בנימין נתניהו | לפני כולם

כחלון לאמריקאים: "נתאים את מס החברות אליכם"

שר האוצר משה כחלון, שפגש בסוף השבוע את עמיתו האמריקאי סטיבן מנוצ'ין, אמר: "נעקוב מקרוב אחרי הרפורמה שהממשל מקדם. ישראל תתאים את עצמה לכל מהלך בתחום מס החברות שתנקוט ארה"ב"

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, שוקלים הורדה משמעותית נוספת של מס החברות, מעבר ל-23%, כך נודע ל"גלובס". הורדת מסים אחרים אינה נמצאת לפי שעה על הפרק. העילה להורדת מס החברות היא רפורמת המס שמקדם ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. נתניהו אמר לפני שבוע בנאומו בכנסת, כי "במושב הזה נפחית מסים על פי תוכנית ששר האוצר ואני נסכם בקרוב כדי להקל על אזרחי ישראל, היזמים ובעלי העסקים ומיוחד בעלי עסקים קטנים ובינוניים".

כחלון נמנע מלהגיב על הדברים ולא ערך עד כה דיונים בנושא בדרג המקצועי באוצר אך סיפק רמז עבה לגבי כוונות ישראל בפגישתו של עם שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין, בסוף השבוע. לאחר ששמע ממנוצ'ין על התוכנית להוריד את מס החברות בארה"ב ל-20% אמר כחלון למקבילו האמריקאי, כי "נעקוב מקרוב אחרי הרפורמה שהממשל מקדם. ישראל תתאים את עצמה לכל מהלך בתחום מס החברות שתנקוט ארה"ב". בפגישה שנערכה בשישי בבוקר במלון מצודת דוד בירושלים השתתפו גם מנכ"ל האוצר שי באב"ד והציר הכלכלי בוושינגטון ערן ניצן. מהצד האמריקאי השתתף בפגישה גם השגרירי דוויד פרידמן.

 

מס חברות חוזר לרדת

ללא קשר לתוכנית הנוכחית, צפוי מס החברות לרדת ב-1 בינואר 2018 ל-23%, מדובר בפעימה השנייה בהורדת המס, שירד ב-1 בינואר 2017 ל-24%.

הורדת המס הקודמת, שנכללה במסגרת תקציב 2017-2018 הוצגה אז על ידי אנשי אגף התקציבים באוצר כמהלך שנועד לעודד את הצמיחה במשק על רקע "נתוני הצמיחה החלשים בשנה האחרונה והתחרות הגוברת בעולם על הבאת חברות זרות". בעת הצגת התוכנית ציינו באוצר, כי כל הורדה של נקודת אחוז במס גורעת 900 מיליון שקל מהכנסות המדינה ממסים.

הורדת מס החברות מתחת ל-23% מחזירה למעשה את הגלגל אחורה לימים שלפני ועדת טרכטנברג. הוועדה, שהוקמה בתגובה למחאה החברתית, ציינה את הפחתת המיסוי הישיר והעלאת המיסוי העקיף כסיבה מרכזית לעלייה ביוקר המחייה ולהתרחבות אי השוויון בישראל. בהמלצתה של הוועדה, החליטה הממשלה לחזור בה ממתווה הורדת מס החברות מ-2009, שלפיו המס היה אמור לרדת בהדרגה עד ל-18% בשנת 2016 - ולהעלות את המס בחזרה ל-25%. נתניהו וכחלון כבר הורידו את המס פעם אחת ספטמבר 2015 מ-26.5% ל-25% וכאמור החליטו על הורדה נוספת מ-25% ל-23% בשנים 2017-2018.

בנוסף, נכנסו ביוזמת כחלון לתקציב הנוכחי שתי הפחתות מס "ייעודיות". האחת לחברות היי-טק, שזכו למס מופחת של 6% ומס דיבידנדים של 4% בלבד, והשנייה הורדת מדרגת המס ליצואניות הפועלות בפריפריה (אזורי פיתוח א') וזכאיות להטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון: מ-9% ל-7.5%. התאחדות התעשיינים מבקשת לבצע הפחתות נוספות במס לפי החוק לעידוד השקעות הון, במסגרת תוכנית נטו לתעשייה.

בנשיאות הארגונים העסקיים בירכו היום על כוונות שר האוצר. יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מסר הערב כי הפחתת מס החברות, הכרחית בתחרות הגלובלית הגוברת על השקעות: "ראש הממשלה ושר האוצר מוכיחים יכולת תגובה מהירה, אשר חשובה כיום יותר מתמיד. ישראל מצויה בשנה יוצאת דופן של עודפי גביה ויש לנצלם כדי להבטיח את הצמיחה בשנים הבאות. התחרות הגלובלית הגוברת על השקעות ועסקים מחייבת שמירה על סביבה עסקית תחרותית ומס חברות נמוך יותר יעודד משקיעים ואנשי עסקים להרחיב את הפעילות בישראל ויסייע בהאצת הצמיחה".

עוד אמר ברוש כי "יש ללוות את הפחתת המס בצעדים משמעותיים להגדלת הפריון במשק, מה שיתרום לחיזוק כושר התחרות של המגזר העסקי ולהעלאת רמת החיים בישראל".

עודפי גבייה גדולים ב-2017

בתוך כך אמר היום נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, כי ההחלטה על השימוש בעודפי המיליארדים בתקציב 2017 תתקבל רק בסוף השנה. כפי שנחשף ב"גלובס" העודף בתקציב המדינה השנה כבר מתקרב ל-16 מיליארד שקלים, שרובו מגיע ממבצע גביית מסים מחברות ארנק. אם לא תתקבל כל החלטה לגבי השימוש בכספים - הם יועברו למימון הגירעון התקציבי. בדברו היום אמר נתניהו כי "2017 תהיה כנראה שנה מאוד מוצלחת לקופת המדינה. היא הכניסה יותר כספים מהצפוי. האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ולנהל את כלכלת ישראל באחריות ובזהירות על מנת להמשיך את השגשוג תוך שיתוף כל שכבות הציבור".

הממשלה אישרה היום בתום דיון ממושך את הצעתו של כחלון, לקביעת מסגרות התקציב לשלוש השנים הקרובות ולשחרור הרזרבה התקציבית. "הצמיחה מחלחלת למטה ומהפירות נהנים העשירונים התחתונים יותר מהעשירונים העליונים" אמר כחלון בישיבת הממשלה. במסגרת הדיון שוחררה הרזרבה בהיקף של 3.5 מיליארד שקל שנקבעה כמנגנון הגנה שדרש שר האוצר במסגרת התקציב הדו-שנתי. אופן השימוש בכספי הרזרבה יובא לדיון בממשלה בשבועות הקרובים.

בין היתר, הוצגו לשרי הממשלה נתוני המקרו של המשק הישראלי. ראשי האוצר אמרו לשרים כי הכלכלה הישראלית מציגה נתונים חזקים, המשק נמצא בתעסוקה מלאה, האבטלה בשפל חסר תקדים וכי העשירונים התחתונים נהנים מהצמיחה יותר העשירונים העליונים. בנוסף, ציינו באוצר כי בעקבות חוק הנומרטור חל היפוך מגמה המתבטא בצמצום ניכר בהיקף ההתחיבויות שלקחה הממשלה לשנים הבאות.

פלוג נגד הפחתות מסים

נגידת בנק ישראל, שהשתתפה גם היא בישיבת הממשלה, שוב יצאה נגד הכוונה להשתמש בעודפי הגבייה של 2017 לצורך הפחתות מסים נוספות. ד"ר קרנית פלוג אמרה בישיבה כי "בהינתן תמונת התקציב, ברור שהפחתת מסים בעת הזו, שתגרע מהיקף המסים בשנים הבאות אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות. המשמעות היא, שבמידה ויופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה)".

בהתייחסה לגביית השיא של מסים השנה, אמרה פלוג כי "חשוב לציין שאין סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד פעמי בתקבולי המסים. אף על פי שבארבע השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מן התחזית, הרי שאין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות, על רקע התפתחויות בכלכלה העולמית שהם אקסוגניות לחלוטין ואינן בשליטת קובעי המדיניות בישראל. בנוסף, בעת הזו הפחתת מסים תהיה פרו מחזורית, כלומר תרומתה להרחבת הפעילות תהיה קטנה, שכן המשק מצוי בתעסוקה מלאה. הפרו מחזוריות תחריף אם בעקבות הפחתת המס היום, יעלה צורך בהעלאת מסים אם וכאשר תחול האטה בפעילות".

צרו איתנו קשר *5988