המבקר: אינטרסנטים מונעים אימוץ תקן בינלאומי על בטון

מדי שנה נלקחות כ-400 אלף דגימות של בטון לבדיקה, במחיר של 250 שקל לבדיקה, למעבדות פרטיות ומכון התקנים ■ אילו אומץ התקן הבינלאומי, היה אפשר לשפר משמעותית את תהליכי הפיקוח ולצמצם בכשני-שליש את נטילת הדגימות

גדר בטון. צילום: רויטרס
גדר בטון. צילום: רויטרס

דוח הביקורת על מכון התקנים חושף ליקויים מדאיגים בתהליכי התקינה בתחום הבטון וליקויים בתהליכי הפיקוח על איכות הבטון המסופק למשק. המבקר קובע כי "בישראל אין גורם מאסדר שאחראי לאיכות הבטון, ושום גוף ממלכתי לא מפקח באתרי הבנייה על תהליך נטילת הבטון בידי נציגי מעבדות התקינה. לפיכך, אין בודקים באופן שוטף אם המעבדות נטלו בדיקות בטון במועד, באופן ובמקום שנקבעו בתקן, ולא נבדק אם מדגמי הבטון שניטלו מובאים למעבדות בתנאים שנקבעו בתקן". עוד מזהיר המבקר, כי "נטילת מדגמים של בטון באתרי הבנייה ולא במפעל הייצור שלו לא מבטיחה שהבטון שנמצא בשימוש באתרי הבנייה מתאים לתקן".

בין 2012 ל-2016 הפעילו חברות הבטון בישראל כ-200 מפעלי בטון בפריסה ארצית. כל המפעלים, מלבד חמישה, מייצרים תערובת בטון מוכנה יבשה שעלויות הקמתה ותפעולה נמוכות בהרבה מעלותם של מפעלים שמייצרים בטון בתערובת מרכזית רטובה. תערובת זו נחשבת איכותית, שכן משתמש הקצה מקבל מוצר טוב יותר כי ערבוב המרכיבים השונים שיוצרים את הבטון נעשה באמצעות מערבלים באתר הייצור המרכז ובסיוע מחשב - הליך שמבטיח אחידות.

מדי רבעון, כך עולה מדוח המבקר, מייצרים כ-20 מפעלי בטון בממוצע, שהם 10% מכלל המפעלים בענף, בטון שאינו עומד בתקן. אי-העמידה בתקן נחשפת במסגרת בדיקות תקינה שנעשות לבטון, תוך נטילת דגימות באתרי הבנייה. מדוח המבקר עולה, כי מדי שנה מתקיימות ברחבי הארץ כ-400 אלף נטילות של דגימות בטון לבדיקה, במחיר של כ-250 שקל לבדיקה. הבדיקות נעשות בידי מעבדות תקינה פרטיות ובידי מכון התקנים.

המבקר מצביע בדוח כי תקן בינלאומי שגורמים ובעלי אינטרסים שמסרבים לאמץ ולהחיל בישראל, יכול לשפר משמעותית את תהליכי הפיקוח באופן שיצמצם דרמטית את נטילת הדגימות בכשני-שליש. "אילו אומץ התקן הבינלאומי, המחייב את בדיקות הבטון במפעל, היה אפשר להסב את עלות הפיקוח בשטח שמכון התקנים אומד בכ-67 מיליון שקל בשנה, לשיפור איכותו של הבטון המסופק לצרכנים", כתב המבקר בדוח והוסיף כי "צעד זה עשוי להגביר את ביטחונם של מזמיני הבטון ומתכנני שלד המבנה באיכות הבטון, ואפשר להניח שבהדרגה יפחיתו את מספר הבדיקות באתרי הבנייה לשיעור המקובל לפי התקן הבינלאומי".

בהמשך הדוח ממליץ המבקר לשר הכלכלה "להעלות לפני הממשלה את הצורך במינוי מאסדר שיהיה אחראי לאיכות הבטון ופיתוח מנגנון ראוי לבדיקת הבטון ולפיקוח. מן הראוי שהמשרד שייקבע, יפקח באתרי הבנייה על תהליך נטילת הבטון שנעשה בידי המעבדות המוסמכות", נכתב בדוח.

ענף הבטון במספרים:

■ 200 מפעלי בטון ברחבי הארץ

■ מדי רבעון, 10% מהמפעלים מייצרים בטון שאינו עומד בתקן

■ 400 אלף דגימות בטון נלקחות לבדיקה מדי שנה; העלות: 250 שקל לבדיקה

■ עלות התקינה: 67 מיליון שקל בשנה

תגובות

תגובת מכון התקנים: "המלצות המבקר מקובלות על המכון. חוק התקנים החדש שנכנס לתוקפו בינואר 2017 קבע בין היתר כי הרכב ועדות התקינה ישונה והוא יוודא איזון בין מגזרי המשק השונים. ההמלצות יועברו לוועדות התקינה הרלוונטיות והן יבחנו על-ידי ועדות התקינה החדשות. על-פי חוק, אין ביכולתו של מכון התקנים להשפיע על החלטות שמתקבלות בוועדות התקינה השונות, שהינן ועדות ציבוריות.

"בנושא אישור מפעלי הבטון והפיקוח עליהם, מכון התקנים ימליץ למנהלת תו תקן (מינהלת ציבורית שבראשה עומד הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה) לבחון מחדש את הנהלים לאישור מפעלי הבטון. המכון פנה למנהלת הציבורית בבקשה ליישום המלצת מבקר המדינה". 

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "בחודש דצמבר 2017 אושרה הרפורמה בתקינה, לרבות ועדות בלתי תלויות וקידום תחרות למכון התקנים. משכך, משרד הכלכלה יישם את עיקר ההערות בדוח המבקר. ככל שישנן הערות נוספות הנוגעות לטיפול משרד הכלכלה - הן מטופלות בתקופה זו. סוגיות אחרות, שאינן נוגעות לסמכות משרד הכלכלה, הופנה משרד המבקר למשרד הממונים". 

צרו איתנו קשר *5988