הדומיין Booking.com לא שייך לחברת Booking

המחוזי דחה ערעור החברה המזוהה עם הזמנת מקומות לינה, על ההחלטה שלא לרשום סימן מסחר על שם האתר שלה וקבע: "בוקינג.קום" הוא צירוף גנרי שאינו מזוהה דיו עם החברה f המשמעות: חב' אחרות יוכלו להשתמש בצירוף דומה

חברת "בוקינג" העולמית היא הצלחה בינלאומית - החברה פעילה ב-192 מדינות והיא בעלת 415 אלף שותפים הכוללים בתי מלון ובתי אירוח המוכרים את שירותיהם באמצעות אתר החברה באינטרנט: "Booking.com"; החברה פעילה גם ברשתות החברתיות ומחזיקה באפליקציה ייעודית. אולם, למרות הצלחה זו ולמרות השקעות העתק של החברה בפרסום, שהביאו לכך שהיא אחת החברות המזוהות ביותר עם הזמנות מקומות לינה מעבר לים - בית המשפט המחוזי בירושלים קבע באחרונה כי שם האתר של החברה, "Booking.com", עדיין איננו מספיק מזוהה איתה כדי לקבל בישראל הגנה של קניין רוחני.

בפסק-הדין היבטים לשוניים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים, ובעיקר נידונה בו השאלה אם מלים גנריות, כמו מכונית או הזמנה, יכולות אי-פעם להיות מופקעות משימוש הציבור, ולהירשם כסימני מסחר מוגנים. זאת, במקרה שמוסיפים בצידן של אותן מילים שם של מתחם אינטרנט ("דומיין") - כמו com ,co.il או org.

ככלל, בתי המשפט בעולם לא מאפשרים לחברות עם שם גנרי לרשום אותו כסימן מסחר הזכאי להגנה. לפי העמדה המשפטת הרווחת, אין די בתוספת של "דומיין" למילה גנרית - כדי להפוך את המילה לסימן מסחר שאפשר לרשום, ולזכות עליו בהגנה - משום שהמילה הגנרית צריכה להישאר פתוחה לשימוש העוסקים בתחום. כך, כמו שעו"ד לא יוכל להשתלט, למשל, על שם הפעולה "עריכת-דין", ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין לגבי המונח "מנועי דיזל" - כך, אי-אפשר לרשום סימן מסחר על מילים גנריות באנגלית כדומת Hotels - לרוב גם אם מצרפים למילה "דומיין".

גם בישראל קבעו בתי המשפט כך, ביחס לצירוף "Hotels.com" וביחס לסימן "Rentalcars.com". אולם, השם "Work.com" כן נרשם בישראל כסימן מסחר של חברת התוכנה הענקית האמריקאית "Salesforce". וזאת, משום שלא היה קשר של ממש בין המילה הגנרית שבשם המתחם (work) לבין תחום הפעילות המבוקש (משחקי מחשב ותוכנות מחשב).

מילים לא ייחודיות

במקרה של חברת בוקינג ובקשתה לרשום את "בוקינג.קום" כסימן מסחר - החברה טענה והוכיחה כי עשרות אלפי גולשים ישראלים עושים שימוש באתר שלה, וכי היא זוכה להצלחה אדירה בארץ ובעולם, בין היתר לאור השקעות עתק בפרסום. לטענתה, הסימן "בוקינג.קום" אינו בבחינת מונח גנרי עבור ציבור הצרכנים הרלוונטי, והוא מצביע בפועל באופן בלעדי על חברת "בוקינג" כמקור השירותים.

לדברי החברה, בהתחשב במוניטין העצום שרכש הסימן, הרי ששימוש שיתבצע בשמה עבור שירותים דומים (למשל אתר שיחליט שהוא "מובינג2.קום") יהיה מיועד להטעות, ולהיבנות שלא כדין מהפופולריות שלה. עוד טענה בוקינג כי מדינות שונות, כמו בריטניה וניו-זילנד וכן האיחוד האירופי הכירו בזכויותיה ורשמו את הסימן שלה כסימן מסחר.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענות בוקינג ואת ערעורה על החלטת הפוסקת בסימני מסחר שלא לאפשר לה לרשום את שמה כסימן מסחר. השופט משה יועד קבע כי "בוקינג.קום" הוא שילוב מלים גנרי הצריך להיות פתוח לעוסקים בתחום. ביהמ"ש ציין כי המילה "בוקינג" מתארת פעולה של הזמנת כרטיסים, מקומת לינה והזמנות מראש של שירותים הקשורים למועד מוגדר. לדבריו, פעולה זו מבצעים מתחרים רבים של חברת בוקינג, וגם אם מצרפים את המילה "בוקינג" לסיומת "com" של שם המתחם - עדיין מתקבל שילוב גנרי של שתי מלים גנריות שאינן ייחודיות.

ביהמ"ש ציין כי רישום סימן מסחר ייעודי נועד להגן על בעל הסימן מפני הסגת גבול על-ידי מתחריו ונועד להגן על ציבור הלקוחות, כך שהוא יוכל לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים עם בעל סימן המסחר הרשום. אולם לדברי ביהמ"ש, הסימן הגנרי "בוקינג. קום", "אינו מאפשר לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים דווקא עם חברת בוקינג". נקבע כי השילוב הגנרי "בוקינג.קום" אינו יכול "לרכוש אופי מבחין" שהיה נותן לו מבחינת פקודת סימני המסחר הגנה מסוימת.

טענה נוספת של "בוקינג" נגד העובדה ש"בוקינג" היא מילה גנרית, הייתה כי רוב הציבור בישראל אינו דובר אנגלית, ולכן יש לייחס להם אי הבנה או אי הכרה של משמעות המונח "Booking" באנגלית. ביהמ"ש דחה את הטענה וציטט החלטה של העליון, לפיה "קיימים מונחים תיאוריים זרים רבים מעין אלה שנטמעו בשפה העברית המדוברת, אף שהם באנגלית. לדוגמא, הביטויים sale, shopping - עד כדי כך הפכו לחלק מהשפה המדוברת שהמקבילה העברית להם כמעט נסוגה לאחור".

ניצחון בארה"ב

הכישלון של חברת בוקינג לרשום בישראל סימן מסחר על הדומיין שלה הגיע בתזמון מעניין: כמה שבועות לאחר פסיקה הפוכה בארה"ב. בית המשפט האמריקאי הפך את החלטת רשם סימני המסחר בארה"ב, וקבע שאכן יש לרשום את האתר המצליח כסימן מסחר. זאת, בנימוק שבעידן של שימוש מוגבר ברשת האינטרנט - ישנו זיהוי מספק של דומיינים בקרב הציבור, והוא אכן יכול לשמש סימן תיאורי המאפשר רכישת אופי מבחין (ראו מסגרת).