ניתוח "גלובס": לאן יש עוד לצמוח אחרי עסקת אינטל-מובילאיי?

מיזוג מובילאיי לתוך אינטל, שהושלם בשבוע שעבר, הופך את ישראל להאב גלובלי בתחום הרכב החכם ומהווה נקודת מפנה בהיסטוריה של ענף ההיי-טק הישראלי ■ ומה עכשיו?

שנת 2017 עדיין לא הסתיימה, אבל אפשר כבר לקבוע שעסקת אינטל-מובילאיי, שהתממשה בשבוע שעבר, הייתה אחד האירועים הכלכליים החשובים בישראל - אם לא החשוב שבהם. אנחנו לא מתכוונים רק לעובדה שהשפעתו גולשת עמוק לתחום המאקרו: מיליארדי השקלים שתזרים העסקה לקופת האוצר עתידים לסגור פינה חשובה בהכנסות ממסים, ולחפות במידה רבה על הירידה בתוצר כתוצאה מהיחלשות אינדיקטורים ריאליים חשובים. אמנם זהו מה שמכונה אירוע גבייה חד-פעמי, שאפילו לא הופיע בתחזיות הצמיחה המוקדמות, אבל אנחנו מוכנים להמר שהוא יזרים הרבה דלק למנוע יחסי הציבור של המערכת הפוליטית.

אנחנו דווקא מתעניינים בהשפעות לטווח הארוך של העסקה, ולא נגזים אם נאמר שמדובר בציון דרך אסטרטגי ואולי אפילו נקודת מפנה בהיסטוריה של ענף ההיי-טק המקומי. אמנם עוד לפני העסקה עלה ענף האוטו-טק הישראלי על המפה של תעשיית הרכב ושל יזמי ההון סיכון, והקנה לה מוניטין של חממה לרעיונות ולהשקעות מעניינות בתחום הרכב החכם, אבל יצירת חטיבת רכב חכם גלובלית של אינטל, עם בסיס בישראל, מעלה את הענף לליגה העולמית.

המטרה הסופית של אינטל במיזוג הרבה יותר רחבה מתחום החיישנים וראיית המכונה שבה מתמחה מובילאיי, ואינטל לא מסתירה זאת. בוועידת האוטו-טק השנתית של דויטשה בנק שנערכה לאחרונה, הציג מנכ"ל קבוצת הנהיגה האוטומטית של אינטל את כוונתה להציג לתעשיית הרכב פתרון מחשוב מקיף תחת השם "GO". מדובר בפתרון הוליסטי, אקו-סיסטם, שיענה על כל צרכי יצרני הרכב האוטונומי: החל מפיתוח פלטפורמה לנהיגה אוטונומית על בסיס הצ'יפים של מובילאיי והמעבדים של אינטל, עבור דרך תקשורת דור חמישי בין הרכב לענן, וכלה בפתרונות ייעודיים של מרכזי נתונים (דטה סנטרס) לעיבוד ומסחור של הנתונים המופקים מהרכב.

כל התחומים הללו תלויים זה בזה ומהווים נדבך חיוני ותוצרי לוואי של חזון הרכב האוטונומי. לטובת המאותגרים טכנולוגית, נדלג כאן על הסברים טכניים ונסתפק בהסבר פשטני: ברגע שאתה מצייד רכב אוטונומי בחיישנים שקוראים את הסביבה ומעניקים לו יכולת קישוריות לשירותים בענן, מפיקים כמות אדירה של מידע - פי 1,000 לערך מהמידע שמייצר רכב "לא חכם". המידע הזה חיוני לתפקוד האוטונומי של הרכב בזמן ומייצר תוצרי לוואי רבי-ערך כמו איסוף נתוני מיפוי ופוטנציאל למסחור של המידע על השימוש ברכב. כדי להפוך את הנתונים האלה לרלוונטיים לנהיגה ולתרגם אותם לכסף, צריך להזרים אותם בזמן אמת לרכב וממנו באמצעות תקשורת מהירה ויציבה (דור חמישי). כדי לעבד את המידע, שנאסף בו-זמנית ממיליוני מכוניות, צריך מרכזי נתונים רציניים. על הדרך יצטרכו היצרנים גם להעניק לרכב כושר עיבוד רציני הרבה יותר, אינטליגנציה מלאכותית, רכיבי זיכרון עם קיבולת גדולה באלפי אחוזים ועוד.

זוהי בוננזה עסקית עבור יצרניות צ'יפים רב-תחומיות דוגמת אינטל, מכיוון שכל אחד מהתחומים הללו נחשב כיום למנוע צמיחה ועתיד לייצר בעשור הקרוב ביקושים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. העובדה שמוקד ההתרחשות הזה יהיה בישראל, תביא לכאן שחקנים ופרויקטים גלובליים מהשורה הראשונה.

הכדור מתחיל להתגלגל

לא מדובר בחזון אוטופי. התהליך הזה כבר החל והוא עתיד להתקדם הרבה יותר מהר ממה שרבים צופים. השבוע, למשל, טויוטה הודיעה שהיא יוצרת ביחד עם אינטל קונסורציום חדש של מחשוב לרכב שמטרתו לדברי המייסדים "לפתח אקו-סיסטם לרכב מחובר לרשת ולתמוך בשירותים עתידיים כמו נהיגה אינטליגנטית, יצירת מפות וסיוע במידע בזמן אמת על בסיס מחשוב ענן". ביחד עם טויוטה נכנסים לקונסרציום כמה ענקי IT מיפן ומחוצה לה, דוגמת יצרנית רכיבי הרכב DENSO שנחשבת לאחת הגדולות בעולם; חברת התקשורת היפנית הענקית NTT; ספקית הסלולר הגדולה ביפן דוקומו; וקונצרן התקשורת אריקסון.

זו נדוניה רצינית מאוד שמביאה עימה העסקה, במיוחד לאור העובדה שטויוטה נחשבה עד כה אגוז קשה לפיצוח בכל הנוגע להשקעות הון סיכון ושיתופי פעולה בתחום הרכב החכם בישראל. ראוי להבהיר, שלמרות שאינטל היא זו שפתחה את הדלתות ליצירת הקונסורציום הזה, המשקל של מובילאיי אינו מבוטל מכיוון שהיא מפתחת מזה כמה שנים אלגוריתמים ייחודיים שמאפשרים להפיק מידע חזותי ממיליוני מכוניות, למזג ולצמצם אותו לצורך תקשורת אלחוטית ועיבוד בכלי המחשוב כיום, ולהפוך אותו למפות ברמת דיוק גבוהה.

גם ענקי תעשיית הסלולר והתקשורת מגלים כיום עניין רב בהאב של טכנולוגיות רכב חכם שנוצר בישראל בעקבות העסקה. בשבוע שעבר, למשל, נתקלנו בעיתונות הקוריאנית בכותרת מעניינת: "מפעילי הטלקום הקוריאנים חותרים לשיתוף פעולה עם מובילאיי כדי למקסם את נוכחותם בתעשיית הרכב החכם, ולשלב בתוכה את יכולותיהם בתחום הביג דאטה". בכתבה צוטט נציג מובילאיי בקוריאה שאמר כי "רשתות התקשורת הסלולרית המהירות של קוריאה מאפשרות למפעילים לאסוף ביג דאטה ממערכות סיוע לנהיגה, ולפתח טכנולוגיות בטיחותיות חדשות ויכולות מיפוי ברזולוציה גבוהה".

קוריאה, כידוע, נחשבת למדינה המתקדמת בעולם מבחינת מהירות תקשורת הרשת והתקשורת הסלולרית, וב-2019 היא צפויה להיות הראשונה בעולם שתפרוס רשת דור חמישי, 5G, בהיקף ארצי. אמנם הקוריאנים נוטים לשמור את הטכנולוגיות שלהם קרוב לחזה, אבל מיזוג אינטל-מובילאיי מעניק להם נגישות למידע שמופק מחיישני רכב בהיקף גלובלי, כולל בקוריאה עצמה. הסכם המיזוג אינטל-מובילאיי מעניק לענקי הטלקום הקוריאנים נגישות מוקדמת מאוד לחזית העולמית של רשתות התקשורת, מהירות ויתרון תחרותי לא מבוטל בתעשיית הרכב. אלה רק שתי דוגמאות, משבוע אחד בלבד, ליתרונות של הצבת ישראל במרכז ההתרחשות הגלובלית של טכנולוגיות הרכב החכם.

לצד היתרונות המרשימים שתביא העסקה, היא גם יוצרת בענף האוטו-טק המקומי ענקית עסקית וטכנולוגית עם משאבים בלתי נדלים - ולכך יהיו בוודאי השפעות לוואי. אפשר להעריך, למשל, שהמיזוג יבוא להאצה לא מבוטלת בהשקעות האסטרטגיות בחברות סטארט-אפ ישראליות שמחזיקות בטכנולוגיות משלימות מתחום הרכב החכם, אולי אפילו לרכישות ומיזוגים.

יצירת אקו-סיסטם בתחום הרכב מחייבת נגישות לחלקים חיוניים נוספים בפאזל, כמו למשל, טכנולוגיות סייבר סקיוריטי לרכב. זה תחום שהוא אמנם רחוק מפעילות הליבה של אינטל ומובילאיי, אבל הוא חיוני: אתה לא יכול לפתח פלטפורמה ממוחשבת לרכב אוטונומי עם תלות בקישוריות מהירה לענן ולמרכזי נתונים, מבלי להגן על האגפים שלך. העובדה שהרגולטורים מכניסים כיום את הדרישה הזו באופן מנדטורי ליצרני הרכב האוטונומי - רק תאיץ את התהליך.

לאינטל יש פערים להשלים גם בתחומים כמו מסחור של נתוני רכב, תקשורת פיזית בין הרכיבים בתוך הרכב עצמו, אינטליגנציה מלאכותית עמוקה ועוד. כל הדברים הללו נמצאים בישראל בטווח יד - צריך רק להושיט את היד ולקטוף. בהערת אגב נציין, שקרן ההון סיכון של אינטל פעילה בישראל כבר מזה זמן רב וביצעה כאן עד כה השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים. כמובן שזו לא בשורה טובה למשקיעים וקרנות השקעה חיצוניות שעדיין מחפשים נקודת כניסה טובה והגיונית לשוק. החברה הממוזגת תיצור גם קשיים לא מעטים בתחרות על כוח אדם טכנולוגי מיומן, וזו בעיה לא קטנה בעולם האוטו-טק הגלובלי ובישראל בפרט. המצב הזה כבר דחף בעבר חברות ותיקות וגדולות למצוא פתרונות של מיקור חוץ בהודו ובמקומות אחרים.

אבל, בשורה התחתונה, מדובר בקפיצת דרך וכאשר יתחילו לנוע על כבישי ישראל עשרות רכבי מבחן עם יכולות אוטונומיות מתקדמות, כפי שהודיעה אינטל בשבוע שעבר, מעמדנו כמוקד עולמי לרכב חכם ילך ויתבסס. עוד לא ברור מה יניב המפגש בין כלי הרכב אוטונומיים שיכולים לנוע ללא התערבות מוח אנושי, לבין מאות אלפי כלי רכב שגם הם נעים מזה שנים על הכבישים ללא מעורבות של מוח אנושי - אבל בטוח שיהיה מעניין.

האקו-סיסטם של הרכב החכם
 האקו-סיסטם של הרכב החכם