אפקט אסותא: מעייני הישועה יאמץ ההסכם הקיבוצי לאחיות

מה שלא הסכימו לעשות ב-27 השנים מאז הקמתו של בית החולים מעייני הישועה בבני-ברק, צפויים לעשות בימים הקרובים חברי הנהלת המרכז הרפואי: לאמץ את ההסכם הקיבוצי של הסתדרות האחים והאחיות ולשפר את התנאים של העובדות. מה השתנה פתאום? כל הגורמים בבית החולים מסכימים: התחרות שקמה לאחרונה מדרום, עם תחילת פעילותו של בית החולים הציבורי של אסותא באשדוד.

ל"גלובס" נודע כי שורה של אחיות התפטרו בשבועות האחרונים ממעייני הישועה ועזבו לטובת בית החולים החדש. ברוב המקרים מדובר באחיות מיילדות, שהביקוש להן נחשב גבוה בין היתר בזכות העובדה שמדובר באחד התחומים הרווחיים ביותר בבתי החולים. גורמים שונים בהנהלת המוסד דבקו בסירוב לאמץ את ההסכם הקיבוצי שחל על מרבית האחיות במערכת הבריאות, לא רק כשיקול כלכלי אלא בעיקר מתוך תפיסה אידיאולוגית ולאור הסתייגות מצד ועד הרבנים. ההנהלה חשבה תחילה שתוכל לפתור את המשבר באמצעות מענקים שיינתנו למיילדות חדשות שיצטרפו, אולם בשל החרפה במשבר ובהובלת המנכ"ל פרופ' מוטי רביד הוחלט לאמץ בסופו של דבר את ההסכם הקיבוצי כך שיחול על כלל האחיות בבית החולים.

"אומרים שאין עשן בלי אש, אבל אם יש אש במקרה הזה מדובר בנר קטן", אמר פרופ' רביד בשיחה עם "גלובס". "אכן עזבו אותנו אחיות לטובת מה שאנחנו מכנים 'צרת אשדוד', אבל לא התפטרו רופאים. הייתה לנו בעיה של פערי שכר אבל בימים הקרובים עם האימוץ של ההסכם הקיבוצי, הפערים האלה ייסגרו", הוסיף רביד.

"אין ספק שהתחרות מצד אסותא היא הסיפור", טוענת אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות. "פתאום התחילו לפחד מנטישה גוברת של רופאים ואחיות, אז מוכנים לתת את מה שלא נתנו עד היום", היא מוסיפה. לדבריה, ההסכם הקיבוצי מעניק לא רק תנאי שכר טובים יותר, אלא מחייב גם תוספת של תקנים שמאפשרת לאחיות סביבת עבודה פחות עמוסה. "בינואר הקרוב, למשל, התקינה במסגרת ההסכם תביא לכך שמספר האחיות על כל מיטת טיפול נמרץ בפגיה תעמוד על 2.5, לעומת 1.4 היום. אלה דברים שמשפיעים גם על חיי המטופלים וגם על התנאים של הצוותים", מסבירה כהן.

יו"ר הסתדרות האחיות מזכירה כי גם בבית החולים לניאדו בנתניה, המוחזק בידי עמותה חרדית, סירבו במשך שנים לאמץ את ההסכם הקיבוצי עד למאבק גדול של האחיות לפני כשנתיים. "יש פה דור אחר שרוצה הכל כאן ועכשיו ולא מוכן עוד לעבוד ללא תמורה ראויה, וזה בא בסוף לידי ביטוי גם אצל העובדות הדתיות", היא אומרת. "התייחסו אל האחיות לא כפרופסיה, אלא כסוג של נזירות טובות שנמצאות בשליחות, מלאכיות בלבן או המלאכיות של צ'רלי. זה יחס שכבר לא מוכנים לקבל יותר, והפעילות של אסותא באשדוד ודאי עוזרת", היא מוסיפה.