בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל היום (ב') באופן חלקי תביעה שהגישו עו"ד שרגא בירן (שזכויותיו הומחו לעו"ד אלי זהר) ושותפו של בירן למשרד לשעבר, עו"ד גדעון חתוכה, נגד החברה הכלכלית לראש העין (חכ"ל).
בית המשפט פסק כי הם זכאים לשכר-טרחה בגובה של כ-4.6 מיליון שקל. זאת, בגין עבודה שעשו עורכי-הדין בירן וחתוכה בעבור החכ"ל לקידום מיזמי נדל"ן בראש העין. עם זאת, דחה ביהמ"ש את חלק הארי של תביעת עוה"ד בירן וחתוכה שהוגשה נגד עיריית ראש העין ונגד רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי הם צריכים לפצות אותם בסכום של למעלה מ-30 מיליון שקל. זאת, לפי הנטען בשל שינוי עמדות גופי התכנון של העירייה ושל רשות המקרקעין כלפי יוזמת נדל"ן של עורכי-הדין לבנייה בהיקף רחב למגורים ונדל"ן מניב בראש העין.
התביעה של עו"ד בירן הוגשה למעשה באמצעות עו"ד אלי זהר, בהסדר מיוחד בין השניים: עו"ד זהר משמש כנאמן מטעם "המכון לרפורמות מבניות", שהיא חברה לתועלת הציבור אותה הקים בירן, לכאורה לצורכי קידום רפורמות.
בירן וחתוכה טענו בתביעה שהוגשה ב-2013, כי הם זכאים לשכר-טרחה בגלל שינוי עמדות בגופי התכנון והמקרקעין כלפי היוזמות שלהם. זאת, לדבריהם בניגוד להבטחות שלטוניות מחייבות שניתנו להם לממש את היוזמות שלהם.
מלאכה נאמנה
עו"ד בירן עשה את עיקר הונו מפרויקטים על קרקע חקלאית אותם הוביל, כמו למשל פארק ההיי-טק במחלף גהה על אדמות מושב כפר מל"ל (שם יש למשפחתו של רה"מ לשעבר, אריאל שרון המנוח, נחלה חקלאית), קיבוץ רמת רחל וזכויות בקרקעות גליל ים. בירן גזר את שכר-טרחתו כאחוזים משווי הפרויקטים אותם הצליח להביא לידי מימוש. סדרת ההחלטות לפיצוי החקלאים, שלפיהן נגזר שכרו של בירן, בוטלו מאוחר יותר בהחלטה המפורסמת בעניין הקשת הדמוקרטית, בפסק-הדין בו נעשה לראשונה שימוש במושג "צדק חלוקתי".
בתביעה פורטה בהרחבה פעילותם של עורכי-הדין ממשרדו של בירן לקידום תוכניות הבנייה השאפתניות, שבגינן נתבע שכר-הטרחה. בתביעה נטען כיצד מתחילת שנות ה-90, עם בחירתו של ראש עיריית ראש העין לשעבר, יגאל יוסף, לתפקידו, נוצר הקשר בין עו"ד חתוכה, תושב ראש העין, לבין יוסף. ראש העיר תואר כפוליטיקאי מלא אמביציות, אך ככזה שנדרש לעזרתם של בעלי ניסיון בתחום התכנון והבנייה. כאן, מתואר בתביעה, נכנס לתמונה משרדו של בירן.
בפתח התביעה נכתב כי "עורכי-הדין ממשרד ש. בירן ושות' התבקשו על-ידי העירייה להעמיד את כישוריהם, מומחיותם ועבודתם להקמת מיזם עצום-ממדים. באותה העת היה עו"ד חתוכה שותף במשרד בירן ושות'. עבודתו של עו"ד חתוכה בקשר למיזם נעשתה ביחד עם עו"ד בירן בעבור ולטובת העירייה, מכוח הסכם, ולטובת רשות מקרקעי ישראל, שהתעשרה שלא כדין מעבודתם רבת השנים של עורכי-הדין".
עוד נטען בתביעה כי "כל הפעילות והעבודה נעשתה על-ידי עו"ד חתוכה, ובהנחייתו ותחת שרביטו של עו"ד בירן, שעמד בראש השותפות של משרד ש. בירן. במשך כ-16 שנים עשו עורכי-הדין מלאכתם נאמנה, במסירות ובמקצועיות ללא קבלת תמורה, אשר נועדה להיות משולמת בסוף הדרך".
ניסיון לשינוי הסכם
במחלוקת העיקרית - שאלת הזכאות לשכר-הטרחה - טען עו"ד זהר, התובע-הנאמן - שיוצג באמצעות עוה"ד בעז בן-צור ושלמה שפיר - כי יש לשלם ל"מכון לרפורמות מבניות" ולעו"ד חתוכה 32 מיליון שקל בגין שכר-הטרחה שהגיע למשרד עוה"ד בירן, בשל מחדלי העירייה ורשות מקרקעי ישראל כביכול שהביאו להכשלת הפרויקט בראש העין.
בתגובה טענו עיריית ראש העין והחברה הכלכלית שלה - המיוצגות בידי עו"ד יוסי בנקל - כי מדובר בניסיון לשנות את הסכם שכר-הטרחה, לאחר שהתברר כי ההסכם לא יניב כספים בשל כישלון הפרויקט - כישלון עליו מצרה, לטענתה, גם העירייה; רשות מקרקעי ישראל טענה, בין היתר, כי ממילא לא הייתה צד להסכם שכר-הטרחה מול משרדו של בירן.
השופט אורן שוורץ קבע כי העירייה ורשות מקרקעי ישראל לא היו צד ישיר למערכת החיובים החוזית עם התובעים. יתר על כן, נקבע כי האישורים התקבלו בחברה הכלכלית של ראש העין. "בנסיבות אלה עלול חיובה של העירייה בתשלום שכר ראוי לעורכי-הדין מרוקן מתוכן את הסכמת הצדדים בעת כריתת הסכם שכר-הטרחה", נפסק.
לאור תוצאת ההליך חייב השופט שוורץ את החברה הכלכלית של ראש העין (חכ"ל) לשאת בשכר טרחת באי-כוח התובעים בסך 375 אלף שקל. עם זאת, הוא חייב את התובעים לשפות את רשות מקרקעי ישראל בהוצאות ההקלטה והתמלול בהן נשאה וכן בשכר-טרחת עורכי-דינה בסך 100 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
