הנקראות ביותר

ייצוגית נגד אגד: לא מפעילה מערכת כריזה כמתחייב בחוק

הבקשה, בסך 67.5 מיליון שקל, הוגשה ע"י נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ■ אגד: "אלה תקלות נקודתיות" ■ התביעה: "אין תקלה נקודתית שיכולה להסביר כמות כה משמעותית של ליקויי נגישות לאורך תקופה כה ארוכה"

אוטובוס אגד / צילום: אריאל ירוזולימסקי
אוטובוס אגד / צילום: אריאל ירוזולימסקי

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה היום (ב') בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 67.5 מיליון שקל נגד חברת אגד. זאת, בטענה כי אגד מפרה את חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באופן שיטתי, בכך שאינה מפעילה מערכת כריזה בכלל האוטובוסים העירוניים שפועלים מטעמה. 

החיוב להפעיל את הכריזה נועד לאפשר לעיוורים להתמצא ולעשות שימוש בתחבורה הציבורית. הנציבות, הגישה את הבקשה יחד עם שני אנשים עם מוגבלות שהתלוננו על היעדר הכריזה, בשמם של 45 אלף אנשים עם מוגבלות.

בנוסף לתלונות שהתקבלו, ומתוקף סמכותה של הנציבות, ערכו מפקחיה סדרה של בקרות מדגמיות באוטובוסים העירוניים, שהתפרסה על פני תקופות שונות וחודשים רבים. בבקרות שנערכו נמצא כי אגד הפרה בצורה נרחבת ומתמשכת את חובותיה לבצע כריזה, ומתוך 570 פיקוחים, זוהו 156 מקרים נפרדים של הפרות - כ-30%. 

לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו מכוחו, הפעלת קו אוטובוס עירוני מחייבת בהתאמות נגישות, ובין היתר התקנה והפעלה של מערכות כריזה פנימית וחיצונית. "החובה החוקית נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות לעשות שימוש עצמאי ושוויוני בשירותי התחבורה הציבורית. מערכת הכריזה מאפשרת לרבים מהם להמתין בתחנה בנחת לאוטובוס ולמצוא את דרכם למעוז חפצם, באופן עצמאי. היעדר הנגישות פוגע בזכותם לכבוד ובחופש תנועתם", אמר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הנציבות הגישה את הבקשה בהתאם לסמכות המוקנית לה בחוק התובענות הייצוגיות, על-מנת לקדם התרעה אפקטיבית מצד אחד, ומצד שני לפעול עבור עשרות אלפי הנפגעים מהיעדר הנגישות. לצד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החוק מגדיר שני גופים נוספים שיכולים להגיש תובענות ייצוגיות - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ורשות הטבע וגנים - אך זו הפעם הראשונה שגוף ציבורי במדינת ישראל מגיש בקשה לאישור תובענה כזו.

"אין תקלה נקודתית שיכולה להסביר כמות כה משמעותית של ליקויי נגישות לאורך תקופה כה ארוכה. אגד היא שחקן מרכזי ומשמעותי בתחום התחבורה הציבורית בארץ, כך שלהפרות אלה השלכות על אלפים מאזרחי ישראל. זו אמנם הפעם הראשונה שפעלנו באופן של תובענה ייצוגית, אך נמשיך לפעול כך ככל שיעלה הצורך", הוסיף הנציב טורם.

נוכח ההפרות השיטתיות, הנציבות דורשת כי בית המשפט יורה לאגד לפצות את חברי הקבוצה ויחייב אותה לעמוד בדרישות החוק, באמצעות "צו עשה". 

דובר אגד, רון רטנר, אומר בתגובה לבקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה הבוקר כי "אגד השקיעה ומשקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים על-מנת להתאים את השירותים הניתנים על-ידה לאנשים בעלי מוגבלות וצרכים מיוחדים ועל-מנת לעמוד בכל הוראות הדין, ובכללן אלה המחייבות התקנת מערכות כריזה בתוך ומחוץ לאוטובוס, ואף למעלה מכך".

עוד נמסר מאגד כי "מערכות כאלה קיימות ופועלות בכל האוטובוסים העירוניים של אגד. עם זאת, כאשר מדובר בצי של כ-3,000 אוטובוסים, ייתכן כי לעתים ישנן תקלות נקודתיות במערכות מעין אלה, ואגד פועלת לטפל בהן הן במסגרת התחזוקה השוטפת והן במסגרת טיפול נקודתי בכל תקלה שמאותרת ומדווחת. הניסיון להיאחז בתקלות נקודתיות ולהציגן ככשל מערכתי רחב היא טענה חסרת כל בסיס, ואנו נשיב לה בבית המשפט בהרחבה". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות