בני שטיינמץ: היסטוריה של הסתבכויות ברחבי העולם

שמו של בני שטיינמץ, שנעצר הבוקר ע"י יחידת להב 433, נקשר בעבר בחשדות למתן שוחד לפקידי ציבור זרים באפריקה ובאסיה וכן בתכנוני מס יצירתיים

בני שטיינמץ (צילום: יוסי כהן)
בני שטיינמץ (צילום: יוסי כהן)

שמו של איש העסקים, בני שטיינמץ, נקשר בשתי פרשיות פליליות נוספות ברחבי העולם בשנים האחרונות, שאחת מהן הפכה לאחרונה גם לחקירה כחול-לבן, המתנהלת נגד המיליארדר. האחת נוגעת לזכויות הכרייה בסימנדו, מרבץ עופרת הנחשב מהגדולים בעולם, בגינאה שבמערב אפריקה. ממשלת גינאה טוענת כי זיכיון שקיבלה חברת BSG ("בני שטיינמץ גרופ") לכרייה - רישיון ששוויו עשרות מיליארדי דולרים - הושג באמצעות שוחד. הרישיון בוטל נוכח הטענות.

החקירה נוגעת לחשד, כי שטיינמץ מעורב בפרשה חובקת עולם ורחבת היקף, שעניינה מתן שוחד בהיקף של 30 מיליון דולר לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של 5 מיליארד דולר בשנים 2006-2012. בנוסף, חשוד שטיינמץ בהלבנת הון.

בימים אלה מנוהלת החקירה במשותף על-ידי רשויות אכיפה בארה"ב, בשווייץ, בגינאה ובישראל, זאת במסגרת המאמץ הבינלאומי, בהובלת ה-OECD, נגד תופעת השוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם. החקירה "הישראלית" נגד שטיינמץ עברה לשלב הגלוי שלה בדצמבר אשתקד, כאשר היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאח"ה) עצרה את שטיינמץ לחקירה באזהרה, ומאז הוטלו עליו מגבלות שונות, בהן צו איסור היציאה מהארץ. לדברי המשטרה, החקירה ביססה את החשדות לשוחד בעניינם של שטיינמץ ושל שותפיו.

במסגרת חקירתו טוען שטיינמץ, כי מדובר בפרשה ישנה שמקורה בקונספירציה שיזמו המיליארדר ג'ורג' סורוס ואחרים. באפריל השנה תבעה חברת BSGR שבשליטת שטיינמץ את סורוס, בטענה כי הסב לה נזק של לפחות 10 מיליארד דולר. זאת, בגלל מסע הכפשה ששלל ממנה זכויות על מרבצי עפרות ברזל בגינאה והזדמנויות עסקיות נוספות ברחבי העולם. לטענת שטיינמץ, מדובר בחומרים ישנים שכבר נבדקו ברחבי העולם מבלי שנמצא בהם ממש.

החשד: שוחד לפקידים קזחים

פרשה נוספת, שחשף הכתב איתי רום בערוץ 10, היא זו של מעורבותן לכאורה של חברות מקבוצת BSG בפרשת שוחד ענקית, בסך כולל של כמיליארד אירו, סביב ענקית האנרגיה הממשלתית האיטלקית ENI. מדובר בפרשה שחוקרות הרשויות באיטליה זה יותר מחמש שנים.

בפרשה נחשדות החברות מקבוצת BSG בכך ששימשו כצינור להעברת כספי שוחד בסך כולל של 20 מיליון אירו, לפקידי ממשל קזחים. זאת, כדי "לשמן" את הצנרת הביורקרטית בקזחסטן, שם מפעילה ENI אתר ענק לקידוח נפט בשם קשגן (לחופי הים הכספי). חברת בייטמן מקבוצת BSG זכתה לפני יותר מעשור במכרז לבניית תחנת כוח באתר, במאות מיליונים.

שמו של שטיינמץ עלה גם בהקלטותיה הידועות של שולה זקן, לשעבר מזכירתו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. בין היתר, ביולי 2011 הקליטה זקן את אולמרט אומר ש"עזר לשטיינמץ עם צו חיפוש". כפי שפורסם בערוץ 10, הדברים נאמרו בסמיכות זמנים לחיפוש שערכה משטרת ישראל במשרדי חברת ביטמן בארץ, יחד עם שוטרים איטלקים, לבקשת ממשלת איטליה. החיפוש לא הניב דבר.

 

מגורים בלב ים משיקולי מס

גם רשות המסים מגלה עניין בשטיינמץ, בשל שומת מס שהוציאה לו בסכום של כ-4 מליארד שקל בשנים האחרונות, עליה ערער המיליארדר החידתי. במרכז הערעור ניצבת השאלה - מי הם הבעלים של חברת BSG. שטיינמץ טוען שאין לייחס לו את הבעלות בחברה, שכן הוא לא יותר מיועץ שלה (אלה היו גם תגובותיו לטענות נגדו בפרשות בגינאה ובפרשה האיטלקית-קזחית). בשנים האחרונות מתגורר שטיינמץ על יאכטה לחופי ניס, אליה ניתן להגיע בסירת מנוע מן החוף. המעבר לדור בלב ים, נעשה משיקולי מס.

בפברואר 2012 נחשפה ב"גלובס" המחלוקת בין שטיינמץ לרשות המסים, אז נודע כי הרשות דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים - סכום המהווה את ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין מס האמת שהרשות סבורה כי עליו לשלם בגינם.

לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר שטיינמץ באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מס מהנדרש בישראל, משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים. בפועל, טוענת הרשות, שטיינמץ הוא הבעלים של עסקים אלה, מקבל ההחלטות המרכזי בהם והאחראי על העסקאות הגדולות המתבצעות בהם.

שטיינמץ עצמו טען בתחילת הבדיקה כי מדובר בתכנון מס לגיטימי, העומד בכללי מיסוי הנאמנויות. פקיד השומה לא קיבל את טענותיו והוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, ועל כך הגיש שטיינמץ ערעור לביהמ"ש המחוזי.

צרו איתנו קשר *5988