נעמת לשקד: מעולם לא כיהנה אישה בתפקיד מנהלת בתיהמ"ש

תנועת נעמת פנתה לשרת המשפטים בעקבות פרישת מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, וציינה כי עד כה כיהנו בתפקיד רק גברים: "נשים רבות מכהנות כשופטות, וכמחצית מעורכי הדין הן נשים. ישנן נשים רבות שיהיו מועמדות ראויות"

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

"הגיעה השעה לפעול למינוי אישה, לראשונה, לתפקיד מנהלת בתי המשפט", כתבו בימים האחרונים ראשי תנועת נעמת (מלכ"ר לקידום מעמד האישה ותנועת הנשים הגדולה בישראל) לשרת המשפטים איילת שקד.

המכתב נשלח על רקע סיום כהונתו של מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, שיחל לכהן כשופט בבית הדין הארצי לעבודה במארס 2018.

נעמת ("נשים עובדות ומתנדבות") טוענת במכתבה, כי נוכח הפרישה הצפויה, נוצרה הזדמנות למנות אישה לתפקיד, שבו "מאז קום המדינה" כיהנו רק גברים. התנועה מזכירה עוד, כי "נשים רבות מכהנות כיום כשופטות, וכמחצית מעורכי הדין הן נשים. יוצא אפוא שישנן נשים רבות שיהיו מועמדות ראויות לתפקיד".

עוד מזכירה נעמת את פסיקת בית המשפט העליון מאוגוסט השנה, שהורתה לאפשר לנשים להתמודד לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים על אף נוסח התקנות, שהמדינה התמהמהה מלשנותו. לדבריה, בהליך זה הייתה נעמת בין המייצגות, והיא נוכחה לדעת כי למדינה בהליך ההוא חיכתה הפתעה לא נעימה.

התנועה כתבה, כי "במסגרת הדיונים שם ובכנסת באותו עניין, העלו נציגי הנהלת בתי הדין הרבניים וכן חברי-כנסת מהמפלגות הדתיות טענה, כי עד עתה לא מונתה מעולם אישה לתפקיד מנהלת בתי המשפט; ולמרבה הצער טענתם נכונה".

לטענת ראשי נעמת, בנסיבות אלה יש לפעול לחיפוש אקטיבי של אישה דווקא: "למותר לציין, שחיפוש אקטיבי של מועמדת אישה עולה בקנה אחד עם חוקי השוויון, הייצוג ההולם והפסיקה על-פיהם". נזכיר, כי המצב המשפטי שונה מאוד בשני המקרים: במנכ"לות בתי הדין הרבניים מינוי אישה לא התאפשר על-פי לשון החוק; בעוד שבהנהלת בתי המשפט האפשרות הייתה קיימת, אך נעשתה עד עתה.

כך או כך, הטיעון הזה כנראה הוליד את היוזמה לתיקון. מעבר לנסיבות הללו, שמציף המכתב, נראה שלמכתב יש רקע נוסף: המאבק שהתנהל בין השופט שפיצר לעוזרים המשפטיים, שרובם עוזרות משפטיות. במוקד המאבק עמדו יחסי עבודה שהתעסקו בשאלת קביעת איזון אחר, נכון יותר בעיני העוזרים המשפטיים, בין צורכי העבודה למשפחה.

במאבק הזה, על-פי הטענה הרווחת, מנהלת בתי משפט שהיא אישה, עשויה להבין יותר טוב את צורכי הנשים במערכת המשפטית: החל ברוח גבית לטענות מסוג אלה שהעלו העוזרות המשפטיות במאבק, וכלה בגמישות גבוהה יותר בדחיית דיונים, למשל, בשל יציאתה של עורכת דין לחופשת לידה.

תפקיד שדורש התנהלות מפותלת

המנהל הנוכחי מיכאל שפיצר מכהן בתפקיד מאז 2012. את מחליפו/תו יקבעו שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, אסתר חיות. ל"גלובס" ידוע לפחות על אישה אחת שנחשבת למועמדת רצינית לתפקיד. אך שתי הבכירות צריכות להסכים על איוש התפקיד, שמאז ימי השר דן מרידור נבחר גם בהסכמת הנשיאה ולא נותר בסמכות השרה בלבד.

המכתב מוען לשרת המשפטים, כיו"רית הוועדה למינוי שופטים והעתקים מן המכתב נשלחו גם לנשיאה חיות, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, ולמשנה ליועמ"ש - עו"ד דינה זילבר.

תפקיד מנהל בתי המשפט שונה באופיו מתפקידי שיפוט או נשיאות, ודורש התנהלות מפותלת מול עוזרים משפטיים, פקידי האוצר, עורכי דין, ואפילו מול הוועדה למינוי שופטים.

לדוגמה, השופט שפיצר עמד במסגרת תפקידו כמנהל בתי המשפט בחזית הסירוב של מערכת המשפט להיענות לדרישות שונות שהעלו העוזרים המשפטיים. החזית הזו זלגה גם להליכים משפטיים בין שפיצר לעוזרים בבית המשפט העליון. נזכיר, כי הדרישה המרכזית של העוזרים המשפטיים הייתה לבטל את ההגבלה שהייתה קיימת על תקופת ההעסקה שלהם בשירות המדינה, שעמדה על 6 שנים.

על-פי אתר התנועה, נעמת - תנועת נשים חברות ההסתדרות - "נוסדה בשנת 1921 תחת השם 'מועצת הפועלות', על-ידי חלוצות העלייה השנייה והשלישית, אשר בער בהן הצורך להתארגן, משום שלא זכו להכרה ולייצוג במוסדות הקיימים, וקופחו על אף היותן שותפות מלאות בעבודה".

מכתבה של נעמת מצטרף למכתב ששלחה ביולי השנה, לשרה שקד, "שדולת הנשים בישראל", שבו היא קראה למנות שופטת לבית המשפט העליון בסבב המינויים הקרוב, נוכח תמונת המצב של 4 שופטות בעליון מתוך 15 שופטים ושופטות. כמו בעניין מצב השופטות בביהמ"ש העליון, גם תפקיד "מנהל בתי המשפט" הוא בכיר מאוד (גם אם פחות יוקרתי ונוצץ), ונכלל בשורת התפקידים שמתאפיינים בשיעור נמוך יותר של נשים, לעומת השיעור הגבוה יחסית שלהן המאפיין את השירות הציבורי.

בצמרת הגבוהה של פרקליטות המדינה מכהנים כיום שני גברים - היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. אבל בסך-הכול עובדות בפרקליטות יותר משפטניות ממשפטנים.

על-פי הנטען במכתבה של שדולת הנשים, משרד המשפטים מעסיק 67% נשים; בפרקליטות וברוב מערכת בתי המשפט שיעור הנשים דומה לשיעורן באוכלוסייה; ועם זאת, השיעור הזה צונח בבית המשפט העליון ל-27% בלבד. המקרה שמזכירה נעמת במכתבה - ביחס לפסיקת בג"ץ שניתנה באוגוסט - נוגע לשינוי שביקש המשרד לשירותי דת לקדם, במשך יותר מדי זמן, בנוסח תקנות מינוי מנכ"ל בתי הדין הרבניים, שיאפשר מינוי כזה רק למי שכשיר להיות דיין או רב עיר.

שם, במהלך דיוני ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת מיום 15.2.17 בנושא התקנות, ציין היועץ המשפטי של הוועדה כי הדרישות אינן מקבילות לדרישות בתפקידים אחרים. אך מנגד נטען, ש"מדובר בצביעות", והוצגו נתונים על כך שבתפקיד מנהל בתי המשפט, מאז קום המדינה ועד היום, לא כיהנה ולו אישה אחת בתפקיד, וכל המכהנים היו שופטים, על אף שהדבר לא נדרש על-פי החוק.

הטענה באותו דיון, ממי שטען לצביעות הייתה, כי "בג"ץ וארגוני הנשים רוצים מנכ"לית לבתי הדין? קודם כול שיטפלו בהנהלת בתי המשפט, שם 'במגרש הביתי' שלהם לא כיהנה אישה אחת בתפקיד מאז קום המדינה".

מלשכת שרת המשפטים נמסר: "שרת המשפטים איילת שקד פועלת רבות לשוויון זכויות. יצוין, כי מתחילת הקדנציה ועד כה נבחרו 216 שופטים, למעלה ממחציתם שופטות. מנהל או מנהלת בתי המשפט ימונו קודם כול לפי כישוריהם, תוך הבאה בחשבון של שיקולים נוספים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988