בג"ץ מחק עתירה לייצוג נשים וערבים במועצת מקרקעי ישראל

השופטים ציינו כי "כיום מכהנות במועצה 3 נשים, והמצב הנורמטיבי הקיים בעקבות תיקון החוק מחייב כי בקרוב ימונה נציג קבוע מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית"

מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

בג"ץ מחק היום (ה') עתירה מ-2010 המבקשת למנות חברים קבועים למועצת מקרקעי ישראל, כך שיתקיים ייצוג הולם לנשים וערבים, תוך שהוא מצביע על חקיקה שתוקנה ומינויים שנעשו. "כיום מכהנות במועצה 3 נשים, והמצב הנורמטיבי הקיים בעקבות תיקון החוק מחייב כי בקרוב ימונה נציג קבוע מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית", כתב בית המשפט, בהתייחסו לכך שבעקבות העתירה מונו שלוש נשים, נציגות שרי המשפטים, הגנת הסביבה והחקלאות, כחברות במועצת מקרקעי ישראל - המפקחת על רשות מקרקעי ישראל (לשעבר ממ"י) שהיא הגוף האחראי על 93% מהקרקעות במדינה. התייחסות בית המשפט היא לשינוי נוסף - ביום 14.3.2017 אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל המחייב מינוי חבר ערבי במועצת מקרקעי ישראל. 

בג"ץ - בפסק דין מפי השופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון שתפרוש לגמלאות באוקטובר; המשנה לנשיאה בדימוס סלים ג'ובראן, שטקס פרישתו התקיים בתחילת החודש; והמשנה לנשיאה בדימוס אליקים רובינשטיין שפרש לגמלאות בחודש יוני האחרון - קבע כי במינויים אלה ובתיקון החקיקה העתירה מיצתה את עצמה ו"לא ניתן לבקש סעדים נוספים על אלה שהתבקשו בעתירה".

בכך דחה בית המשפט את טענת העותרות - האגודה לזכויות האזרח ועמותת "איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי" - לפיה על אף ההתקדמות שחלה, הרי שגם במצב הקיים אין עדיין כדי להוות "ייצוג הולם". "זאת הן מפני  זהות  הנשים שמונו למועצה, אשר לשיטת העותרות אינן מייצגות באופן הראוי אוכלוסיות מוּדרוֹת של נשים, הן מפני כמות החברים הערבים, הדרוזים או הצ'רקסים שנקבע בתיקון החוק", פירט בית המשפט את הטענות החדשות, אותן דחה.

"כבר נקבע בפסיקה כי תיקון עיוותי ייצוג של אוכלוסיות אשר הוּדרוּ במשך שנים רבות ממוקדי הכוח הציבוריים, הוא תהליך. כדרכם של תהליכים, בייחוד המשמעותיים שבהם אשר בסיסם במציאות חברתית ארוכת שנים, הם עלולים להיות ממושכים", קבע בית המשפט. "הרכבה של המועצה, התלוי בפועל במידה רבה במצב הפוליטי הקיים, משתנה לעתים תכופות. די לראות את השינויים שחלו בשנות בירורה של עתירה זו כדי להתרשם מכך. על כן, את טענותיהן הנוכחיות של העותרות יהיה צורך לבחון במבחן הזמן, ולא כנגד המצב הנוכחי בלבד".

הנשיאה נאור הדגישה בפסק הדין כי השינוי החקיקתי והמינויים החדשים "אינם פוטרים את המשיבים מלהמשיך ולפעול למימוש החובה המוטלת עליהם להבטחת ייצוג הולם במועצה" ואבחנה את הגורם הדומיננטי בבעיית הייצוג בתור האחוז הנמוך של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בצמרת הניהולית של משרדי הממשלה. "לא נותר לנו אלא לקוות שאיננו בסופה של הדרך אלא בתחילתה, וכי המצב הנוכחי הוא נקודת הזינוק לקראת הרכב מועצה מאוזן, מייצג ושוויוני יותר. תוצאה רצויה זו תבחן לאורך זמן, אולם בשים לב להתקדמות שכבר נעשתה ולסעדים שנתבקשו בעתירה, הרי שלדידי מדובר לעת הזו בנקודת זינוק ראויה", ציינה, וקבעה כי "משהושלמה החקיקה והמדינה קבעה כי ימונה חבר מועצה בהתאם [לחקיקה המבטיחה חבר מועצה ערבי, דרוזי או צ'רקסי, מ' ר'] - חזקה עליה כי הדבר יבוצע". 

המשנה לנשיאה בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, העביר ביקורת על כך שההתקדמות בשילוב נשים ובני מיעוטים נעשתה בלחץ בית המשפט, ובאיטיות רבה. "גם תהליך, ואכן בתהליך עסקינן, יכול להיות זריז יותר ולא כמי השילוח ההולכים לאט, בשנת השבעים למדינתנו היהודית והדמוקרטית. אכן, כמות שכתבה חברתי, מבחן הזמן יהא לנגד עיניו של בית המשפט וטענות הצדדים שמורות". 

עו"ד רגד ג'ראיסי מהאגודה לזכויות האזרח אמרה בתגובה לפסק הדין: "ניסיון העבר מראה כי השרים הממונים מתרשלים בחובתם לתת ייצוג הולם. לנוכח גרירת הרגליים והזלזול בחובת הייצוג של ערבים ונשים במועצת מקרקעי ישראל, חבל שבג"ץ מסתפק היום רק בהבעת תקוות. עם זאת, אנחנו מצטרפים כמובן לתקווה שהביעה הנשיאה נאור בפסק הדין. אנו מקווים שהשינוי המבורך אך החסר שהביאה עתירה זו אינו אלא צעד ראשון לקראת שינוי אמיתי ביחסה של המדינה אל אזרחיה הערבים ואל הנשים - מכל קבוצות האוכלוסייה - אשר יביא בסופו של דבר לשוויון אמיתי בייצוג של אוכלוסיות אלה בגופים ציבוריים ובחלוקת המשאבים במדינה".