הנקראות ביותר

מקורות: עלות תיקון מתקן התפלה גבוהה ב-50% מהצפי

לפי אומדנים בחברת IDE שנשכרה להעריך את עלות התיקונים, יידרשו 300-250 מיליון שקל כדי להביא את המתקן לתפוקה מלאה ■ גובר הלחץ על מקורות לקדם את מכירת המתקן

מתקן התפלה באשדוד / צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
מתקן התפלה באשדוד / צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

עלות התיקונים הנדרשים במתקן ההתפלה של מקורות באשדוד מוערכת בכ-250-300 מיליון שקל, כך מסתמן מעבודתה של חברת IDE (הנדסת התפלה) שנשכרה כדי לבצע את האומדן. מדובר בסכום הגבוה בעד 50% מההערכות המוקדמות שהוצגו לאוצר. הדוח של IDE אמור להיות מוגש בעוד מספר ימים למקורות.

בדיקות מקדמיות שנערכו עד כה, שתיים מטעם מקורות, אחת מטעם רשות המים, העריכו את גובה הנזקים בכ-160-190 מיליון שקל. בבדיקה האחרונה שביצעה חברת אדן מטעם רשות המים, הוערך כי סכום התיקונים לטווח הקצר והארוך יהיה בטווח רחב שבין 187 מיליון שקל ל-349 מיליון שקל. לאחר הבדיקה הזאת נטען כי יש צורך בחוות דעת מעמיקה יותר שעל בסיסה יתבצעו התיקונים הנדרשים, אותה התחילה כאמור חברת IDE. על הבדיקה הוחלט בהסכם בין מקורות לבנק הפועלים, המחזיק בחוב של 700 מיליון שקל.

במקורות לא ממהרים להחליט על הפרטת המתקן לאחר שנאבקו שנים כדי לקבל אישור מהמדינה להקימו. בחברה יש עדיין מי שסבורים שעדיף לתקן את המתקן תוך חילוט ערבויות שהפקידו הקבלנים ולמכור את השליטה או חלקים ממנה רק לאחר שהמתקן יתוקן.

ממקורות נמסר: "עבודת הסקר של IDE טרם הסתיימה וכל מספר שנזרק לאוויר הוא על אחריות העיתון בלבד". ב-IDE סרבו להתייחס, בנימוק שהכנת הדוח טרם הסתיימה.

הרקע: מכירת המתקן הצפויה

העובדה שעלות התיקונים גבוהה בהרבה מהתחזיות צפויה להגביר את הלחץ שמפעיל האוצר על מקורות לזרז את מכירת השליטה במתקן לגוף פרטי. המימון לתיקונים אמור להגיע מהסכום שישלם הרוכש כשההנחה היא שהמדינה תסכים להקלות רגולטוריות והגופים המלווים יגלו גמישות בפריסת החוב - כדי להבטיח שהפעלת המתקן תהיה רווחית. המדינה מעוניינת לתקן את הליקויים מהר ככל הניתן בין היתר על קע החשש ממשבר מים חריף כתוצאה מארבע שנות בצורת רצופות. מקורות כבר מחקה 400 מיליון שקל - סכום גבוה מההון העצמי שהשקיעה במתקן, כך שתיאורטית ייתכן שתצליח להחזיר חלק מהסכום.

בין הגופים שעשויים להתמודד על רכישת המתקן: האצ'יסון-ווטר ושיכון ובינוי, השותפות במתקני ההתפלה הקיימים בחדרה ובשורק; קרן תשתיות ישראל שרכשה ב-2015 את השליטה במתקן ההתפלה בפלמחים; וקרן נוי המשקיעה בפרויקטים בתחום התשתיות.

IDE המפעילה את שלושת מתקני ההתפלה הגדולים האחרים בישראל - ולא תורשה ככל הנראה להתמודד על הבעלות במתקן באשדוד - נשכרה על ידי מקורות ובנק הפועלים, הלווה הראשי של המתקן כחברה חיצונית בעלת מומחיות הנדסית במטרה להעריך את היקף הליקויים ההנדסיים שאינם מאפשרים להפעיל את מתקן ההתפלה בתפוקה מלאה. מאז הפעלתו המסחרית בתחילת 2015 המתקן פועל בתפוקה חלקית של 80-85% והוא מושבת לעתים קרובות, זאת כתוצאה מליקויים הנדסיים בבנייה ובתכנון.

מקורות הגישה תביעת פיצויים בהיקף 705 מיליון שקל נגד קבלן ההקמה - קונסורציום של קבוצת מנרב הישראלית ו-Sadyt הספרדית. חברת הבת של מקורות, מקורות ייזום קיבלה מהמדינה ב-2011 זיכיון BOT להקמה והפעלה של המתקן, בהספק מרבי של 100 מיליון מ"ק, למרות התנגדות קשה בדרגים המקצועיים באוצר.

מקורות ייזום בחרה במנרב ו-Sadyt להקמת המתקן בעלות של 1.6 מיליארד שקל. ההקמה הסתיימה באיחור של שנתיים, על רקע טענות מצד מקורות כי הפקידים באוצר דאגו להכשיל את הפרויקט באמצעות לוח זמנים לא ריאלי ותעריף מים נמוך מדי.

מתקן ההתפלה באשדוד - היסטוריה של בעיות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות