הלחץ מזיק לבריאות: ליצמן ואנשי משרדו דוחים עוד רפורמה

בתוך שבועיים דחה משרד הבריאות שתי רפורמות שבהן התהדר: רפורמת התמרוקים ורפורמת סימון המוצרים ■ מאחורי הדחיות עומדים לחצים אינטנסיביים של איגוד לשכות המסחר

יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור

משרד הבריאות מודה בפה מלא: עוד אחת מהרפורמות שנחשבות לדגל שלו ואשר הייתה אמורה להיכנס בקרוב לתוקף, תידחה למועד לא ידוע. הפעם מדובר ברפורמת סימון המוצרים, שגם מתמסמסת לאיטה, כשבועיים בלבד לאחר שהמשרד החליט למשוך את התקנות של רפורמת התמרוקים, שהייתה צפויה להיכנס לתוקף החודש.

מסקנות הוועדה להסדרת תזונה בריאה של משרד הבריאות פורסמו בנובמבר 2016, ובאפריל האחרון פרסם המשרד טיוטה ראשונה לציבור עם המלצותיו לסימון מוצרי מזון, שהיו צפויות להיכנס לתוקף כבר בחודש ינואר הקרוב. בחודש יוני קיימה ועדת הבריאות של הכנסת דיון על תוכנית המשרד לסימון מוצרי מזון, ובתקופה הקרובה התקנות היו אמורות להגיע לאישור הוועדה, אולם זה כבר לא יקרה, לפחות לא בחודשים הקרובים.

בתגובה לפניית "גלובס" אתמול, מסר בתחילה משרד הבריאות כי הרפורמה צפוי להתקדם בהתאם ללוח הזמנים המקורי, אולם בשעות הערב הוא כבר חזר בו מעמדתו זו, ואישר באופן רשמי כי צפוי "עיכוב מסוים": "תקנות סימון המזון נמצאות כרגע במשרד המשפטים לניסוח סופי, ואנו מניחים כי יונחו על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במהלך מושב החורף הקרוב. אנו מניחים כי יהיה עיכוב מסוים בכניסה לתוקף, והדברים יידונו במסגרת הוועדה".

ממשרד המשפטים נמסר, כי "תקנת סימון המזון נבדקות במחלקה לחקיקת משנה במשרד המשפטים. בשלב זה, הטיפול טרם הסתיים".

עיקרי ההמלצות ברפורמת המזון הן לחייב את יצרני המזון בסימון שלילי בצבע אדום על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן רווי. יישום ההמלצות היה אמור להתבצע בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב חלה החברה ברמת הרכיבים שיחייבו סימון שלילי. למותר לציין שחברות המזון לא קיבלו בשמחה את ההצעות, אולם התרעומת שלהן שככה מאז פרסום ההמלצות, ולא בכדי.

הן חברות המזון הגדולות המקומיות והן היבואניות מודות כי הנושא אינו על שולחנן וכי הן כבר לא מוטרדות ממנו במיוחד. גורמים באחת החברות אמרו ל"גלובס", כי "הנושא רדום, אף אחד לא מתעסק בזה בשבועות האחרונים".

 

"הם לא ציפו שנעשה מלחמה"

מה עומד מאחורי הדחייה? לחצים מסחריים, כמובן. בדומה למה שקרה ברפורמת התמרוקים, גם כאן פעלה אותה פרקטיקה: משרד הבריאות גיבש רפורמה שמנסה להציע שינוי משמעותי שישנה את חייו של כל צרכן, ועשה זאת מאחורי הקלעים כדי לא להיות מושפע מלחצים לאורך התהליך. כך, למשל, איגוד לשכות המסחר נשאר בחוץ ולא נכלל בדיוני הוועדה על אף הפצרותיו הרבות - וברגע שהן נחשפו, המשרד עומד בפני בליץ של לחצים, כולל הפעלה של כל משרדי הממשלה האחרים, ארגוני חברות בינלאומיים והאיחוד האירופי - עד שהרפורמה בבת אחת חוזרת לשולחן הדיונים.

"הם לא ציפו שנעשה את המלחמה הזו. מנכ"ל משרד הבריאות חשב שכולם ישבו בשקט ויתנו להם לעבוד והתקנות יעברו כבר בחודש יוני בוועדה", אומר היום גורם באיגוד לשכות המסחר, שטוען כי "התעשיינים בלבד היו שותפים בוועדה, איגוד לשכות המסחר מודר מהתהליך ולא היה שותף לו. הרפורמה לא תואמת את האג'נדה של משרדי ממשלה אחרים שדוחפים להפחתת רגולציה ולטיפול ביוקר המחיה, וברור שיש כאן דרישות ספציפיות למדינת ישראל, שמייצרות עלויות".

ביום שבו התפרסמו לראשונה התקנות, בנובמבר 2016, החל האיגוד בהפעלת לחצים אינטנסיבית ששינתה לחלוטין את התמונה. האיגוד עירב את כל מי שרק אפשר כדי לעצור את מה שהתרחש עד אותו שלב מאחורי גבו: את משרד הכלכלה, משרד המשפטים, משרד האוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים, האיחוד האירופי ואפילו שגרירות ארה"ב - כל הגורמים הללו הביעו עמדה המתנגדת לתקנות בדרך זו או אחרת.

אמנם, חלק מהמשרדים הממשלתיים הללו לקחו חלק בוועדה ובגיבוש התקנות, אך באמצעות לובי נמרץ הצליחו באיגוד לשכות המסחר לשכנע את הגורמים הללו להתנגד. "הם לא היו ערים למשמעות של הסכמי סחר ויבוא, ועד שלא ראינו את ההשלכות הסופיות של האג'נדה, הם לא היו מודעים לפגיעה הכלכלית ולהשלכות על הסכמי סחר", אומר הגורם באיגוד. "הם ניסו למדר, אבל הם לא יכולים לסגור את הים ואת השמיים ולהגיד שיש תעשייה ישראלית. אנחנו מביאים מוצרים בינלאומיים שמשווקים בכל העולם, זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו".

קלף נוסף ששלפו באיגוד לשכות המסחר, הוא חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון מראש, חוק שיזמה ב-2014 איילת שקד, הקובע שמהיום שרוצים לשנות אריזה, יש לתת תקופת היערכות של שנתיים, ובמידה ויש רצון לקצר את לוח הזמנים צריך להקים מנגנון עם ועדה שתבחן את הסיבות לקיצור לוחות הזמנים, ורק אז ניתן לקצרו.

רפורמה
 רפורמה

"הרכבת כבר יצאה מהתחנה"

בעקבות הפעילות של איגוד לשכות המסחר, ביוני האחרון שלח שגריר האיחוד האירופי לישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, נייר עמדה לצד מכתב חריף לאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שבו הוא תוקף את הרפורמה של משרד הבריאות. לצד טענות על משך זמן התגובה הקצר שישראל העניקה לארגון הסחר העולמי (WTO) של האיחוד, שבו ישראל חברה, ולטענות על הדרישות המוגזמות לדבריהם בצמצום הכמויות המרכיבים במזון, בנייר העמדה של הארגון הטילו ספק בקבילותן המדעית של תקנות הרפורמה של משרד הבריאות, ודרשו מהמשרד להמציא הוכחות מדעיות לדרישה לסמן את המוצרים, בדגש על הסימון בכפיות סוכר בחזית האריזה.

למעשה, טענו באיחוד, עד היום לא הוכח כי ישנו רף מוגדר לכמות צריכה של מלח, סוכר או שומן שמזיקה לבריאות. בנוסף לכך, איימו באיחוד כי במידה ויוכח שתהיה ירידה בצריכת מוצרים של יבואנים החברים בארגון, מבלי שתוכח הצדקה מדעית לכך, זו למעשה תהיה פגיעה של ישראל בהסכמי הסחר שעליהם היא חתומה.

.השוק הישראלי משמעותי עבור תעשיות באירופה ובארה"ב. הוכחה לכך ניתן לראות, למשל, בשליח האיטלקי המיוחד שהגיע לישראל ביוני בשם איגוד המזון באיטליה, כדי לבחון את ההיערכות לרפורמת סימון המוצרים. השוק הישראלי משמעותי עבור תעשיית המזון באיטליה, ונחשב בינוני - כלומר משתווה בגודלו ליצוא למדינות אירופיות כמו גרמניה ובלגיה. בסך הכל מדובר בכ-2% משוק היצוא האיטלקי.

"זה השוק היחיד מחוץ לאירופה שיש לנו קשר משמעותי איתו", אמר אז הנציג ל"גלובס" בביקורו בישראל, כשהגיע על מנת להיפגש עם אנשי מפתח מתעשיית המזון, וגם עם משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, והציג את ההתנגדות של איגוד המזון האיטלקי לרפורמה.

ניכר שגם היצרנים המקומיים, שיישרו קו עם מרבית התקנות של הרפורמה, לא ערוכים למועד להתממש במועד המקורי שלה, ינואר 2018, כפי התבטאו בכירים בתעשייה גם מעל דפיו של עיתון זה. כך, למשל, אמר מנכ"ל קבוצת אסם איציק צאיג בחודש מאי האחרון. "כמה מהר אתה יכול להרגיל ציבור לצרוך פחות סוכר? האם כל העם יכול לעבור ביום אחד למצב כזה? התקנות עצמן טרם נסגרו, והתאריך המיועד של ינואר 2018 הוא בוודאי בלתי אפשרי". צאיג התייחס בכך לצורך בשינוי אריזות רבות בעקבות הרפורמה. "יש כאן בעיה של לוחות זמנים, והיא צריכה להיפתר", הוסיף.

בראיון ל"גלובס" אמר אלי זוגלובק, מנכ"ל זוגלובק: "זו עוד אחת מההנחתות של מקבל ההחלטות, בלי הרבה התייעצות עם התעשייה והאקדמיה. איזשהו מישהו החליט שבצ'ילה מסמנים - אני קורא לזה סינדרום העט של האוגדונר, הוא קצת משנה ימינה או שמאלה וכל התעשייה משתגעת".

גורם במשרד הבריאות אמר בהתייחס לדברים, כי "אלה שני תהליכי דגל מאוד גדולים, שלוחצים על נקודות כואבות לשחקנים משמעותיים עם כיסים מאוד עמוקים, וזה תהליך שמטבע הדברים מייצר המון משוכות, והמשוכה הבאה היא הכנסת. צריך לדעת איך לעשות את זה בנחישות, ואני מאמין שגם השר וגם המנכ"ל ידעו לעמוד בו. מכתב שיוצא אחרי שמישהו מהתעשיינים מתקשר לחבר שלו באיחוד האירופי, לא ישנה את המהלך. הרכבת הזו כבר יצאה, ויהיה קשה להוריד אותה מהמסילה. בסוף, כשאתה נכנס לשדה חקיקתי יש לזה לוח זמנים משלו. זה מסלול ארוך ולא יהיה פה מעשה קוסמות. המנכ"ל והשר מהמרים כאן על השם שלהם והם ישימו את כל הכוח הפוליטי שלהם על הרפורמה הזו".

המספרים שמאחורי הרפורמה

בקרוב צפוי להגיש משרד הבריאות, בשיתוף גורמים נוספים, לאגף טיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, דוח המעריך את השפעות הרגולציה (RIA), שמטרתו להציג את ניתוח ההשפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה על מערכת הבריאות והחברה והתועלת הצפויה למשק מיישום תקנות סימון מזון.

לידי "גלובס" הגיע תקציר מנהלים של המשרד לקראת פרסום דוח ה-RIA. לפי תרחיש צפוי של הפחתה של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור, יישום הרפורמה צפוי למנוע מעל 22 אלף מקרי תמותה וחיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל - כ-220 איש וכ-600 מיליון שקל בשנה בממוצע. לשם השוואה, התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת, לאחר הגדלה משמעותית, על כחצי מיליארד שקל בשנה.

הצלת חיים
 הצלת חיים

בתקציר נכתב, כי "הטיעונים הנשמעים נגד יישומה של הרפורמה מופרכים ולא מפנימים את עוצמת המשבר שבו אנו נמצאים, במקרה הטוב. עלויות יישום הרפורמה זניחות והתועלת הצפויה מהן עולה לעין ערוך. בעקבות יישום ההנחיות החדשות, הן התעשייה והן היבואנים ישנו את הרכב המוצרים שאותם הם מייצרים או מייבאים. טיעונים העושים שימוש ביוקר המחיה אינם רלוונטיים. מעבר לעלות הזניחה, אין הכרח לצרוך מוצרים אלה, וככל שהאוכלוסייה תבחר לצרוך מוצרים אחרים, בין אם הם מיוצרים בארץ או מיובאים, ייטב לאוכלוסייה ללא פגיעה בתעשייה או ביבואנים".

נקודה משמעותית נוספת, היא הערכת עלויות יישום הרפורמה. לפי שביצע המשרד, הפדיון השנתי בענף המזון בישראל מוערך בכ-61 מיליארד שקל. העלויות הקבועות של הרפורמה הן עקב הצורך בהדבקת מדבקה בחזית האריזה עבור מוצרים מיובאים, וכוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ואת עלות המדבקה עצמה. בהנחה ששיעור המוצרים המיובאים המוגמרים הוא כ-20%, ושכ-54% מהמוצרים המיובאים מגיעים עם סימון בעברית המודפס על האריזה, העלויות הקבועות עבור הדבקת מדבקה נוספת בחזית ישפיעו על כ-1.4% מהמוצרים בלבד, בכ-13 אגורות למוצר מיובא, לכל היותר. במשרד מציינים גם, כי באפשרות היבואנים לבחור לייבא מזונות בריאים יותר מאלו המיובאים כיום, ובכך לחסוך את עלויות ההדבקה.

לצד העלויות הקבועות, ישנן עלויות חד-פעמיות הכוללות את שינוי התווי בגב האריזה והמדבקה בחזית. בדוח נכתב, כי "קשה לאמוד עלויות אלה באופן מלא, כי ישנם שינויים תכופים ממילא באריזות המוצרים, והשינויים מתפרשים על פני שלוש פעימות. לצורך החישוב הנחנו שעלויות אלה יעמדו על כ-150 מיליון שקל בשנה בממוצע במהלך 3-4 השנים הקרובות. בהשוואת התועלות מול עלויות הרפורמה, בשנה הרביעית החיסכון הכולל שנובע מהרפורמה צפוי לעקוף את העלויות ליצרנים, והחל מהשנה הרביעית הפער בין החיסכון לעלויות ימשיך ויגדל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988