"מכירת קייט פארמה תביא את התרופה לסרטן מהר יותר לחולים"

פרופ' זליג אשחר, מפתח הטכנולוגיה שעליה מבוססת התרופה לסרטן של קייט פארמה, מספר על חוסר יכולתו לעזור לבת זוגו שלקתה במחלה, ועל השיפורים בטכנולוגיה שהוא עדיין עובד עליהם

פרופסור זליג אשחר / צילום:שלומי יוסף
פרופסור זליג אשחר / צילום:שלומי יוסף

"אז אתה מאושר?", אני שואלת את פרופ' זליג אשחר ומקבלת מבט עקום. הוא לא נראה מאושר, אף שחברת קייט פארמה, שהוקמה על בסיס הטכנולוגיה שפיתח, נמכרה לאחרונה ב-11.9 מיליארד דולר וכבר האריכה את חייהם של עשרות חולי סרטן. בחודש מארס האחרון איבד אשחר את בת זוגו, ליהיא סמל, שנפטרה מסרטן הלבלב. לאשחר לא הייתה שום דרך לעזור לה, והוא מודה שמאז שהיא איננה, גם הוא לא בדיוק אותו דבר.

- התרופה שפיתחה קייט על בסיס הטכנולגיה שלו דווקא עשויה בתיאוריה לטפל גם בסרטן הלבלב, אולם הוחלט לפתחה תחילה לטיפול בסרטן הדם, ולכן הניסויים שנערכו בה לא היו רלוונטיים לסמל.

"דאגתי לכל מה שצריך סביב המחלה שלה", הוא מספר בשקט. "זה עזר לי מאוד ועזר לה, שידעתי להגיע אל הרופאים הכי טובים. לא יכלתי לעשות יותר, כי זה היה הסרטן הגרוע ביותר האפשרי. לפחות ידעתי לתווך לה את מה שהרופאים אומרים. אם כי בשלב מסוים כבר לא ידעתי מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת. כשהגיעו הצילומים, לפעמים הבטתי בהם ולא סיפרתי הכול, והיא ידעה שאני לא אומר הכול".

סמל, כמו אשחר, היא בת לאחת המשפחות הוותיקות באזור רחובות-נס ציונה. בעבר עסקה בתיאטרון ובשנים האחרונות לחייה פנתה לניהול נדל"ן. השניים ניהלו חיי חברה תוססים בשני בתים, במושב נטעים ובנווה צדק שבתל אביב. המחלה הגיעה במפתיע והתפתחה מהר יחסית.

- היא לא הספיקה לראות את המכירה ואת יציאת המוצר לשוק, את ריפוי החולים.

"היא הספיקה לראות חלק מההתפתחות. כשבן או בת זוג גאים בך, זו תמיכה עצומה. בעיקר אם הם מגיעים מעולמות אחרים לגמרי. והנה אחרי כמה ערבי יין אתה רואה איך היא מסבירה את מה שאתה עושה יותר טוב ממך".

- לאנשים אחרים התרופה שלך כבר עזרה.

"לפני כמה שנים הגעתי לכנס בבית הנשיא, והתעקשתי שיגיע לשם גם ילד שנטל את התרופה שלנו ונרפא, שלא פגשתי לפני כן. כשעמדתי לפניו, התייפחתי. זה משהו שקורה לך באופן לא רצוני אפילו. עד אז ריפאתי רק עכברים, אבל בכך אין הרבה סיפוק, כי בגללי הם חולים מלכתחילה".

"מעכל את המכירה"

קייט פארמה הוקמה על ידי פרופ' אריה בלדגרין, ישראלי תושב ארה"ב, על בסיס טכנולוגיית ה-CAR-T שפיתח אשחר במכון ויצמן. היא נמכרה לענקית הביוטק גיליאד ב-11.9 מיליארד דולר עוד לפני שקיבלה אישור לשיווק המוצר שלה, מה שהפך את עסקת הרכישה הזאת ליקרה ביותר בהיסטוריה של חברה בשלב הזה. התרופה שפיתח אשחר צפויה להפוך לחוד החנית של תחום האונקולוגיה בחברה המבוססת.

"לפני כחודש קיבלתי שיחת טלפון, ובצד השני היה אריה בלדגרין", מספר אשחר. "הוא אמר לי, 'זליג, תתפוס משהו חזק. אני עכשיו יוצא מישיבה, אנחנו מוכרים את קייט לחברת גיליאד, בעסקה הכי טובה שיכולנו לעשות, וקייט תמשיך להתקיים". הוא אמר שזה עדיין טרי מאוד, שלא יירד לפרטים ושעדיין לא ידוע אם יעשו ספין אוף לחלק מהחברה, אבל הוא כן ידע לנקוב כבר במספר. אני, מבחינתי, לא ידעתי בדיוק מה זה אומר. הייתי עם חבר טוב, ואמרתי לו את המספר. הוא אמר 'זליג, זההמון'".

- אתה יודע כמה כסף תקבל באופן אישי?

"אני לא יודע. לקחתי כלכלנים שיבדקו את זה. עוד לפני כן היה לי מספיק".

על פי הפרסומים הרשמיים של קייט, קברט פארמה, החברה שהקים אשחר כדי למסחר את הטכנולוגיה שלו, קיבלה 3.9 מיליון דולר בעבור שני המוצרים הראשונים שפיתחה קייט פארמה, והיא זכאית לתמלוגים של 5% ממכירות המוצרים כאשר יגיעו לשוק. אשחר קיבל מניות של קייט שייתכן שכבר מימש (הוא אינו חייב בדיווח כי אינו בעל עניין בחברה), אך אם לא מימש אותן עדיין, הן שוות כ-72 מיליון דולר.

- לצד הכסף, ישנה גם ההכרה.

"למעשה, כבר לפני כן הרגשתי שיש לי הכרה. אם אין לי הכרה, זה ממישהו שרוצה ספציפית להרגיז אותי. אני בוועדה המדעית המייעצת של החברה, שכבר הרבה זמן מצביעים עליה בתור הצלחה. אני לא חש שהייתה לי כמיהה להכרה נוספת. אני חושב שהמכירה תביא את התרופה בצורה מהירה ופשוטה יותר אל החולים, וזה משמח".

- אז באיזה מובן המכירה השפיעה עליך בכל זאת באופן אישי, אם בכלל?

"אני עכשיו מעכל. כל המערכות נכנסו לתזזית ואני החלטתי שאני לא יודע איך להגיב, אז עוזבים אותי מהר. אני מניח שהיה לי עכשיו קל יותר לקבל הלוואה לו הייתי צריך, אבל זה לא שאני עומד לקנות יאכטה. במשפחה שלי באים ושואלים, כיף שמתקשרים חברים, כיף שיודעים. נשיא מכון ויצמן הגיע ללחוץ לי את היד, אבל לא הלכנו יחד לפאב. פגשתי מאז המכירה כמה אנשים יקרים, כולל יקרים בכסף, אבל עוד לא קניתי את היאכטה. עוד לא החלטתי איזה מודל".

בדרך לתרופה משופרת

הטכנולוגיה שפיתח אשחר מבוססת על איחוי תאים, כלומר חיבור באמצעות הנדסה גנטית בין תא T של מערכת החיסון, שיש לו יכולות לקטול תאים סרטניים, אך לעתים גידולים סרטניים חומקים ממנו, לבין נוגדן עם יכולת זיהוי ספציפית של גידול סרטני. התאים המועצמים נקראים CAR-T. בראיון ל"גלובס" ב-2015, אמר אשחר שניתן לשפר עוד את תאי ה-CAR-T. היום, הם תוקפים קולטנים הנמצאים גם על תאי סרטן וגם על תאים בריאים, ולכן תופעות הלוואי של הטיפול עלולות להיות קשות. בסרטן הדם, התופעה הזאת משמעותית פחות, משום שניתן לשקם את התאים הבריאים המותקפים. בגידולים מוצקים, אמר אז, יהיה צורך למצוא קולטנים ייחודיים יותר, כדי לכוון אליהם את תאי ה-T המאוחים.

ואכן, אשחר פיתח טכנולוגיה נוספת, הקשורה גם היא באיחוי של תאי T עם נוגדנים. "חבר טוב שלי הגיע אליי אחרי שהסרטן פגע במשפחתו ושאל, 'איזו תרופה היית מפתח לו היו לך כל המשאבים שאתה רוצה?'. עניתי: "הייתי רוצה שה-CAR-T יתבטא ויפעל רק בסביבת המחלה". הוא הפנה אותי לחבר שלו, מהנדס בן קיבוץ בשם יואב בן יעקב, שפיתח טכנולוגיה שחוסכת חשמל על ידי ניצול החום הנפלט ממכשירים אלקטרוניים לשם ייצור אנרגיה. דיברנו על הפתרונות האפקטיביים, והקמנו את החברה שתהפוך את תרופת ה-CAR לספציפית יותר. קיבלנו מימון מקרן AMoon של מריוס נכט ואנחנו עובדים עם נכט במפעל שלו.

"הרעיון, שעדיין איננו יכולים לחשוף במלואו, הוא שתאי ה-T ישופעלו רק כאשר ייתקלו בחומרים שהגידול מפריש או בפעולות שהוא עושה כדי להגן על עצמו. כלומר, ברקמה בריאה הוא לא יעשה כלום. פרופ' יצחק חביב מאוניברסיטת בר-אילן (שהתראיין למדור "חזית המדע" בפברואר השנה, בנושא הטיפולים המותאמים אישית בסרטן) מעורב גם הוא בחבורה הזאת, והוא מאוד פיקח. כל אחד מהקבוצה בא מתחום אחר ותמיד כיף לנו להיפגש. טוב שבאים אנשים טובים שלא מפחדים להשקיע, כך העבודה הופכת למפגש רעים שבו כולנו לומדים זה מזה".

- קייט פארמה רכשה מכם את הטכנולוגיה ל-CAR-T. האם היא כוללת את היישום הזה שאתה מדבר עליו?

"אם אני זוכר נכון, הצגנו בפני קייט את היישום הזה והם העדיפו לא לקחת אותו. אבל מי שאחראי היום לצד העסקי הוא יואב. מהרגע שהוא הגיע, הוא הקל עליי בתחומים הללו".

- קייט חולמת לפתח את ה-CAR-T גם לסרטנים מוצקים, כלומר לא רק לסרטן הדם אלא למשל גם לסרטני השד, המעי, המוח, השחלות ואפילו הלבלב. האם המוצר הנוכחי שלהם יכול לעבוד בתחום הזה?

"אני יודע שה-CAR-T יעיל בתחומים האלה כי ניסינו אותו בבעלי חיים ובטיפולי חמלה בבני אדם לפני שהוא נוסה בכלל בסרטן הדם. הוא נוסה בסרטן השד וגם בסרטן הלבלב, והוא עובד. אני יכול להרוג עם CAR-T של קייט את המטרה, אבל הוא עוד עלול לגרום נזק. אני רוצה שהוא יהיה יותר ספציפי ופעיל למשך יותר זמן, ואפשר לתת לו תוספות שישמרו על האלמנטים הללו. אנחנו רוצים שהתרופה תגיע לתא המטרה, תהרוג אותו, תישאר שם כמה שיותר זמן, וכאשר הדברים הללו לא מתקיימים, או באנלוגיה, במקרה שהתרופה נופלת בידי האויב ומתחילה לתקוף אותנו, שהיא תפסיק לפעול, שתתאבד. אלה דרגות שליטה מתוחכמות יותר, שאפשר להוסיף למוצרים שפיתחתי ועברו לידי קייט וכן קיימים בחברה החדשה שהקמנו. אלה כלים שיש לנו בבביולוגיה ועל ידי שימוש בהם אפשר לחדד את הפוטנציאל של הטכנולוגיה.

"אלה כל הדברים שחשובים במלחמות וזו מלחמה של מערכת החיסון בסרטן. אני לא כל כך אוהב את השיח של ההרג בביולוגיה וברפואה, אבל בסופו של דבר פיתחנו תא שהורג תא אחר, אז זה מה שיש".

- אתה חושב שאם הז'רגון היה אחר, היה ניתן אולי להגיע גם לפתרונות אחרים, יצירתיים?

"לא, ז'רגון זה רק ז'רגון".

- למוצר של קייט יש יתרון על פני המוצר של נוברטיס, המתחרה בו?

"אני לא מכיר ולא רוצה להכיר. אני לא רוצה להיכנס למצב שבו כל פעם שאני פוגש מדען מנוברטיס, אנחנו 'מלכלכים' זה על זה בידע שלנו לגבי הפטנטים ההדדיים שלנו, אני לא רוצה להיכנס למצב של ריגול תעשייתי. לכן אני נמנע מן הצד העסקי והתחרותי, ומשאיר אותו בידי עורכי הדין. בינתיים אני ממשיך ללכת לכנסים ולהשוויץ. בגלל זה אנחנו הולכים לכנסים, לא כך? ללמוד ולהשוויץ".

- אתה חושב שהמוצר היה יכול להיות ישראלי? הציעו אותו בזמנו לטבע.

"בישראל הבסיס האקדמי והמדעי מצוין. אלה חומרי גלם שיביאו בסופו של דבר להתפתחות של מוצרים חדשים שהערך המוסף מהם גדול, ולכן גם הרווח מהם יהיה גדול. אבל זה נכון גם לגבי הודו. בינתיים אנחנו אור לגויים, אבל אני לא יודע מה יהיה הלאה".

- בחברה החדשה שהקמת בחרת שוב בצוות שכולו ישראלי.

"בחיי עבדתי בחברות קטנות וגם מול חברות גדולות. להמציא אפשר בכל מצב, גם לבד על חוף הים, אבל הכי קל ונכון לעבוד במקום שבו יש האווירה הנכונה, והחלטתי שלא להתחיל לפתח את המוצר הזה עד שהאווירה תהיה נכונה".

הילד מרחובות שהפך לחתן פרס ישראל

זליג אשחר, שנולד ב-1941 ברחובות ונקרא על שם דודו שנרצח בפרדס בדרך לעבודה, סיפר ל"גלובס" ב-2015, בראיון המקיף הראשון שנתן לתקשורת הישראלית, על ילדותו בטבע ועל תלאות הטכנולוגיה שפיתח.

"למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים, ביליתי מחצית מהחיים בגבעות הכורכר, הייתי מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים", סיפר. "הייתי מציץ בין החרכים למכון ויצמן ורואה שם כל מיני פלאות - טווסים, צבאים. זה נחשב היכל הקודש". אף שלא התעניין בלימודים הרשמיים, הוא ערך בעצמו "ניסויים" מדעיים שונים. למשל הוא לקח ביצה של חוחית ושכנע תרנגולת לדגור עליה, כדי לגלות אם חוחית הנולדת לתרנגולת תבנה קן כמו של חוחית או כמו של תרנגולת.

בצעירותו היה כוורן, ואחר כך עסק בפן המדעי של חקר הדבורים. אולם כאשר נחשף לתחום הביולוגיה המולקולרית, פענוח ותעתוק הגנום, החליט שבזה יעסוק. אחרי שהמנחה שלו בתואר השני באוניברסיטה העברית נסע לשנת שבתון ולא חזר, הוא הגיע במקרה לדוקטורט אצל פרופ' מיכאל סלע (שלימים פיתח את קופקסון של טבע, עם רות ארנון ודבורה טייטלבאום). כך גילה את את חקר מערכת החיסון.

במסגרת הפוסט-דוקטורט שלו בהרווארד, השתמש לראשונה בטכנולוגיה של איחוי תאים, כדי ליצור תאים שחציים נוגדן (תא של מערכת החיסון המזהה מטרות ספציפיות) וחציים תא T (תא של מערכת החיסון המזהה כל מה שאינו "עצמי" ומשמיד אותו באופן יעיל וקטלני). כך הצליח ליצור תאים קטלניים מאוד אבל ספציפיים. בטכנולוגיית ה-CAR-T, הנוגדנים שאוחו עם תאי ה-T יודעים לזהות תאי סרטן.

בשנות ה-80 המאוחרות כבר הייתה בידי אשחר טכנולוגיה שדומה מאוד לזו שבסופו של דבר הפכה למוצר של קייט. אך הטכנולוגיה עברה תלאות רבות: היא מוסחרה תחילה על ידי מכון ויצמן לחברת באקסטר, אחר כך הוחזרה למכון, שוויתר עליה ושחרר אותה לידי אשחר, שמסחר אותה לקייט. כך, את התמלוגים מהמוצר יקבל בעיקר אשחר ויחלוק רק חלק קטן מהם עם המכון.

אשחר זכה בפרס ישראל לשנת 2015. התרופה שפיתח כבר נוסתה ביותר מ-100 חולים בסרטן הדם והביאה לנסיגת המחלה ללא שוב אצל עשרות מהם. בעקבות ההצלחה, רכשה ענקית הפארמה העולמית גיליאד את החברה תמורת 11.9 מיליארד דולר.

היום אשחר נמצא בגמלאות ממכון ויצמן אך עדיין מחזיק שם מעבדה ומשרד. במקביל, הוא מנהל מרכז בבית החולים איכילוב, המיישם את הטיפולים הניסיוניים בתחום תאי ה-T, וממשיך לפתח טיפולים חדשים.

פרופ' זליג אשחר

גיל: 76

פעילות: מפתח טכנולוגיית ה-CAR-T לטיפול בסרטן שרכשה קייט פארמה

מצב משפחתי: השנה נפטרה אשתו ממחלת הסרטן. לאשחר 3 ילדים מנישואיו הראשונים

ילדות: זליג נקרא על שם דודו, שנרצח בפרדס בדרך לעבודה. הוא גדל ברחובות ובילה זמן רב בטבע. "למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים, ביליתי מחצית מהחיים בגבעות הכורכר, הייתי מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים"

עוד משהו: ב-2015 זכה בפרס ישראל

קריירה: אחרי הדוקטורט בהרווארד, פעל כחוקר במכון ויצמן. במקביל מיסחר טכנולוגיות שלו לטיפול בסרטן