הוריקן של השקעות: הכסף זורם לענף האוטו-טק הישראלי

ענף האוטו-טק הישראלי שאב מתחילת השנה יותר מחצי מיליארד דולר ברכישות והשקעות (לא כולל מובילאיי) ■ אילו הפתעות יצוצו באגף הטכנולוגי של תערוכת פרנקפורט, מה המשמעות של הצטרפות יונדאי לטכניון, ומה מבשר השת"פ בין סקודה ליבואנית צ'מפיון מוטורס?

הרכב האוטונומי של NAVER / צילום: יח"צ
הרכב האוטונומי של NAVER / צילום: יח"צ

השבוע נפתחת בפרנקפורט תערוכת הרכב הבינלאומית הדו-שנתית. יוצגו בה עשרות כלי רכב חדשים, שחלקם ישפיעו באופן מהותי על התמונה התחרותית בשוק הישראלי בשנים הבאות, אבל הצד ה"ישראלי" באמת של התערוכה לא יהיה באגף המכוניות, הדוגמניות ומיצגי המדיה המרשימים, אלא דווקא באירוע-לוויין שלה, new mobilty world, שנועד לשקף את השינויים בעולם הרכב.

אל מפגש העל החדש של תעשיית האוטו-טק יגיעו כל השמות הידועים והפחות ידועים (עדיין) בעולם, שמפתחים טכנולוגיות לכלי רכב אוטונומי, מקושר וחשמלי ופתרונות לתחבורה שיתופית ועירונית מתקדמת. יהיו שם נציגים של כל יצרני הרכב וכל "המי ומי" מתעשיית הרכיבים, לצד נציגים בכירים מעולם העסקים, ה-IT והממשל. כשאנחנו אומרים "בכירים" אנחנו מתכוונים לדרגות כמו הצמרת הניהולית של קוואלקום, סאפ, גוגל ומקביליהם מסין ואסיה, שרים בולטים מהאיחוד האירופי, נציגי ממשל מסין וקוריאה ומקבלי החלטות של כמה מגופי ההשקעות הגדולים בעולם. בקיצור, אירוע שמייצג פוטנציאל עסקי של טריליונים.

בין כ-130 הנואמים שנרשמו לאירוע מצאנו גם נציגות מכובדת מאוד לאוטו-טק הישראלי. חלקם כבר עשו את ה"אקזיט" ומשמשים כיום כמנהלים בחברות רב-לאומיות שרכשו אותם. אחרים מייצגים סטארט-אפים וחברות צעירות פחות או יותר, שעדיין מחכות ל"מכה הגדולה". לא נופתע כלל אם כמה וכמה חברות ישראליות בענף ינצלו את האירוע כדי לצאת מהמצב החשאי ו/או להכריז על שיתופי-פעולה אסטרטגיים חדשים.

השקעות
 השקעות

ישראל בשולי הסערה

ההתעניינות המתמשכת של תעשיית הרכב בעולם האוטו-טק הישראלי היא חלק מה"הייפ" שיצרה עסקת הענק בין אינטל למובילאיי. ספק אם הקשר מקרי בין העסקה הזאת לעובדה שבחודשיים האחרונים בלבד גייסו חברות ישראליות, בגלוי ומתחת לרדאר, מאות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים, עם נציגות אסטרטגית לספקי הטיר1 של תעשיית הרכב. אבל האמת היא שמדובר בחלק מסערה עסקית-טכנולוגית גלובלית, שישראל נמצאת רק בשוליה ובמרכזה ניטשת מלחמת השקעות רב-צדדית בין ספקי הטיר1 ולקוחותיהם, יצרני הרכב. כל אחד מהצדדים רוצה להבטיח עמדת הובלה עתידית בתחום הרכב החכם והאוטונומי ולשריין לעצמו רמה גבוהה יותר של רווחיות. הדרך המהירה לעשות זאת היא רכישות ומיזוגים, או לכל הפחות השקעות אסטרטגיות.

מחקר עדכני של חברת הייעוץ PWC מעריך שהיקף הרכישות, המיזוגים וההשקעות שיבצעו השנה הספקים של תעשיית הרכב יהיה כ-57 מיליארד דולר, פי 3 בערך מהיקפו לפני חמש שנים. הספקים בלבד צפויים לסגור השנה כ-200 עסקאות, זינוק של 25% לעומת השנה שעברה, ומתוכן לפחות כ-18 עסקאות בהיקף 500 מיליון דולר ויותר. לפי אותו מחקר, גם מכפילי השווי, שלפיהם מבוצעות העסקאות וההשקעות, ממשיכים לנסוק ומגיעים עד פי 25 מההכנסות - נתון שכמעט אינו מוכר בעסקאות של תעשיות כבדות ומסורתיות.

חלק לא מבוטל מהמיזוגים, הרכישות וההשקעות של הספקים הגלובליים הוא בתחומים "מסורתיים" כמו טכנולוגיות ורכיבים למנועים, תיבות הילוכים ומערכות פליטה נקיות. אחרים מתמקדים באלקטרוניקה "הארד קור" (מעגלים מודפסים, טכנולוגיות ייצור), ועדיין לא מעט מסכומי העתק זורמים לחיפוש אחר טכנולוגיות שיאיצו את פריצת הדרך של הרכב האוטונומי והשיתופי. ההשקעות מכיוון הטיר1 נתקלות בזרמים צולבים וחזקים לא פחות של השקעות מצד יצרני הרכב, שחותרים להפחתת התלות בספקים; מצד חברות אינטרנט ומדיה, וכמובן השקעות "רגילות" של קרנות הון סיכון. המחקר של PWC מראה שאף שחלק גדול מההשקעות (כ-45%) מגיע מאירופה, גם חברות מאסיה, בעיקר מסין, תופסות חלק הולך וגדל בעוגה.

התופעה הזאת מורגשת היטב בישראל. דוגמה לכך אפשר למצוא ברשימת המשתתפים בגיוס (כ-65 מיליון דולר), שערכה בחודש שעבר יצרנית חיישני הלייזר INNOVIZ. לצד "החשודים המיידיים" כמו ספקיות טיר1 הענקיות (והמתחרות) דלפי ומאגנה, מצאנו גם שמות "אקזוטיים" דוגמת קרן השקעות ההון סיכון הסינית-ישראלית גלורי ונצ'רס וענקית האינטרנט הקוריאנית NAVER, שמכונה גם "גוגל של קוריאה". לחברה הקוריאנית, כמו לחלק גדול ממקבילותיה המערביות והסיניות, יש כיום פעילות מו"פ מתקדמת בתחום הרכב האוטונומי, אינטליגנציה מלאכותית ועוד.

כמובן, כל החברות הללו מפזרות סיכונים על פני הגלובוס ומשקיעות במקביל מאות מיליונים גם במתחרות של הישראליות. ובכל זאת, כאשר נפגשים כל כך הרבה זרמים צולבים נוצרת בענף האוטו-טק הישראלי מערבולת שעוד תשאב הרבה מיליארדים.

מה מחפשת יונדאי בטכניון

"רעש הרקע" של השקעות הענק בגיוסי חברות אוטו-טק בישראל מצליח כמעט לטשטש את העובדה שמאחורי הקלעים ממשיכה ישראל להפוך בשקט ל-HUB טכנולוגי, שמושך לכאן יותר ויותר שחקני R&D, שמחפשים טכנולוגיות "נטו" ולא תשואת הון סיכון.

רק בחודש האחרון ראינו שתי פעילויות כאלה. האחרונה שבהן, מהשבוע שעבר בלבד, הייתה חתימה על מזכר הבנות משולש לשיתוף-פעולה בין יונדאי מוטורס לטכניון ולמוסד מחקר ופיתוח בתחום הרכב החכם, שממומן ישירות ע"י ממשלת קוריאה. המזכר מדבר על "שיתוף-פעולה טכנולוגי בתחומים שונים כמו אינטליגנציה מלאכותית, נהיגה אוטונומית, הגנת סייבר לרכב ועוד".

בהתחשב בכך שיונדאי היא "חברת מדינה", שלרשותה תקציב מו"פ שנתי של קרוב ל-4 מיליארד דולר, תמיכה ממשלתית טוטאלית, עשרות מרכזי פיתוח בעולם וכמעט כל כוח אדם זמין, עצם החלטתה לשתף פעולה עם מוסד אקדמי בישראל הוא תעודת כבוד לא קטנה ליכולת הפיתוח של האוטו-טק הישראלי.

אבל החלק המעניין באמת בהודעה הוא זה שמבשר כי הקונסורציום "יגלה וייצור אינקובטור לחברות סטארט-אפ מבטיחות בישראל תוך הבטחת סיוע וייעוץ שנחוצים כדי להביא את המוצרים שלהן לשוק". במילים אחרות, יונדאי מוטורס מקימה בישראל, תחת כנפי הטכניון, "שלוחת השקעות" שעשויה להצמיח בעתיד כמה עסקאות מרשימות עם פרופיל גבוה.

מודל התקשרות חדש

עוד מהלך הוא ההודעה של סקודה על שיתוף-פעולה בין מעבדת הפיתוח המתקדמת שלה "דיגילאב" לבין יבואנית סקודה בישראל, צ'מפיון מוטורס. ההודעה הזו מסקרנת לא רק בשל העובדה שיו"ר צ'מפיון, פרופ' יצחק סוארי, חרג לכבודה ממנהגו להימלט מחשיפה תקשורתית והצטלם עם יו"ר סקודה. זו הפעם הראשונה שבה יצרן רכב מודיע בגלוי על שיתוף-פעולה רשמי עם יבואן הרכב שלו לצורך "סקאוטינג" לאיתור טכנולוגיות והזדמנויות השקעה בישראל.

נציין, שיבואני רכב גדולים רבים - ביניהם יוניון מוטורס, קרסו, דלק רכב, לובינסקי ועוד - מריצים כיום פעילויות הון סיכון בתחום האוטו-טק. חלקם גם פועלים זה שנים כמקשרים, מגשרים ומקצרי הליכים בין חברות צעירות מהתחום לבין יצרני הרכב. החשיפה הזאת גם נושאת בונוס עסקי כיוון שהיא מאפשרת ליבואנים לדעת, זמן רב לפני שאר השוק, אם לטכנולוגיה של חברה ישראלית כלשהי יש פוטנציאל ממשי בתעשיית הרכב ואם כדאי להשקיע בה (ע"ע מקרה מובילאיי). אבל רובם עושים את הפעילות הזאת בשקט ובאופן לא רשמי. מודל השת"פ של סקודה-צ'מפיון שבו נוצרה חברה משותפת לצורך איתור השקעות בישראל הוא בהחלט מודל עסקי חדש, ואנחנו משערים שעוד יהיו לו עוקבים ומאמצים בענף.

לסקודה יש שיתוף-פעולה טכנולוגי ועסקי הדוק מאוד עם החברה האם ורוב הטכנולוגיות האסטרטגיות של הקבוצה מופצות ומשוכפלות בין המותגים. לקבוצת פולקסווגן יש כבר כמה השקעות מהותיות גלויות (300 מיליון דולר ב-GETT, למשל) ופחות גלויות בחברות ישראליות, אבל עד כה לא הייתה לה כאן נציגות הון-סיכון רשמית. האם השת"פ החדש יהפוך לשער כניסה לפעילות של חברת הרכב הגדולה בעולם בישראל? באופן לא רשמי אומרים בחברה שהתפתחות כזאת אינה על הפרק. אבל כבר ראינו הפתעות בעבר. כך או כך, מתחילת השנה שאב ענף האוטו-טק כ-500 עד 700 מיליון דולר בהשקעות - או כ-16 מיליארד דולר אם מוסיפים לתמונה את מובילאיי - ועוד נשאר לנו כמעט רבעון שלם עד סוף השנה. לא נופתע אם ה"פוטו-פיניש" יהיה חזק לא פחות מהפתיחה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988