"אנחנו חייבים לתעדף למידה, לא רק הליכה לבתי ספר"

מאות מיליוני תלמידים ברחבי העולם מבלים שנים בבתי ספר בלי ללמוד למעשה דבר, ומדינות רבות מזניחות אפילו את מדידת ההישגים שלהם, מזהיר הבנק העולמי בדוח הפיתוח הכלכלי השנתי שלו.

"מאות מיליוני ילדים מגיעים לגיל ההתבגרות בלי הכישורים הבסיסיים ביותר לחיים", כותבים מחברי הדוח, דאון פילמר והלסי רוג'רס, שניהם כלכלנים בבנק העולמי. "גם כשהם הולכים לבתי ספר, רבים מהם עוזבים אותם בלי אפילו היכולת לחשב את העודף שמגיע להם בחנות, לקרוא הוראות של רופא או לפרש הבטחת בחירות - שלא לדבר על בניית קריירה או חינוך הילדים שלהם".

הורים בכל העולם יודעים זה מכבר שיש הבדל גדול בין הליכה של ילד ללימודים ללמידה כלשהי, אך מדינות רבות נותרו הרחק מאחור בהבנה ובמדידה של המידה שבה התלמידים שלהן רוכשים ידע כלשהו.

בדוח שלו, הבנק העולמי מבקש לחדד את ההבדל בין הוראה ללמידה ממשית. נתוני המעורבות במערכות החינוך מצביעים על שיפורים עולמיים, ואילו הנתונים על היקף הידע של התלמידים משקפים אתגרים גדולים בהרבה.

לדוגמה, למרות שמאחוריהם ארבע שנות לימוד (כולל גן חובה), הדוח מתאר איך יותר ממחצית תלמידי כיתות ג' בכמה מדינות אינם יכולים לקרוא ולהבין את המשפט "השם של הכלב הוא פאפי". יותר ממחציתם לא יכלו לפתור שאלה בסיסית בחשבון כמו "כמה הם 46 פחות 17".

יותר מ-80% מתלמידי כיתות ב' במדינות כמו מלאווי, הודו וגאנה לא יכלו לקרוא מילה אחת מתוך טקסט קצר, ויותר מ-80% מתלמידי אותן כיתות בהודו ובאוגנדה לא יכלו לבצע תרגיל חיסור של שתי ספרות, לפי הדוח. הבנק העולמי מציין שאלו לא המקרים הקשים ביותר, מפני שבמדינות הללו יש לפחות מדידת הישגים.

הדוח מציין הזדמנויות שאפשר להשיג במדינות רבות, כאשר הראשונה בהן היא הרחבת מספר המדינות שמודדות את הישגי התלמידים. כשליש מהמדינות בעולם אינן מודדות את כישורי החשבון והקריאה של התלמידים שלהן בתום בית הספר היסודי. כמחצית מהמדינות לא מודדות את ההישגים בתום לימודי חטיבת הביניים.

בעוד שבכמה מדינות מפותחות, הדיון הציבורי הוא אם המורים מתרכזים בהתכוננות לבחינות על חשבון למידה אחרת, ברוב העולם הדאגה הזו לא רלבנטית, טוען הדוח.

"תנאים שמאפשרים לילדים להגיע לבית הספר במשך שנתיים עד שלוש בלי לדעת לקרוא ולו מילה אחת, או לסיים בית ספר יסודי ללא חיסור דו-ספרתי, אינם תורמים להשגת היעדים הגבוהים של החינוך", כתבו מחברי הדוח.

הדוח משקף את התמורה בהתמקדות בפיתוח החינוך. הבאת ילדים לכיתות בתי הספר היא כבר מאבק שהסתיים. יותר מ-90% מהתלמידים בעולם הולכים לבתי ספר יסודיים. האתגר כעת הוא להעלות את איכות החינוך.

הבנק העולמי אסף נתונים מעשרות מדינות, מארגונים אחרים כמו OECD, שירות סיוע החוץ האמריקאי USAID, האו"ם ומחקרים קודמים של הבנק.

"מחקר הפיתוח הכלכלי העולמי בשנת 2018", הדוח שפורסם אתמול, מופיע תחת כותרת "משבר הלמידה". בכל שנה, חוקרי הבנק העולמי עוסקים במחקרי עומק בתחומים שבהם נחוץ מאמץ פיתוח נוסף.

ההתמקדות בהון האנושי משקפת את התזה של הכלכלן הראשי בבנק העולמי, פול רומר, שמצדד במה שנקרא "תיאוריית הצמיחה החדשה". התיאוריה הזו גורסת שההון האנושי - חינוך וידע - הם המנוע החשוב ביותר בסופו של דבר של הצמיחה הכלכלית, יותר מאשר משאבי טבע, בניינים, מיכון או אפילו כסף.

הדוח, שפורסם לפני הכינוסים השנתיים של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, שייערכו בחודש הבא בוושינגטון, מיועד להתמקדות בתחומי מפתח ששרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים ידונו בהם. הדוח מזכיר גם חלק מהעבודה המתמשכת בבנק העולמי לפיתוח מדידות טובות יותר של מערכות חינוך והון אנושי, כדי שכל מדינה תוכל להעריך עד כמה היא מתקדמת לקראת יעדי הפיתוח.

"בתי ספר ללא למידה הם בזבוז נורא של משאבים יקרים ושל פוטנציאל אנושי", אומר נשיא הבנק העולמי ג'ים יונג קים בהקדמה לדוח. "אנחנו חייבים לתעדף למידה, לא רק הליכה לבתי ספר".