מאות תושבי הוד השרון מערערים על אישור תוכנית המתאר

התוכנית, שהוגשו לה 1,800 התנגדויות, אושרה למתן תוקף לאחר הכנסת שינויים קטנים ■ ועד הפעולה: אם הערר לא יעזור, נשקול עתירה מינהלית ובג"ץ ■ התוכנית כוללת תוספת פוטנציאלית של כ-27 אלף יחידות דיור

הוד השרון. טענות על היעדר שיתוף הציבור גם בערים אחרות בשרון / צילום: איל יצהר
הוד השרון. טענות על היעדר שיתוף הציבור גם בערים אחרות בשרון / צילום: איל יצהר

ועד הפעולה בהוד השרון ועוד כ-400 תושבים מהעיר הגישו בקשה לערער על תוכנית המתאר שאושרה לאחרונה על ידי הוועדה המחוזית. נזכיר כי הוועדה המחוזית מרכז שבמינהל התכנון אישרה למתן תוקף את תוכנית המתאר בסוף החודש שעבר. לתוכנית המתאר הוגשו כ-1,800 התנגדויות מצד תושבים בעיר וגם יזמים, קבלנים ובעלי עניין אחרים, אולם לאחר שהוועדה המחוזית דנה בהן היא החליטה לאשר את התוכנית בשינויים קטנים.

בוועד הפעולה בעיר החליטו לא לוותר ולהמשיך להיאבק בתוכנית, שלטענתם אינה נכונה. לכן, החליטו התושבים בעיר להגיש בקשת ערעור על החלטת הוועדה המחוזית, כדי שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון באישורה שוב. בבקשה, שהוגשה על ידי עוה"ד ענת בירן אפרת לרנר ואינה טל ממשרד ענת בירן, והופנתה ליו"ר הוועדה המחוזית מחוז מרכז שי באב"ד, נכתב כי מכיוון שהתוכנית ומוסיפה עשרות אלפי יחידות דיור באמצעות שינוי ייעוד של שטחים פתוחים וכן בהתחדשות עירונית, "מפאת היקפה של התוכנית, והשלכותיה על עתידה של עיר שלמה, סבורים המבקשים כי ראוי ונכון הוא שנושאים אלה ייבחנו וידונו בפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, ובכך יתאפשר מיצוי הדיון בהם על ידי מוסדות התכנון... הבחירה של הוועדה המחוזית שלא למנות חוקר לתוכנית המתאר, על אף שהוגשו התנגדויות כה רבות, המעלות שאלות עקרוניות, אף היא מצדיקה בחינה של ההחלטה על ידי ועדת המשנה לעררים".

בהמשך נכתב כי "מדובר במקרה אחד מני רבים, המבטא הלך רוח ציבורי ההולך והצובר תהודה, ביחס להעדר שקיפות ושיתוף הציבור בהכנתן של תוכניות מתאר כוללניות אחרות המקודמות בימים אלו בוועדות המחוזיות. הטענות המועלות על ידי תושבי ערים נוספות, שבחלקם התאגדו למטה מאבק ארצי משותף, חוזרות על עצמן והן חוצות את הגבולות המוניציפליים ואת גבולות המחוזות".

קובי חנוך, נציג ועד הפעולה בהוד השרון, אמר היום ל"גלובס" כי "רמת הציפיות שלנו נמוכה. אבל אנחנו חייבים לפעול בדרך המקובלת ולפנות ולבקש להגיש ערר. הרי אי אפשר לפנות למערכת המשפט לפני שלא מיצינו ההליכים במסלול המקובל. אנחנו מקווים שזה יעזור, ואם לא, נשקול להמשיך להיאבק גם באמצעות עתירה מנהלית ובג"ץ".

יצוין כי לא רק בהוד השרון התנגדו תושבים לתוכנית המתאר אלא מדובר במגמה שהולכת ותופסת תאוצה בערים נוספות באזור השרון להן אין עדיין תוכנית מתאר מאושרת, כמו למשל הרצליה וכפר-סבא.

עו"ד ענת בירן, המייצגת את התושבים, ציינה כי "המדינה מוצפת בתוכניות מתאר כוללניות שמעוררות מחלוקות ציבוריות קשות במרבית הערים. תוכניות אלה מקודמות למעשה בלחץ תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה שקבע שרשות שתהיה לה תוכנית מתאר כוללנית תוכל לאשר תוכניות התואמות לה ללא צורך באישור הוועדה המחוזית, וכן עקב הלחץ של מינהל התכנון להציג הגדלה משמעותית של יחידות דיור בכל אחת מהערים. התוצאה היא שיטפון של תוכניות שחלק גדול מהן נראה כ'שטנץ'" ואין בהן חזון, או שיתוף אמיתי של הציבור. לא בכדי התעורר מרי של תושבים בכל הארץ נגד אישורן של תוכניות אלה וחלק מהערים אף מנסות לחזור בהן מהתוכניות שהופקדו, לאחר שהן מבינות את גודל הטעות".

נזכיר כי תוכנית המתאר שאושרה בהוד השרון כוללת תוספת פוטנציאלית של כ-27 אלף יחידות דיור במקומות שונים בעיר וזאת כדי לתת מענה לצפי גידול האוכלוסין בשנים הקרובות שעתיד להגיע עד כ-150 אלף נפש. בנוסף ליחידות הדיור התוכנית כוללת תוספת של 1.14 מיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה, כ- 110 אלף מ"ר עבור שטחי מסחר ו-567 דונם המיועדים למבני ציבור. התוכנית גם מתייחסת להגדלת שטחי הציבור הקיימים בעיר כיום והיא כוללת תוספת של 1,160 דונם עבור שטחי ציבור פתוחים.

מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה כי: "הוועדה המחוזית מלווה את יצירתה של תוכנית המתאר של הוד השרון מזה כעשור . לאחר שלמדה הקשיבה ודנה ארוכות, הגיבה הוועדה לכל ההתנגדויות והחליטה באופן ברור וחד על חשיבות התוכנית וחשיבותו של החזון הייחודי במדינה 'טבע עירוני' המעוגן במסגרתה וכולל יצירתם של למעלה מ-2000 דונמים של פארקים ושטחים ירוקים נוספים ברחבי העיר ורצועת נחלים ירוקה באורך 20 ק"מ. עיריית הוד השרון והעומד בראשה גאים בייחודיות התוכנית, בערכים אותם היא מייצגת ובעובדה שמדובר בתוכנית המונעת בראש ובראשונה כאוס תכנוני בעיר וסוגרת פתח לשיקולים לא עניינים בעתיד. התוכנית מאזנת היטב בין השמירה על איכות חיי תושבי העיר, היום ובעתיד, לבין צרכי מדינת ישראל, תוך מתן פתרונות מיטביים בתחומי התחבורה, התשתיות, פיתוח מבני ציבור אסטרטגיים, מתחמי תעסוקה ועוד".