רשות ני"ע ממליצה: אישום נגד בכירי בזק ומנכ"ל מש' התקשורת

בין היתר הומלץ להעמיד לדין את בעל השליטה, שאול אלוביץ'; ומנכ"לית בזק, סטלה הנדלר ■ כן תישקל העמדתו לדין של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר ■ החשד: בכירים בבזק, ב-yes ובמשרד התקשורת ביצעו פעולות מרמה לקידום ענייניו של אלוביץ' והעשרת כיסו

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

האם שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק, בדרך לספסל הנאשמים? רשות ניירות ערך סיימה את חקירת פרשת בזק , וממצאי החקירה מסבכים את החשודים בעבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות החברה וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי בעל השליטה בבזק ומקורביו; וכן בעבירות של פעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק, בין היתר בשיתוף מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת האישית שלו.

בכל תת-הפרשות שבפרשת בזק עולים חשדות להפעלת נושאי משרה שונים, הן בחברה והן בשירות ציבורי, לצורך קידום עניינו האישי של בעל השליטה בבזק, ולקבלת כספים על-ידם בהיקף של מיליארדי שקלים. לפי ממצאי החקירה, המטרה של החשודים בביצוע העבירות לכאורה הייתה להעשיר את כיסו של אלוביץ' במאות מיליוני שקלים, אם לא במיליארדים.

הבוקר (ב') הורה יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, על העברת תיק החקירה לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך הכרעה אם יוגש כתב אישום נגד החשודים המרכזיים בה, בהם שאול אלוביץ'; בנו של בעל השליטה, אור אלוביץ'; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה ויד-ימינו של אלוביץ', עו"ד לינור יוכלמן; עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes; אנשי הכספים בחברה הבת של בזק, yes, החשב אורן ברגמן ומנהל המחלקה הכלכלית ירון רענן; וחשודים נוספים. כמו כן, רשות ניירות ערך הודיעה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד מנכ"ל משרד התקשורת פילבר ונגד העוזרת האישית שלו, עדי קאהן-גונן.

ברשות לא משתמשים במונח "המלצה להעמיד לדין", אולם עמדתם בנושא ברורה. הרשות סבורה כי יש להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה, משנמצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין. "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת הפרשיות, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות", נכתב בהודעת הרשות על סיום החקירה.

הפרשה נחשפה לראשונה בסדרת תחקירים שפרסם כתב "גלובס" גד פרץ על אי-סדרים בבזק. הפרטים שפרסם פרץ בסדרת כתבות במשך כשנתיים, תוך שמופעלים עליו ועל העיתון לחצים אדירים להימנע מפרסומם, הפכו ללב ליבה של החקירה. החקירה נוהלה במשך חודשים תחת מעטה כבד של סודיות, ותחת צו איסור פרסום גורף על פרטיה, למעט פרטים שהותרו מעת לעת לפרסום. רק הבוקר, עם העברת התיק לפרקליטות, הוסר צו איסור הפרסום.

השמות של המעורבים בפרשה, והחשדות המיוחסים להם, לא פחות מדרמטיים. תמונת החשדות שנחשפה בפני חוקרי רשות ניירות ערך בחקירה היא של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות ומובילות במשק, שנהגו בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים. כל זה התרחש לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו, ובסיוע של איש ציבור בכיר שאמון על השמירה על האינטרסים הציבוריים וקידומם, ותחת זאת קידם את האינטרסים של בעל הון. 

פרשות וחשדות בזק
 פרשות וחשדות בזק

עשרות חשודים, מאות עדים

מדובר באחת הפרשות החמורות ביותר שחקרה רשות ניירות ערך, ובמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בביצוע עבירות כלכליות מהחמורות ביותר ומאות עדים. החקירה חשפה מערכת מסואבת לכאורה של שחיתות שנוהלה בחדרי חדרים בחברה הציבורית ופעלה כמכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות שיניבו רווחים לבעל השליטה בחברת בזק, אלוביץ'.

החקירה הסבוכה מלווה מראשיתה על-ידי פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה, כך שהפרקליטות מכירה היטב את התיק והראיות בו, ועל כן קיימת סבירות גבוה - עד ודאות כמעט - כי יוגשו בו כתבי אישום. זאת, בכפוף לשימוע שיערך לחשודים, שאולי במסגרתו יצליחו חלק מהם לשכנע את הפרקליטות כי אין מקום להעמדה לדין (סבירות נמוכה) או כי יש לצמצם את כמות העבירות המיוחסות להם.

"פרשת בזק", שהחלה כחקירת אי-סדרים לכאורה במסגרת עסקת בזק-yes, התעצמה והפכה לשלוש פרשות - האחת עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים מהחברה; השנייה עוסקת בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין (עסקת רכישת yes על-ידי בזק מחברת יורוקום של אלוביץ' ועסקת חלל-yes); והפרשייה השלישית נוגעת בעבירות דיווח וטוהר המידות, שמגיעה כאמור עד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

השלב הגלוי של החקירה, שנפתחה בהוראת יו"ר הרשות, ביוני האחרון, לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות. בחקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות מרובות, ובין היתר עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט. 

גל עכור שהפך לצונאמי

עם התפוצצות הפרשה בקול תרועה רמה וחקירתו של בעל השליטה אלוביץ', והחשודים "הראשונים" - בנו של אלוביץ', אור; מנהל הכספים של yes מיכאל (מיקי) ניימן; ומנכ"ל yes רון אילון - שיגרה מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, מכתב מרגיע לעובדי בזק. "עובדי בזק היקרים", כתבה, "גל עצום שוטף בימים אלה את בזק, בעקבות החקירה המתנהלת על-ידי רשות ניירות ערך. זהו גל עכור הכולל הרבה הערכות, מידע מעורפל ו'ספינים' של גורמים כאלה ואחרים. הגל הזה ילווה אותנו תקופה לא קצרה, והוא ודאי מעורר תחושות מאוד לא נעימות בקרב כולכם. בזק חווה מתקפה מאוד לא פשוטה, בה מוטחות טענות כנגדה. עם זאת, אנחנו נחושים יותר מתמיד לשמור עליה ולאפשר לה להמשיך ולתפקד באופן סדיר עד שהגל יעבור".

אולם, מהר מאוד צבר הגל הזה תאוצה, ולא רק שלא עבר, אלא הפך לצונאמי ענק ששטף גם את הנדלר עצמה. התברר כי אף היא חשודה במעורבות אסורה בעסקאות העומדות בלב החקירה. לפי החשד, הנדלר, יחד עם אחרים, פעלו כ"חפרפרות" והעבירו באופן פעיל ושיטתי מידע ומסמכים מסווגים לאלוביץ' במסגרת אותן עסקאות.

ככל שחלף הזמן והחקירה התקדמה, התרבו שמות הנחקרים בה. אל הנדלר הצטרפה גם מזכירת חברת בזק, עו"ד לינור יוכלמן, יד-ימינו ומקורבתו של הבעלים אלוביץ'. אחד החשדות המרכזיים של רשות ניירות ערך נגדה קשור לטובות הנאה אישיות שקיבלה לכאורה מאלוביץ', בתמורה "לסיוע" אסור שהעניקה לו במסגרת עסקאות שהיה לו עניין בהן. כך , בין היתר, על-פי החשד, סייע אלוביץ' ליוכלמן לרכוש דירה, וזאת כחלק מהתמורה שקיבלה עבור הנאמנות שגילתה כלפיו בהעברת מידע פנים במסגרת עסקת בזק-yes.

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", יוכלמן החשודה בעבירות על חוק ניירות ערך, ובמרמה והפרת אמונים, העבירה מידע לאלוביץ' באופן שיטתי ורציף על הנעשה בתוך ישיבות הדירקטוריון שדנו בעסקת בזק-yes ובעסקת חלל תקשורת. בידי הרשות עדויות, לפיהן יוכלמן העבירה מידע לאלוביץ' בזמן הישיבות, באופן שאיפשר לו לדעת באופן מדויק מה קורה בדיונים ומהן העמדות המסתייגות.

פעולות מלאכותיות במערך התשלומים

במסגרת התיק נחקרו מספר פרשיות הנוגעות להתנהלות חשודה של גורמים בכירים בחברות בזק, יס וחלל; וכן של בכירי השירות הציבורי - מנכ"ל משרד התקשורת והעוזרת שלו - וזאת מתוקף תפקידם בממשקי עבודה מול חברת בזק. התרגילים האסורים לכאורה שביצוע החשודים עוברים כחוט השני בעסקאות הכי מהותיות שביצעו בזק ו-yes בשנים האחרונות: רכישת מלוא יתרת מניות חברת yes מידי יורוקום, חברה פרטית שבבעלות אלוביץ', בתמורה שעשויה להסתכם במצטבר לכמיליארד שקל; ועסקת רכישת מקטעי לוויין מחלל תקשורת - חברה ציבורית בשליטת חברת יורוקום - וזאת בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.

הפרשייה הראשונה נוגעת ל"קבלת כספים במרמה" - במסגרת פרשייה זו הודיעה רשות ניירות ערך כי נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות yes ובזק, שהיו אמורות להניב לאלוביץ' סכום עתק של כ-170 מיליון שקל שלא כדי.

זכאותו לכאורה של בעל השליטה לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק-yes שהתנה תשלומים אלה בעמידת חברת yes ביעדים פיננסיים שנקבעו. מהחקירה עולה כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה, שכל תכליתן, לפי החשד, הייתה להעשיר את קופת בעל השליטה. בפרשייה זו מעורבים לכאורה אלוביץ', בנו, מנכ"ל yes וסמנכ"ל הכספים של yes.

הדלפות מוועדות בלתי תלויות

פרשייה שנייה שנחקרה עוסקת ב"הדלפת חומרי הוועדה הבלתי תלויה לאלוביץ' ולמקורביו" - וגם לגביה הודיעה רשות ניירות ערך כי "נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי המשרה בבזק". התשתית הראייתית שנמצאה, נוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של בזק שנדרשו לבחינת עסקאות בזק-yes ובזק-חלל תקשורת.

מדובר בשתי עסקאות עם בעל השליטה בבזק, שבמסגרתן התחייבה בזק לשלם לאלוביץ' סך מצטבר של כ-2 מיליארד שקל. חוקרי הרשות מצאו תשתית ראייתית להעברת מידע מהותי וחסוי מתוך דיוני הוועדה, שהיה בו כדי לחשוף בפני אלוביץ' ומקורביו את עמדות הוועדה ביחס לשלבי המשא-ומתן השונים באותן עסקאות.

עוד עולה מהחקירה כי לעתים הנחו אלוביץ' ומקורביו את הגורמים המדליפים מתוך דיוני הוועדה לפעול בקרב חברי הוועדה, על-מנת לקדם או לסכל עניינים בהתאם לאינטרסים של בעל שליטה ומקורביו בעסקה. במסגרת פרשה זו חשפה רשות ניירות ערך את ה"חפרפרות" של אלוביץ' לכאורה - יוכלמן והנדלר.

לפי החשד, במהלך תקופת גיבוש ואישור העסקאות ניצלו יוכלמן והנדלר את מעמדן בוועדות הבלתי תלויות, פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו מאנשי חברת יורוקום שבבעלות אלוביץ', כדי ליזום ולסכל מהלכים הן בקרב חברי הוועדה, והן מול גורמי מקצוע חיצוניים שהיו מעורבים בעבודת הוועדה. לפי החשד, מהלכים אלה - היה בהם כדי לקדם את האינטרסים של יורוקום.

כתוצאה מפעילותם האסורה של החשודים, טוענת הרשות, קיבלה יורוקום יתרון משמעותי בלתי הוגן על-פני ציבור המשקיעים בחברת בזק, ועל-פני חברי הוועדות הבלתי תלויות, במסגרת המשא-ומתן שנוהל בקשר לעסקת yes ולעסקת חלל תקשורת. זאת לפי החשד, תוך קיומו של ניגוד עניינים חמור, תוך "זיהום" היורד לשורשן של העסקאות עצמן ואגב ביצוע עבירות פליליות חמורות.

בעקבות מעשים אלה מייחסת רשות ניירות ערך לאלוביץ, לבנו אור, לשורר, להנדלר וליוכלמן עבירות של דיווח, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ושיבוש הליכי החקירה.

בפרשייה השלישית שנחקרה, נחשדים מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, שאול ואור אלוביץ', הנדלר ושורר בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. בפרשה הזו, שימש לכאורה פילבר כ"חפרפרת", בסיוע העוזרת האישית שלו, קאהן-גונן.

פילבר כ"חפרפרת" של אלוביץ'

פרשייה זו מוגדרת על-ידי רשות ניירות ערך כפרשה הכוללת ל"קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך".

לפי חקירת רשות ניירות ערך, בפרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד פילבר וכן מצד נושאי משרה ועובדים נוספים בבזק, שפעלו לכאורה בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של החברה. זאת, לפי החשד, כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים, ובכלל זה היועצים המשפטיים במשרד התקשורת וגורמים רלוונטיים במשרדי ממשלה אחרים.

לפי החקירה, פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה שטרם נדונו בפורומים המוסמכים.

לפי החשד, גורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעתים אף לכתוב אותם בכללותם - והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.

האוזר: "חקירה מורכבת ומסועפת"

על רקע סיום החקירה, אמר היום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "אני מודה לחוקרי הרשות על העבודה המקצועית והמאומצת שנעשתה לילות כימים, על-מנת להשלים את החקירה ולהעביר את התיק לפרקליטות בהקדם האפשרי.

"מדובר בחקירה מהמורכבות והמסועפות שהתקיימו ברשות ניירות ערך, שכללה פעולות חקירה רבות ושימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. החקירה התקיימה במישור הסמוי ולאחר מכן במישור הגלוי בניהולו של מנהל המחלקה, עו"ד אלי לוי, באופן מוקפד, בלתי מתפשר וללא משוא פנים".

חקירת פרשת בזק נוהלה בידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, ולוותה על-ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

בראש צוות הפרקליטים שליווה את החקירה עומדת עו"ד יהודית תירוש-גרוס, המכהנת כיום כסגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ומונתה לאחרונה למנהלת מחלקת ניירות ערך.

עו"ד תירוש-גרוס תחליף את עו"ד אורלי דורון, שפורשת מהתפקיד בסוף השנה.

תירוש-גרוס היא זו שעתידה להודיע על ההחלטה אם יוגשו כתבי אישום בפרשת בזק, ובפניה יתקיימו השימועים לחשודים המרכזיים בפרשה.

עשרות חשודים, 50 חוקרים ומאות עדויות

במשרדי רשות ניירות ערך מסתובבים היום כמה חוקרים "עייפים אך מרוצים". טפיחות שכם ומחמאות מוחלפות. כולם מבסוטים. ויש סיבה טובה לשביעות הרצון הקולקטיבית. "פרשת בזק" היא הפרשה הגדולה ביותר שנחקרה ברשות ניירות ערך עד כה. נוסף לעובדה שהיא "פרשת דגל" שלה, הרשות שברה במסגרתה כמה שיאים דרמטיים. מדובר בפרופיל ובהיקף החשודים, היקף הפרשות, העדים, ובמהירות שבה התקבלו ההחלטות בתיק, שהם חסרי תקדים ברשות.

"השיא" הקודם של רשות ניירות ערך היה לכאורה "פרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר", שבמרכזה עמד ילד הפלא של עולם העסקים, שממתין כעת להכרעה בערעור שהגיש על הרשעתו ועונשו. אבל השיאים החדשים של פרשת בזק משאירים אבק לפרשת דנקנר עם השמות המפוצצים שנחקרו בה, וכן היעילות והמהירות שבהן התקבלו ההחלטות במסגרתה.

החקירה שהחלה בפרשה אחת, סביב אי-סדרים בעסקה אחת, התפצלה והתרחבה לשלוש עסקאות בהיקפים של מיליארדים; אי-הסדרים החמורים בכולן הפכו לתרמיות של ממש; התגלתה רשת של "חפרפרות" בחברות ציבוריות, מערכת יחסים של "יד רוחצת יד" על-חשבון ציבור המשקיעים, וגם נחשף "yes men" אחד לכאורה, בכיר במיוחד במשרד התקשורת - לא אחר מאשר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שמעביר את המסמכים הסודיים ביותר של משרדו הציבורי לאיש עסקים פרטי. וכולם כולם "מתיישרים" לטובת האינטרסים הכלכליים של אדם אחד - איש העסקים שאול אלוביץ', שניצח ביד רמה על המערך התרמיתי לכאורה.

"פרשת נוחי דנקנר" לרבות שלושת הימים שבהם פעל להרצת מניות אי.די.בי, מתגמדת נוכח הנתונים שנחשפו לכאורה בפרשת בזק, והיקף הפרשה.

נזכיר כי פרשת בזק - בדומה לפרשות דנקנר ואחרות שנחקרו בשנים האחרונות על-ידי רשות ניירות ערך - התחילה בהחלטה אמיצה של יו"ר הרשות שמואל האוזר, לחפור במקומות שההשפעה שלהם על המשק עלולה להיות הרת-גורל. חרף החשש כי חברות עלולות ליפול; אנשי עסקים מוערכים עלולים להתברר כאחרוני העבריינים, האוזר לא היסס.

ואז נכנסה לתמונה מחלקת החקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, ובמחול מסחרר הובילה את עשרות החשודים והחשדות לקו הגמר של החקירה. בשנים האחרונות הפכה המחלקה לאימת שוק ההון, והחקירות שניהלה הן בין המורכבות והדרמטיות ביותר לשוק. אבל פרשת בזק הייתה ייחודית גם עבור חוקריה.

בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות ניירות ערך, הועסקו בחקירה כל חוקרי המחלקה - כולם. 50 במספר. הם ביצעו עשרות מעצרים של חשודים, עשרות חיפושים בבתיהם, וגבו עדויות ממאות מעורבים ועדים. מאות. ואת כל אלה הם עשו בחודשים ספורים בלבד, בשעה שברקע מתנהלות עוד כמה חקירות "קטנות", בהן חקירתו של שר הרווחה, חיים כץ, החשוד בעבירות ניירות ערך סביב רכישת מניות של חברת נצבא שבשליטת קובי מימון.

במסגרת פרשת בזק נחשפת עבודת רשות ניירות ערך במלוא הדרה והרתעתה. כעת נותר לראות אם השיאים שנשברו במסגרת החקירה יתגבשו לכדי אישומים נגד בכירי המשק. ההימור שלנו: אין ספק שהתשובה לכך חיובית.

סנגורי אלוביץ': "אין לנו צל-צילו של ספק שייקבע שלא בוצעה כל עבירה"

רשת חשודי בזק, שהבוקר החליטה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בעניינם והעברתה לפרקליטות, היא כל-כך ענפה, עד כי רבים מעורכי הדין שאליהם פנה "גלובס" סירבו לדבר. זאת בעיקר בטענה כי הם מייצגים מי מהמעורבים, לרבות כאלה ששמם טרם פורסם בתקשורת.

עורך דין המעורב בפרשה העריך כי התוצאה תהיה ש"'לא כצעקתה'. לפי המהירות שבה התיק מועבר לפרקליטות ולפי סימנים נוספים, גם אם די אינטואיטיביים - לא ברור שהתוצאה של החקירה מתאימה לחומרת החשדות שהוצגו לאורך הדרך".

כך גם סבורים באי-כוחו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', שאיתו התפוצצה הפרשה בתחילת הקיץ, עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן. עורכי הדין מסרו כי "עכשיו, משהועבר התיק לפרקליטות נכון יהיה להתאזר בסבלנות ולהמתין שהאמת תצא לאור. אין לנו צל-צילו של ספק שלא בוצעה כל עבירה, ושכך ייקבע".

עמדה שונה הביע עורך דין נוסף המעורה בחקירה, שיוצר הבחנה ברורה בין "התיק הראשון", לבין השניים האחרונים. הראשון, עניינו מניפולציה בדוחות בזק לטובת בעל השליטה אלוביץ', שהוא "תיק חזק מבחינת סיכויי הרשות להעמדה לדין, ושם גם העונש, אם יהיה, יהיה חמור יותר, אם אכן מה שנטען על מניפולציה בדוחות הוא נכון". זאת, בניגוד לתיקים השני והשלישי, שעוסקים בהעברת המידע מהוועדה הבלתי תלויה אל אלוביץ', וההתערבויות כביכול במשרד התקשורת, שביצע מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לטובת בזק.

לדברי עורך הדין, לגבי שתי ההתנהלויות האלה - "שתיהן לטעמי פחות חמורות בפן הפלילי". לדעתו, שני התיקים האחרונים אמנם עשויים להיות "מסריחים", אך הם עוסקים בחילופי מידע, שלא ברור שהוא אכן השפיע על התוצאה במשרד התקשורת ובוועדה הבלתי תלויה; והם "יותר על הקו של בין האזרחי לפלילי. בשנים האחרונות אין הרבה תיקים של עסקאות בעלי שליטה שנדונו ברשות, תיקים תאגידיים, שבהם אין מעילות כספים. כאן יש אישורים שלא ניתנו כדין וכל מיני קומבינות. זאת, בניגוד ל'פרשת פלד-גבעוני', כים-ניר, שחר-המילניום, רובינסון - שם היו ממש משיכות כספים".

עוד טוען עורך הדין כי במקרה הזה - העברת התיק לפרקליטות היא "ישראבלוף": "הפרקליטות מודעת טוב-טוב לכל מה שקורה בתיק. זה לא כמו תיק רגיל שבו חוקרים את הפרשה, הפרקליטים לא מודעים לה, ורק אז, עם ההחלטה להעביר לפרקליטות, הם מחליטים ללמוד את החומר.

לדבריו, "מעבר לעובדה שזה תיק 'היי-פרופייל' - שייתנו לו סדר עדיפות ראשון במעלה במחלקה, מבחינת תזמון שימועים וכתבי אישום - הקצב יהיה גבוה כי עיני הפרקליטים שזפו את החומר עוד לפני כן, ולא יצטרכו ללמוד הכול מהיום הראשון. יעבור זמן מועט יחסית, תוך שלושה-ארבעה, עד שיקבלו זימונים לשימוע. אני מאמין שיעבדו על זה מאוד חזק. גג חצי שנה ונדע מה הסטטוס של כולם".

עו"ד איתן מעוז, בא-כוחו של החשוד עמיקם שורר (שנחשב ליד-ימינו של אלוביץ') , סירב להגיב.

בא-כוחה של עו"ד לינור יוכלמן, עו"ד בעז בן-צור, מסר בתגובה: "המלצות רשות ניירות ערך על העמדה לדין כשמן כן הן - המלצות, שאין להן תוקף נורמטיבי. למיטב הידיעה, הטענה שיוחסה לעו"ד יוכלמן נוגעת לפעילות הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-yes. מבלי להתייחס לטענות העובדתיות, החוק הפלילי אינו מכיר מונח של 'הדלפות' מוועדה כזו, ובוודאי שאיננו מפליל התנהגות זו. על כן, כל טענה במישור זה היא בבחינת בלון ניסוי משפטי, שכן איש מעולם לא הועמד לדין פלילי בישראל באמתלה זו. הואיל ועו"ד יוכלמן פעלה במסגרת תפקידה ותוך ציות לדרישות הדין הקיימות (להבדיל מאלה שהרשות מנסה ליצור יש מאין), אין יסוד להניח כי טענה זו תוכל להיוותר לאחר בירור משפטי".