מהונאות נדל"ן ועד שירותי שילוח - הבלוקצ'יין משנה את העולם

בזמן שהמשקיעים עדיין נרתעים ממטבעות דיגיטליים, חברות ענק מגייסות את שיטת האבטחה שעליה הם מתבססים ■ גם בנק ישראל בוחן שימוש בטכנולוגיה ■ איך משקיעים בביטקוין?

תגובת שרשרת / צילום: רויטרס
תגובת שרשרת / צילום: רויטרס

הצצה לטוקבקים המשתרכים מתחת לכל כתבה על ביטקוין ואית'ריום, יכולה לספק אינדיקציה לרמת האמון או ההבנה שהציבור הרחב רוחש למטבעות הדיגיטליים. למעט האידיאולוגים השרופים, שחשים צורך לספר לעולם שהמטבעות הדיגיטליים ישחררו את האנושות מכבלי מדינות הלאום והבנקים, נשלטות התגובות על-ידי רואי שחורות. אלה מתייחסים אל המטבעות כאל הונאה, ואל האנשים שסוחרים בהם או מפתחים אפליקציות בתחום כאל נוכלים.

אולם בעוד שכלכלת המטבעות הדיגיטליים עדיין שנויה במחלוקת, העולם העסקי מאמץ בשנים האחרונות במהירות את הבלוקצ'יין - הטכנולוגיה שמאפשרת את קיומם של המטבעות האלה. בישראל הגיעה השבוע תמיכה מהכיוון הכי בלתי צפוי: בבנק ישראל, אולי הגורם הפיננסי השמרני ביותר במדינה, אמרו לכתב גלובס רועי קצירי, כי הם "בוחנים את טכנולוגיות הבלוקצ'יין ואת מאגרי המידע המבוזרים בהקשר של תהליכים שונים, שיוכלו לשמש את המערכת הפיננסית".

הבלוקצ'יין הוא מאגר נתונים מבוזר, המעדכן את כל הפעולות שנעשות בו לאורך זמן לתוך בלוקים של מידע. בכל בלוק מופיע כל המידע על החלפות הבעלות שנעשו בפרק זמן מסוים, ולאחר תום אותו פרק זמן, הוא ננעל ומצטרף לשרשרת הבלוקים שננעלו לפניו. החיבור בין כל הבלוקים הללו והעובדה שהמידע אינו שמור במקום אחד, מאפשרים רמת אבטחה גבוהה ושקיפות מוחלטת של התהליך. כל ניסיון לשנות את המידע בבלוק אחד בשרשרת ייחשף מיד בשל ההבדל בינו לבין המידע שבבלוק קודם/אחר.

אפשר להבין, אם כך, מדוע עולם העסקים נוטה יותר ויותר לעבר הטכנולוגיה הזו, גם אם המטבעות הדיגיטליים עצמם עדיין מוטלים בספק, ולמרבה האירוניה, היתרון הגדול שלו בא לידי ביטוי בתעשיות שבהן מתקיים חוסר אמון אינהרנטי. ג'נרל אלקטריק, למשל, הודיעה לאחרונה כי היא בוחנת שימוש בבלוקצ'יין על מנת לעקוב אחר משלוחים, ולוודא שתעודות משלוח לא נמצאות בסכנה של שכפול, מניפולציה או זיוף בשום שלב.

דוגמה אחרת באה לידי ביטוי בתחומי האמנות והיהלומים. אם כל יהלום או יצירת אמנות יסומנו בסימן ייחודי, שיעלה במקביל לבלוקצ'יין, לא רק שניתן יהיה לעקוב אחר כל שרשרת הבעלות של היצירה או היהלום, אלא גם שאפשר להיות בטוחים באותנטיות שלהם.

מורידים את רמת החרדה

אחד התחומים שבהם רכיב האי אמון בין השחקנים שני רק לגודל העסקאות שעל הפרק, הוא תחום הנדל"ן. כשמישהו מעוניין לרכוש נכס נדל"ני, הוא רוצה לדעת שהוא קונה אותו מבעליו החוקיים, שהוא מופיע בטאבו ושאינו משועבד.

כפי שיודע כל אחד שרכש או מכר נכס בישראל, כדי להשלים עסקת נדל"ן, נדרש כל צד לעסקה לאסוף לא מעט מסמכים ולעשות שימוש רב בעורכי דין. במדינה כמו ארה"ב, שבה רישום הנכסים מנוהל על-ידי מחוזות שונים במדינות שונות (המסמכים הדרושים להשלמות עסקות נדל"ן מפוזרים בכ-3,000 בתי משפט ועיריות), העניינים מסובכים אפילו יותר, גם בלי לקחת בחשבון את האפשרות שמישהו יזייף את המסמכים.

במדינות מתפתחות, שבהן רמת השחיתות גבוהה (ועקב כך, חוסר האמון הציבורי במערכות השלטון ובפקידיו גבוה במיוחד), יכול רישום נכסים ומשכנתאות מבוסס בלוקצ'יין, לאפשר ביצוע פשוט יותר של עסקות, להגביר את אמון הצדדים זה בזה ולהוריד את רמת החרדה. מוטיבציה נוספת אפשר למצוא בדבריו של הכלכלן הפרואני הרנאנדו דה סוטו, שטוען כי התיעוד הלקוי של נכסי נדל"ן בעולם השלישי תוקע מקל בגלגלי הצמיחה הכלכלית. זאת, משום שלבעלי קרקע הרבה יותר קשה לשכנע בנקים להלוות להם כסף בתמורה למשכון נכסי הנדל"ן שבבעלותם.

קבוצות הרכישה על הכוונת

אחת מחברות הסטארט-אפ שפועלות כדי להפוך את החזון למציאות היא ChromAway הישראלית-שבדית. אור פרלמן, אחד המייסדים המשמש גם כסמנכ"ל התפעול, מספר שעוד ב-2012 שותפו אלכס מזרחי כתב פרויקט קוד פתוח שהפך לשני מוצרים - אחד שמסוגל ליצור חוזים חכמים על גבי הבלוקצ'יין, והשני, שיכול לשאוב ולמזג את המידע מבסיסי נתונים קיימים וליצור מעליהם שכבה של בלוקצ'יין. ב-2015 פנה משרד הטאבו של שבדיה אל החברה והציע לה לשלב את הבלוקצ'יין במערכת.

"המוצר שלנו עוקב אחר כל תהליך מכירת הנכס", אומר פרלמן. "כל הפעולות הללו - מהצעת המחיר ועד למכירה - נרשמות על גבי הבלוקצ'יין. כיום התהליך מסורבל, בלתי ניתן למעקב, ואתה רואה את זה למשל במקרה של קבוצות רכישה. קח לדוגמה יזם, שאומר שיש לו מספר מסוים של דירות, ואז אומר לאנשים אחרים שיש לו מספר אחר של דירות ממה שהוקצב לו. עם המוצר שלנו אתה יכול לעקוב אחר כל התהליך עוד לפני שהבניין בכלל קיים ועד שהמפתח עובר אליך. כל פעולה במהלך התהליך הזה מאפשרת למשתמש לראות הכול בצורה פשוטה ומאובטחת, ומאפשר לדעת שאף פקיד לא נכנס לתהליך ומשנה בו משהו".

- ואיך עושים מזה כסף?

"אנחנו מספקים ללקוח את הפלטפורמה והוא יוכל להלביש על זה כל מה שירצה. זה לא חייב להיות רק בתחום הטאבו, אלא יכול להיות לשימוש כדי לייעל שרשרת אספקה או מוצרים בתחום המימון. באוקטובר אנחנו אמורים לשחרר פיילוט בתחום הטאבו בהודו, שם כנראה פשוט לא סומכים על המערכת; בשבדיה יש יותר אמון, ועל אף שהשימוש בבלוקצ'יין מטפל בנושא המרמה, שם זה נעשה יותר כדי לייעל את התהליך".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988