נדחתה עתירת רמי לוי לסלילת כביש גישה לקניון במבשרת ציון

התוכנית המקורית במקום הייתה ביטול כביש הגישה הקיים, שמפריד בין הקניון לרחוב הראשי של מבשרת ציון, וסלילת כביש חדש במיקום חלופי, מה שאמור היה לשפר משמעותית את הנגישות לקניון ולהגדיל את כמות המבקרים בו

רמי לוי בדיון על מגה / צילום: תמר מצפי
רמי לוי בדיון על מגה / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתו של רמי לוי לביטול החלטת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות, לפיה לא ייסלל כביש גישה חדש ל"קניון מבשרת", שבבעלות רמי לוי שיווק השקמה והורייזן גולד. בתחילת יוני דחה בג"ץ עתירה של לוי בנושא וקבע כי הוא יכול להגיש עתירה מינהלית בנושא לבית המשפט המחוזי.

התוכנית המקורית במקום הייתה ביטול כביש הגישה הקיים, שמפריד בין הקניון לרחוב הראשי של מבשרת ציון, וסלילת כביש חדש במיקום חלופי, מה שאמור היה לשפר משמעותית את הנגישות לקניון ולהגדיל את כמות המבקרים בו.

בעלות הקניון ציפו למימוש התוכנית, אלא שהוות"ל החליטה לבסוף לבטל את סלילת הכביש החדש ולהשאיר את הכביש הישן על כנו. במקום זאת הוחלט לבצע עבודות לסלילת יציאות משופרות ממבשרת ציון לכביש 1 החדש, שהוגדרו על-ידי בית המשפט כ"בעלות תועלת תכנונית משמעותית".

בעלות הקניון הגישו את העתירה נגד כל הגורמים הנוגעים לאישור העבודות במחלף הראל, ובהם הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), חברת נתיבי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל והמועצה המקומית מבשרת ציון. הן טענו כי בנייתו ופיתוחו של קניון מבשרת התבססו על ביטול הכביש הקיים וסלילת החדש, שאי סלילתו תגרום להם לנזקים כבדים. לטענתן, הן השקיעו בהקמת הקניון למעלה מ-300 מיליון שקל ןמעסיקות בו כ-400 עובדים.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הטענות לשיקולים זרים, משום שהתוכנית המקורית של הקניון אושרה שנים ארוכות לפני אישורן של התכניות לסלילת כביש 1 המשודרג, וסבר כי לא הוכחו הנזקים החמורים שעשויים להיגרם בשל היעדר גישה נוחה להולכי רגל לקניון, כך שטענה זו בעלת ממד בולט של הפרזה. "הדברים מלמדים, בראיית המכלול, על שקילת אינטרס ציבורי הנוגע לרווחת תושביה של מבשרת ציון בהיבט התחבורתי אל מול האינטרס הפרטי של העותרות", קבע השופט עודד שחם.

בפסק הדין קיבל השופט את טענות המועצה המקומית מבשרת ציון, שיוצגה על-ידי עורכי הדין שחר בן עמי, רותם ארביב-קופלניקוב ועודד בקרמן, ממשרד עורכי הדין שרקון, בן עמי, אשר ושות' & נאמן, קינן ושות', ופסק כי לא ניתן לקבוע שההחלטה התקבלה בשל שיקולים זרים. המועצה טענה במשפט כי העתירה מבקשת להיטיב עם העותרות ולהעדיף את האינטרס הצר שלהן על אינטרס ציבורי ברור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988