חוק מינוי היועמ"שים למשרדי הממשלה עבר בקריאה טרומית

לפי הצעת החוק, ישונה הליך בחירת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כך שהם ייבחרו באמצעות ועדת איתור - ולא במכרז כפי שנהוג כיום ■ ההצעה עברה בקריאה טרומית למרות התנגדות היועמ"ש מנדלבליט

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

במליאת הכנסת עברה בקריאה טרומית, ברוב של 49 נגד 38, הצעת חוק הפרטית של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) לאפשר לשרי הממשלה למנות יועצים משפטיים למשרדי הממשלה שלא באמצעות ועדות מינויים ומכרזים, אלא באמצעות ועדת איתור שתושפע מהחלטת השר ו/או באמצעות החלטת השר, בדומה לאופן שבו מתמנה כיום מנכ"ל משרד ממשלתי. היועץ המשפטי במשרד הממשלתי, לפי הצעת החוק הזו, ייחשב כמשרת אמון של השר הממונה על המשרד הממשלתי.

אחרי ההצבעה הטרומית, הצעת החוק תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת חוק חוקה ומשפט, ואחריה תצטרך לעבור 3 קריאות לפני שתהפוך לחוק. 

נציין כי הצעת החוק הפרטית של ח"כ אוחנה עברה, וגם עברה הצעת חוק הממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד עברה. ההצעה הפרטית של אוחנה מוכפפת להצעת החוק הממשלתית, ועכשיו הן יטופלו יחד בוועדה.

ההצעה הזו עברה את ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון האחרון ואת הקריאה הטרומית היום, על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר הודיע בכתב לשרת המשפטים שקד כי הוא מתנגד להצעה זו בתוקף.

מנדלבליט כתב לשקד: "קידום החוק יפגע פגיעה קשה בתפיסתו של הייעוץ המשפטי לממשלה. המהלך עלול להוביל לשינוי ב'קוד ההפעלה' של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, לשינוי ביחס כלפיו, ואף עלול להביא לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת".

עוד כתב מנדלבליט כי "העצמת המעורבות של השר בהליך הבחירה והמינוי של היועץ המשפטי למשרדו, צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי־תלותו ואפקטיביות התפקוד של היועץ המשפטי כשומר סף. החלשה שכזו תביא לפגיעה במעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".

כאמור, למרות התנגדות מנדלבליט, ההצעה עברה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988