מסתמן: חוקרים מטעם הכנ"ר יקבלו סמכויות של חקירה פלילית

עפ"י הצעת חוק חדלות הפירעון, חוקרים עובדי הכנ"ר יוסמכו לתפוס חפצים וכן לבקש ולבצע צווי חיפוש כנגד חייבים שיסתירו נכסים לפני או אחרי מתן הצו לפתיחת הליכים, לא ימסרו מידע אמין, יתקשרו בעסקת אשראי אסורה ועוד

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

היום (ב') התקיים בוועדת חוק חוקה ומשפט דיון בסמכויות משטרתיות של חקירה פלילית, שבאופן חריג, על-פי הצעת חוק חדלות הפירעון, יימסרו לחוקרים מטעם הכנ"ר, כדי להילחם בחייבים רמאים שינצלו לרעה את ההליך המיטיב הטמון בהצעת החוק.

על-פי המוצע, חוקרים עובדי הכנ"ר יוסמכו לתפוס חפצים וכן לבקש ולבצע צווי חיפוש כנגד חייבים שיסתירו נכסים לפני או אחרי מתן הצו לפתיחת הליכים, לא ימסרו מידע אמין, יתקשרו בעסקת אשראי אסורה ועוד.

מדובר בבשורה לפושטי הרגל תמי-הלב, כיון שבכך מתקדמת הסדרת עקב האכילס של הצעת חוק חדלות הפירעון החדש, שאמור להיטיב עם חייבים רבים שיופנו כמעט אוטומטית למסלול הפטר מחובותיהם.

בדיון, שהתקיים היום על אף הפגרה בה מצויה הכנסת (לוועדת חוקה, חוק ומשפט שמורות 8 ישיבות), אמנם נשמעו התנגדויות לסמכויות המשטרתיות החריגות, אך הוא הסתיים בכך שהנוסח המוצע יישאר, וייערך בירור מול המשטרה ביחס לחידוד הנוהל המוצע.

הצעת החוק, אותה מנסה להעביר איילת שקד שרת המשפטים כבר מתחילת כהונתה, מהווה רפורמה בדיני חדלות הפירעון, שנוצרו טלאי על טלאי בחוק הישראלי עוד מימי המנדט הבריטי - בתיקוני חקיקה רבים ובהלכות של בתי המשפט.

בין השאר, הצעת החוק קובעת כי נושים מובטחים, כגון בנקים ורשות המסים, יוגבלו בסכום אותו גובים מהסכום הקיים בקופת חייב בהליכי חדלות פירעון - מהלך שאמור להיטיב עם הנושים הרגילים עבורם יישאר מעט יותר כסף בקופת החייב; הכנ"ר יהיה רשאי לתת הפטר לחייבים שלא יוכלו לשלם את חובם מבלי שיצטרכו להגיע לבית המשפט; ותוקם מחלקה ייעודית בבתי משפט השלום שתדון בהליכי פשיטת רגל (ולא המחוזיים, כפי שקבוע בחוק כיום). אלה הן חלק מההוראות החדשות להסדרת תחום חדלות הפירעון בישראל.

הצעת החוק, אותה תיארה שקד בתחילת הדרך (אוגוסט 2015) כ"תהליך של 'פינוי-בינוי' להליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל", מייחסת חשיבות לשיקום החייב כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים. ההצעה מבקשת לשנות את התפיסה הרווחת ביחס לחייב, ולראות בו כזה שעבר "תאונה כלכלית" ולאו דווקא "פשע כלכלי". נקודת המוצא שלה היא כי לא כל החייבים הם עבריינים, וכי חלקם נקלעו לפשיטת רגל בגלל ערבויות אישיות, ולא בגלל צרכנות לא נבונה.

הצעת החוק מבקשת לקדם סנקציות נגד רמאים, וכן איתור נכסים שיוברחו, אך המטרה העיקרית שלה היא להגביר את היכולת לגבות את מרב החוב האפשרי מהחייב - ואז לעבור לשלב השיקומי שלו, ולחנכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר.

הכנ"ר שפרש לאחרונה, פרופ' דוד האן, התייחס להצעת החוק טרם פרישתו, בכנס לשכת עורכי הדין האחרון באילת, ואמר כי יש לקבוע בחוק מנגנוני חינוך פיננסי כתנאי להפטר חובות בהוצאה לפועל. "התמודדות עם פושט רגל בגלל ערבות אישית היא אחרת, כי הוא לא נזקק לחינוך פיננסי. לעומתו, אצל החייב הצרכני, שנטל אשראי בצורה לא אחראית - קיים חשש שישוב לאותו מעגל לא אחראי ונדרש לקבוע בחוק, בתיאום עם לשכת עורכי הדין וגורמים נוספים - מנגנון שיקומי לחינוך פיננסי".

בדיון היום אמר האן כי "אם נדקדק יתר על המידה ונשאב את סמכויות החקירה [מהכנ"ר, מ' ר'] לא יישאר מזה כלום, לא תהיה הרתעה מול חייבים. הסמכת השר [את החוקר, בכל תיק בו נדרשת חקירה פלילית, מ' ר'] משמעותה ש[הוא] יצטרך לחתום על כל תיק. גם אם מדובר על 1% זה 200-150 תיקים בשנה של חדלות, על כל אחד תהיה הסמכה?". 

צרו איתנו קשר *5988