ג'ובראן פורש; השהה את ההכרעה בנושא פונדקאות ללהט"בים

בפסק דינו האחרון, ביקר שופט העליון הפורש סלים ג'ובראן את ההעדפה לטובת הזוגות ההטרוסקסואליים בהסדרים החוקיים הנוגעים לפונדקאות ולאימוץ ■ עם זאת, הכדור גולגל למחוקק - כדי למצות את הליך החקיקה בסוגיה הטעונה

סלים ג`ובראן / צילום: איל יצהר
סלים ג`ובראן / צילום: איל יצהר

לפני כחודשיים, בחודש יוני, מונה שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן למשנה לנשיאת בית המשפט. הוא ידע כי מדובר במינוי קצר מועד, שכן הוא עתיד לפרוש בתוך חודשיים בלבד מכס השיפוט, עם הגיעו לגיל 70. הסיבה לכך שהסכים לקבל את המינוי לתפקיד המשנה לתקופה כה קצרה, הייתה הסמליות שיש בכך. "מדובר במעמד ייחודי וראשוני עבור בן המגזר שלי", אמר לחבריו לכס השיפוט.

ג'ובראן, השופט הערבי-נוצרי הראשון שמונה במינוי קבע לבית המשפט העליון, סלל את הדרך לבאים אחריו. הבוקר (ה') פרש ג'ובראן מכס השיפוט, לאחר 14 שנות שיפוט.

לרבים בציבור זכור ג'ובראן בעיקר עקב הימנעותו מלשיר את מילות ההמנון "התקווה", לפני כשש שנים, בטקס השבעתו של נשיא בית המשפט העליון הקודם, אשר גרוניס, במשכן נשיאי ישראל. שופטי העליון תמכו אז בג'ובראן, ועמיתוהשופט אליקים רובינשטיין (שפרש אף הוא לאחרונה - ב-13 ביוני השנה - מכס השיפוט), יצא להגנתו של ג'ובראן כאשר אמר, כי "אין לדרוש מן האזרחים הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אל ליבם, ואינם משקפות את שורשיהם. גם לשכל הישר מקום במחוזותינו".

לאחרונה, בטקס פרישתו של רובינשטיין מכס השיפוט, העניק לו ג'ובראן מתנה ייחודית - תיק לטלית ולתפילין, שהוא קנה לו, כנוצרי, ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. חבריו של רובינשטיין ומכריו מספרים, כי רובינשטיין עושה בתיק הטלית שימוש יומיומי בבית-הכנסת.

הגם שמונה על תקן "השופט הערבי", נראה כי כפי עולה מפסיקותיו של ג'ובראן ומהתנהלותו על כס השיפוט, ערך השוויון שהנחה אותו פסח על דתות ומגזרים. כך למשל אומרים בקהילה המשפטית, כי ג'ובראן לא היסס לעיתים להפנות בפסיקותיו דווקא אל המשפט העברי.

לדברי פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מדובר ב"שופט שיצר מציאות חדשה, ופסיקות שתרמו לדין הישראלי, גם מעצם העובדה שהיה השופט הערבי הראשון במינוי קבע, לאורך זמן. השופט הערבי היחיד שלפניו, עבד אל-רחמן זועבי, מונה במינוי זמני בפועל בלבד, ולתקופה קצרה בהרבה".

בניגוד לעמיתיו זיכה מפלילים

ג'ובראן (70), ערבי-נוצרי יליד חיפה, החל את הקריירה שלו כעורך דין עצמאי ב-1968. ב-1982 מונה לכהונת שופט שלום בחיפה, שם כיהן עד 1993 עם קידומו לשיפוט בבית המשפט המחוזי בחיפה. אל בית המשפט העליון הגיע באפריל 2003 כשופט בפועל. כעבור שנה, במאי 2004, מונה לשופט קבוע בעליון, כשהוא זוכה לתמיכת נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק.

בקהילה המשפטית מדגישים בעיקר את מזגו השיפוטי נעים ההליכות של ג'ובראן, ומציינים כי הוא מהשופטים הנעימים שהופיעו בפניהם. לדברי עו"ד אילן בומבך, "תענוג גדול היה להופיע אצלו בגלל לבביותו ובקיאותו בחומר. בא מוכן לדיונים וניהל אותם ביד רמה - יחד עם מאור פנים. הוא נוח לבריות ונותן לצדדים תחושה טובה, שנעשה צדק בעניינם. שופט עם נשמה: רואים שהתיק היה חשוב לו, שריחם על הצדדים ושהפעיל לב בעת השיפוט".

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית, מגדיר את ג'ובראן כ"שופט אמיץ". לדברי אלבשן, "מדובר בשופט אמיץ, שהאומץ שלו התבטא קודם כול בפסיקות המזכות שלו בפלילים, בניגוד לרוב שופטי ישראל שהולכים אחרי התביעה, בטח בערכאות הגבוהות. ג'ובראן יותר מפעם אחת היה בדעת מיעוט בצד המזכה".

שאט-נפש משחיתות

לדברי פרופ' אלבשן, "אומץ שני של ג'ובראן התבטא בעצם זה שעל אף שהיה נציג של המגזר הערבי, הוא סירב לתת לזה להשפיע עליו לשני הכיוונים. ראינו זאת למשל בפסיקה לגבי ראאד סלאח, שם היה בדעת מיעוט לזכות אותו, כשהיה ברור שמבחינה ציבורית זה שם אותו במקום לא טוב של 'הערבי שמגן על ערבי'. סלאח הואשם בהסתה לאלימות, וצריך אומץ גדול לשופט שבא מהמגזר לעשות זאת למרות ההשלכות הציבוריות והפוליטיות".

פרופ' אלבשן מוסיף, כי "מערכת המשפט היא מערכת שערבים התקדמו בה, היא נוחה למגזר הערבי כמו מערכת הרפואה, אך למרות זאת רשומות על שמו לא מעט שריטות על תקרת הזכוכיות שעדיין קיימת. הוא הערבי הראשון במינוי קבע, הוא עמד על דעתו שלא לשיר את ההמנון. הוא לא שבר את התקרה כי היא חזקה, אבל יש לו לא מעט שריטות שרשומות על שמו לטובת המגזר הערבי".

בעקבות זאת, בפסיקותיו, אשר לא פעם שמו בקדמת הבמה את זכויות המיעוטים וערך השוויון, נותר ג'ובראן פעמים רבות בדעת מיעוט. מלבד עניינו של ראאד סלאח, שם היה ג'ובראן בדעת מיעוט, שלפיה לא הייתה הסתה לאלימות בקריאותיו של סלאח לאינתיפאדה, גם בעניין העתירה נגד העלאת אחוז החסימה, שנדחתה ברוב קולות, סבר אחרת מחבריו לכס השיפוט.

מקרה נוסף שבו נותר ג'ובראן במיעוט מול כל שופטי העליון, היה בעתירה שהוגשה לאשר את השעייתה של ח"כית חנין זועבי (בל"ד) לאחר שקראה להטיל מצור על ישראל. ג'ובראן סבר, כי לא ניתן לדלות מדבריה של זועבי תוכן בהיר וחד-משמעי שעולה כדי הפרה של הערכים האתיים, וכי התבטאויותיה היו מעורפלות.

מקרה מפורסם אחר שבו נותר ג'ובראן בדעת מיעוט, היה ערעורו של ראש הממשלה אהוד אולמרט על הרשעתו בקבלת שוחד בהיקף חצי מיליון שקל ב"פרשת הולילנד". ג'ובראן היה השופט היחיד מול ארבעה מבין חמשת חברי ההרכב, שחשב שיש להותיר את ההרשעה בעבירה זו על כנה.

בערעורו של אולמרט בפרשת "מרכז ההשקעות", ג'ובראן גילה קו מחמיר, וקבע איך צריך להיראות המאבק בשחיתות השלטונית. "מעשים כגון אלו שבהם הורשע אולמרט, פוגעים באמון הציבור ומעלים את החשש כי שחיתות היא העומדת ביסוד הפעולות שנעשו בניגוד-עניינים, בייחוד בשל חומרת ניגוד-העניינים, אופי ההחלטות שאותן קיבל אולמרט ורום מעמדו והשפעתו.

לדברי יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, הדברים שאמר ג'ובראן במסגרת פסק דין זה בעניין אולמרט, "הפכו אותו לאחד מלוחמי השחיתות במדינה". לדברי שרגא, "השופט סלים ג'ובראן בלט מאוד ביושבו על כס השיפוט בקשב יוצא הדופן למתדיינים בפניו, בגישה המכבדת במאור הפנים שנותן מקום לדעות השונות, ונותן לאנשים את יומם בבית המשפט. השופט ג'ובראן תרם תרומה חשובה לדמוקרטיה המשפטית ולמאבק בשחיתות כפי שבא לידי ביטוי בפסיקותיו".

ג'ובראן בטקס הפרישה: "בהיותי בן לחברה הערבית פיתחתי רגישות מיוחדת לחלש"

חבר הכנסת אחמד טיבי ביטא היום תחושה חגיגית של רבים מהנוכחים בטקס הפרישה של המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן, כשאמר כי השופט הפורש תרם משמעותית לפריצת תקרת הזכוכית, וכי "הביא כבוד גדול לבית המשפט העליון".

"מעל לכל הוא 'מאענטש'. כסא אחר כסא פילס את דרכו עד לכס בית המשפט העליון, באנושיות ורגישות חברתית", פתחה השרה שקד את נאומי טקס הפרישה. "ג'ובראן הקפיד לתת לכל אחד את התחושה שהוא לצדו. תוך שהוא משים עצמו בנעלי הנאשם, הביא לכך שגם המורשעים וגם הזוכים יצאו בתחושה שזכו למשפט הוגן".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הדגישה את התרומה המשמעותית למשפט הפלילי - תחום מומחיותו של ג'ובראן - תוך שפיתח, בין השאר, את היסוד הנפשי בעבירות הרצח והאינוס (בקביעה כי יחסי מין שהחלו בהסכמה יכולים להפוך לאונס אם האישה נסוגה מהסכמתה, מ' ר') וכן את יסודות העבירות של שוחד וגרם מוות ברשלנות (בשאלה האם עובר יכול להיחשב "אדם", מ' ר').

כמו שאר הנואמים, אף היא תיארה פסיקות שונות שבהן קידם את תחום זכויות האדם כמו הזכות לחיי משפחה (בפסיקה בעניין איחוד משפחות של ערבים פלשתינים וישראלים, מ' ר') ובזכות לקיום בכבוד שמכוחה אין לשלול, על פי קביעתו של ג'ובראן, את קצבת הביטוח הלאומי ממי שמחזיק רכב.

היועמ"ש מנדלבליט תיאר אף הוא את תרומת ג'ובראן לערך השוויון, וציטט התבטאות של השופט: "אם יש אלוהים בשמים, מדוע לא יאמר לבניו 'כולכם שווים'". מנדלבליט סיפר כי את הדיונים תיבל ג'ובראן בהומור, בפתגמים משפות שונות, כולל אידיש וארמית, "בהתאם למסר שביקשת להעביר". מנדלבליט סיים בפנייה לג'ובראן: "עשית 'הטוב והישר'. הלכת בדרך הפשרה כשהדבר התאפשר. שירתת נאמנה את הציבור וניכר היה כי יושר ואהבת האדם מנחים אותך בדרכך".

השופט הפורש עצמו נשא דברים בסיום הטקס. "תמיד אמרתי כי בהיותי בן לחברה הערבית פיתחתי רגישות מיוחדת לחלש", סיפר. "החברה בישראל עשויה קבוצות שונות, ולמרות ההבדלים - הכרה אמיתית בשוני וכיבודו יכולה לחבר בין האנשים ולהביא לשוויון".

ג'ובראן תיאר את חשיבות העצמאות השיפוטית וציטט ממגילת העצמאות תוך שהדגיש כי בני העם הערבי נקראו לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה בכל מוסדותיה. "כשופט ניסיתי לקדם את השוויון לכלל אזרחי המדינה, והאני מאמין שלי הוא כי חברה דמוקרטית אמיתית חייבת להיות שוויונית עם אזרחיה".

הוא ציטט אף מספרו של הרצל, אלטנוילנד, כי "איננו מבחינים בין אדם לאדם ואיננו שואלים אדם מה גזעו. עליו להיות אדם, ובכך די". עוד תיאר גו'בראן את היסוד שלא להטות משפט לצד החלש, רק משום שהוא חלש, אותו הוא לומד מהמשפט העברי. הוא ציין כי יש להצטער על כך שעד היום השוויון אינו מעוגן בחקיקה אלא רק בפסיקה, וכי על הכנסת לפעול לכך. בסיום דבריו הביע גו'בראן תקווה למנות שופט ערבי שני לעליון, נוסף על השופט גו'רג' קרא, שזה עתה מונה, "כך שיכהנו שני שופטים ערבים בו-זמנית". ג'ובראן הודה לשרה שקד ולנשיאה נאור "שעשו מאמצים רבים למנות כמה שיותר שופטים ערבים". הוא ציין כי 8 אחוזים מהשופטים כיום הינם ערבים וכי יש לשאוף ולהגדיל מספר זה.

פסק הדין האחרון: פונדקאות ואימוץ נוסח העליון - מצד אחד דוגלים בשוויון לכל; מצד שני מקבעים את מצב החד-מיניים

"מתקשה אני להסכין למצב דברים שבו נמנע מיחידנים ומזוגות חד-מיניים להגשים את זכותם להפוך להורים על-ידי התקשרות בהסכמי פונדקאות, שעה שלאחיותיהם ולאחיהם ההטרוסקסואלים מוקנית זכות זו. הסדר חוקי המעניק זכות בעלת מעמד חוקתי לקבוצה אחת, ומדיר מפניו קבוצה אחרת בשל זהותה, העדפותיה, נטיותיה או אורחות חייה - הוא הסדר הנחזה להיות מפלה, אשר קשה להלום אותו.

"כשלעצמי, איני רואה כל הצדקה לבכר הורות הטרוסקסואלית על פני הורות חד-מינית ככלל, ובכל הנוגע למימוש הזכות להפוך להורה - על מגוון הטכניקות להגשמתה - בפרט".

במילים אלה, המבקרות את חוסר השוויון ביחס לקהילת הלהט"בים בישראל בנוגע להליכי פונדקאות ואימוץ, ושואפות להקנות נורמות חדשות, מתקדמות וראויות בחברה הישראלית, נפרד הבוקר (ה') המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן, מכיסאו בבית המשפט העליון. עם פרישתו, הקריא המשנה לנשיאה את פסק הדין החלקי ואת ההחלטה בבג"ץ, שעניינו הרחבת הגישה להסכמי פונדקאות.

במסגרת זו ביקר ג'ובראן את ההעדפה האסורה לטובת הזוגות ההטרוסקסואליים הקיימת כיום, בהסדרים החוקיים הנוגעים לפונדקאות ולאימוץ. לדבריו, מדובר בהסדרים שאינם מתחשבים בשינויים החברתיים שחלו בחברה מאז חוקקו החוקים בתחום.

עם זאת, משהעבירה הכנסת בחודש שעבר הצעת-חוק הנוגעת להסדר הפונדקאות בקריאה ראשונה, קבע המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן, בהסכמת כלל חברות וחברי ההרכב, כי יש להשעות את ההכרעה בעתירה שבפניו למשך חצי שנה. זאת, נוכח חשיבותו הדמוקרטית של כיבוד מרחב הפעולה של המחוקק, וכדי לאפשר לכנסת למצות את הליך החקיקה הנדון אשר צפוי לשנות את ההסדר הקיים.

הגם שהשהה את ההכרעה, הדגיש השופט ג'ובראן את הקשיים החוקתיים בהסדר הקבוע בחוק, אשר אינו מאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים ולנשים יחידנים להתקשר בהסכמי פונדקאות - ומצא, כי על פניו מדובר בהסדר מפלה, המעניק העדפה אסורה לזוגות דו-מיניים. "העדפה חסרת בסיס זו מפנה עורף לערך כבוד האדם, המנוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ולעקרון השוויון הנגזר ממנו", כתב ג'ובראן, תוך שהוא משגר מסר ברור למחוקק.

לדבריו, "האיסור על אפליה מחמת נטייה מינית הוא מנדבכיו הראשיים של עקרון השוויון, והדין הישראלי השכיל לשלבו במרוצת השנים במארג החקיקתי והפסיקתי. ברם, למרבה הצער נותרה שיטתנו המשפטית משתרכת מאחור בהיבטים רבים הנטועים בלב חייהם של האזרחית והאזרח הלהט"בים, ובראשם ההכרה ושוויון הזכויות לזוגיות ולתאים משפחתיים להט"ביים.

"מצב משפטי זה מקפל בחובו פגיעה קשה בכבוד האדם, שכן הוא מציב קבוצת אזרחיות ואזרחים שוות חובות וזכויות במעמד נחות מזה של יתר בנות ובני החברה הישראלית, וזאת ללא טעם ענייני".

גם נשיאת העליון מרים נאור הצטרפה לדברי המשנה הפורש, וציינה, כי אין הצדקה להבחנה בין נשים עם בעיה רפואית לבין גברים יחידים וזוגות גברים לעניין התקשרות בהסכמי פונדקאות, אך הדגישה כי דבריה הם בגדר הרהורים בלבד, שאין בכוחם לכבול את שיקול דעתם של השופטים שיבואו במקום השופטים חברי ההרכב הפורשים לגמלאות (אותם שופטים שיכתבו את ההחלטה בעתירה בעוד חצי שנה).

פסיקות השופט ג'ובראן
 פסיקות השופט ג'ובראן