פרשנות: האם בית המשפט הוא שיקבע מחיר הוגן לגז?

מה המשמעות של פסיקת ביהמ"ש העליון לאישור הדיון בייצוגית נגד השותפות במאגר הגז "תמר" - ומה יקרה עכשיו?

התגובות להחלטת בית המשפט העליון הבוקר (ה') - שבה נדחתה בקשת השותפות במאגר הגז "תמר" למחוק את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגדן בטענה כי הן משתמשות בכוחן המונופוליסיטי כדי להעלות את מחיר הגז לצרכן - לא הפתיעו. מצד אחד הכרזות ניצחון של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי וח"כ שלי יחימוביץ' המנבאות את קריסתו הקרובה של מתווה הגז; ומהצד השני אדישות מוחלטת של המשקיעים ביחידות של שותפויות הגז. אז מה בעצם קרה?

ההליך המשפטי שמנהלים עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי (באמצעות הייצוגית) נגד מונופול הגז מתקדם לאט, אך בהתמדה. סיכויי הצלחתו אינם גבוהים, גם היום אחרי החלטת בית המשפט העליון. המכשולים המשפטיים שנותרו בדרך נראים כמעט בלתי עבירים, אך אם יצליחו עורכי הדין ברנע ויערי לצלוח אותם - יהיו לכך משמעויות דרמטיות על יזמי הגז ועל משק האנרגיה כולו.

אם בסופו של יום תתקבל התביעה במלואה, יכפה בית המשפט על מונופול "תמר" - נובל אנרג'י, ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ודור אנרגיה - לחתוך ב-60% את מחיר הגז שמספק המאגר לחברת החשמל. המשמעות, להערכת התובעים, היא תשלומים בהיקף שנתי של 2 מיליארד שקל לשנה שמונופול הגז יידרש להחזיר לחברת החשמל בגין המחיר הלא-הוגן שגבו ממנה.

התובעים מבקשים שהתשלומים יוחזרו לצרכנים דרך תעריף החשמל, מדובר בסכום ששקול לכמעט 10% מהתעריף הנוכחי. היזמים, לעומת זאת, משוכנעים שהחלטה כזו של בית המשפט תמוטט את מערכת ההסכמים במשק הגז ותחסל את פיתוח מאגרי הגז הבאים. "אכן מעטות אם בכלל בקשות האישור (לניהול תביעה ייצוגית - ד' מ') שהסעד המתבקש בהן הוא כה רחב במהותו ובהיקפו", הסכימה השופטת אסתר חיות.

ההחלטה של העליון היום הייתה בהליך ביניים שאינו קשור לעתירה עצמה. יזמי הגז ניסו לעצור את ההליך על הסף (ביקשו למחוק את הבקשה לאישור ניהול ייצוגית) - ונכשלו בכך פעמיים - הן בבית המשפט המחוזי ועכשיו בבית המשפט העליון. כעת יחזור הדיון למחוזי שיכריע בבקשה אם להכיר בתביעה כייצוגית ולנהל אותה.

היזמים צפויים להעלות שורת טענות מקדמיות. הם יטענו, למשל, כי הם זכאים לחסינות משום שפעלו בהתאם לאישורים שההסכם עם חברת החשמל קיבל משורת רגולטורים ממשלתיים, ובהם רשות החשמל, הרשות להגבלים עסקיים ורשות החברות הממשלתיות.

החלק המעניין בדיון יעסוק במחיר שנקבע. חברת החשמל משלמת היום ל"תמר" 5.9 דולר ליחידת חום. התובעים טוענים, על-סמך חוות-דעת מומחה, כי המחיר ההוגן המרבי צריך להיות 2.35 דולר. טענת "המחיר המופרז" שבייצוגית נולדה בשנים האחרונות על רקע המדיניות שהייתה ה"בייבי" של הממונה הקודם על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, ובמסגרתה נקבע כי יוטלו עיצומים כספיים על מונופולים הגובים מחיר מופרז, והמונופול יהיה חשוף לתביעות מצד כל מי שניזוק.

עם כניסתה לתפקיד העמידה הממונה הנוכחית, עו"ד מיכל הלפרין, את המדיניות הזו לבחינה מחודשת, ולבסוף הכריזה כי הרשות תפעל נגד מונופולים הגובים מחיר מופרז רק במקרים שבהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל כדי לטפל בבעיה.

ברקע, בינתיים, התחילו להגיע אל בתי המשפט תביעות המבוססות על טענת "המחיר המופרז", ובראשית 2016 אושר במחוזי לראשונה ניהול תביעה ייצוגית בעילה של גביית מחיר מופרז נגד חברת תנובה, בטענה כי גבתה מחיר מופרז על קוטג'.

אחד הצדדים העריך היום שיעברו ביןם 12-18 חודשים עד שהמחוזי יקבל הכרעה. קביעת מחיר הוגן לגז טבעי מורכבת ומסובכת פי כמה מקביעת מחיר לקוטג' - ויעידו על כך מגוון המחירים הגדול בהסכמי גז כאלה בעולם. קחו, למשל, את נושא ההולכה. בניגוד לנפט, אי-אפשר למלא חבית בגז, ויש צורך בהקמת צנרת יקרה.

בארה"ב משלמים על גז בפי הבאר בין 2-3 דולר. באזורים מסוימים בארה"ב מפיקי נפט מעדיפים לשרוף את הגז, כי לא משתלם למכור בגלל עלויות ההולכה. באזורים עירוניים המרוחקים מבארות ההפקה, המחיר מגיע ל-9 דולר ויותר. בישראל הגז נשאב ממעמקי הים ושיעור תוצרי הנפט שלו נמוך יחסית. באירופה מחירי הגז בצנרת בהסכמים דומים נעים בין 4.5-5.5 דולר. האם המחוזי יקבע מהו מחיר הוגן לגז?