בנק ישראל פועל ללא נציגי ציבור בוועדות

כבר תקופה ארוכה שההחלטות בוועדה המוניטרית שקובעת את הריבית, ובמועצה המינהלית שאמורה לפקח על ההתנהלות התקינה של הבנק, מתקבלות ללא דיון ציבורי כמתבקש על-פי חוק

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

בנק ישראל פועל כבר תקופה ממושכת תוך הפרה של החוק, בלא שנציגי הציבור מכהנים כנדרש בוועדה המוניטרית ובמועצה המינהלית ובלא שהעמדה הציבורית משתתפת כראוי לאיזון הכרעות הבנק המרכזי.

בוועדה המוניטרית הקובעת את המדיניות המוניטרית של הבנק ומחליטה על הפעולות שעל הבנק לנקוט כדי להשיגן, אמורים על פי חוק בנק ישראל לכהן 6 חברים: שלושה מהבנק ושלושה נציגי הציבור, עם קול כפול לנגידה. בפועל, מזה חודשים רבים וארוכים מתקבלות החלטות הוועדה המוניטרית, ובראשן החלטות הריבית, רק על ידי נציגי הבנק: הנגידה קרנית פלוג, המשנה שלה נדין בודו-טרכטנברג, ומנהל חטיבת המחקר נתן זוסמן, שהוחלף השבוע באנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים.

יש לציין, כי פרופ' ראובן גרונאו רשום בניירות הבנק כאיש ציבור, אולם גם הוא כבר מצוי בהארכת כהונה כדי לא לשתק את בנק ישראל, ובכל מקרה הוא מיעוט מזערי בין כוחות הבנק.

במועצה המינהלית, האמורה על פי החוק לפקח על ההתנהלות התקינה של הבנק, שדנה בתוכנית העבודה של ההנהלה שלו ומאשרת את התקציב, השכר והדוחות הכספיים, אמורים לשמש 7 חברים: 2 מהבנק ו-5 נציגי ציבור. כלומר, רוב חד-משמעי לשיקולים הציבוריים.

בפועל, כבר חודשים רבים יושבים בדיונים 4 חברים בסך הכול, מהם 2 מהבנק - פלוג ובודו-טרכטנברג, ושני ותיקים במיוחד שיושבים לצד הנגידה והמשנה כבר שנים ומוגדרים ציבוריים: היו"ר אורי גלילי והחברה נינה זלצמן.

יש לציין, כי התופעה השלילית הזו בה נעדרת מעורבות ציבורית ראויה בהחלטות הבנק המרכזי - איננה תלויה בבנק ישראל ולא בנגידה פלוג. היא נובעת ממהות הכוח המאפיינת את כלכלת ממשלות ישראל: רגולציה, בירוקרטיה ופרוצדורה. כאשר כל שלב, כל "ועדה", מעכבת את ההחלטות - אם מטעמי סחבת, כבוד או חוסר יכולת החלטה - נוצר מצב שעלול לשתק, בפועל, את כלכלת ישראל.

תהליך הבחירה שנתפר עבור חוק בנק ישראל מסורבל וארוך מאין כמותו: 1. ממנים ועדה לאיתור מועמדים. 2. שמות חברי הוועדה חייב אישור, רשמי ולא רשמי, ממשרד המשפטים, בנק ישראל, שר האוצר, משרד ראש הממשלה. 3. הוועדה מתכנסת ומתחילה "לאתר" מועמדים. זה מציע את עצמו ההוא את חברו. חודשים ארוכים. 4. בוחנים מועמדים. 5. מתעדפים ובוחרים 6. מקיימים את חובת ה"היוועצות" על השמות עם הנגידה. 7. השמות עוברים לוועדת גילאור לבדיקת ניגודי עניים אפשריים, בחינה נוספת ואישור נוסף. 8. הניירות המאושרים חוזרים לנגידת הבנק. 9. עוברים לאישור הממשלה.

סאגה ממושכת

הסאגה החלה ונמשכת מאז מארס 2014. באותה עת הודיע היו"ר הראשון של המועצה המייעצת, דן פרופר, שהוא מתכוון לסיים את תפקידו. בערך באותה עת מסר גם חבר הוועדה המוניטרית, פרופ' רפי מלניק, כי בסוף השנה יסיים את תפקידו בגלל שבתון בחו"ל. לקראת מחצית 2015 הודיעו חברי הוועדה הקודמת "לאיתור נציגי ציבור לבנק ישראל", בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, יחד עם מוטי פרידמן וטלי רגב, שהם מסרבים להתמנות מחדש. זה קרה אחרי תקופה ארוכה של שיתוק שנבעה ממחלוקות מול חברי 'הוועדה לאישור מינויים בכירים', אז הוועדה בראשות השופט בדימוס שלום ברנר, בשאלה מי הסמכות העליונה לאשר את המועמדים.

זה אמר 'כולה שלי', והשני דרש 'כולה שלי'. הוועדה התפזרה זה מכבר, אבל רק בספטמבר 2016 מינה משרד המשפטים ועדה חדשה לאיתור נציגי ציבור לבנק ישראל. בראש העמיד היועץ המשפטי את יהושוע למברגר, לשעבר משנה לפרקליט המדינה, לצד החברים משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, ואפרת טולקובסקי מהבינתחומי.

מאז חוזרים ומספרים שהנה-הנה, או-טו-טו, הוועדה מסיימת לאתר, לבחון, לשוחח, לבחור, להעביר לאישור הוועדה לאישור המינויים שתעשה בדיוק את אותו סיבוב אישור, "ומיד" - לאישור נגידת בנק ישראל, ו"מיד" - לממשלה. רק שבינתיים, חודשים ארוכים מאוד ועד היום, כל ההחלטות המכריעות כולן מתקבלות על ידי בנק ישראל, הנגידה או המשנה לנגידה, בלא "כוח ציבורי" מאזן.

שבוע מאז החל "גלובס" לברר ולדבר עם גורמי העניין המעורבים, ואתמול נודע כי ענייני הבחירה אפילו מתקדמים, עד כדי מואצים. אומרים שהוועדה בחרה, הנגידה אישרה, הוועדה השנייה סמכה ידה, ועכשיו - בדרך לממשלה. גם במצב מהיר, היעדר נוכחות הציבור בהחלטות הבנק המרכזי - עלול לקחת עוד חודשים.

"בנק ישראל התריע על היעדר נציגי ציבור בוועדות"

יהושוע למברגר, יו"ר ועדת האיתור, מסר בתגובה כי: "אנו כוועדה סיימנו את עבודתנו והעברנו לפני כחודש את השמות המומלצים (גם לוועדה המוניטרית וגם למועצה המינהלית) לוועדת המינויים שאישרה את המועמדים. בשלב זה היא מקיימת היוועצות עם הנגידה (על פי דרישת החוק). העיכובים לא היו קשורים לעבודת הוועדה".

דובר בנק ישראל מסר בתגובה: "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בכך שייצוג הציבור בוועדה המוניטרית ובמועצה המינהלית יתקיים בהתאם לחוק בנק ישראל, ולכן התריע פעמים רבות בפני הגורמים הרלוונטיים על היעדר איוש נציגי הציבור בוועדות.

"לאורך התקופה פעל הבנק לוודא שהחלטות המדיניות והבקרה לא ייפגעו כהוא זה כתוצאה מהמצב שנוצר.

"אנו מקווים שהממשלה תשלים את איוש הוועדות בהקדם האפשרי".

ואם נדמה שהסחבת הבירוקרטית הסתיימה, אז לא. דובר בנק ישראל מוסיף כי "בנק ישראל יעביר את השמות לממשלה לאחר שיקבל אישור רשמי וסופי משתי הוועדות שהשמות מאושרים".

במילים אחרות, עוד כמה חודשים.

בנק ישראל
 בנק ישראל

צרו איתנו קשר *5988