"התבדחתי": נחשפים תמלילי החקירה המלאים של רות דוד

"פישר אמר: 'אם ביטון היה משלם, כל החקירה הזו הייתה עפה'" ■ "גלובס" מפרסם את תמלילי חקירתה המלאים של עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א לשעבר שהסתבכה בפרשת רונאל פישר

רונאל פישר ועו"ד רות דוד/ צילום: ליאור מזרחי
רונאל פישר ועו"ד רות דוד/ צילום: ליאור מזרחי

הזעזוע שחוותה הפרקליטות ביום מעצרה של עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), בחשד למעורבות בפרשת עו"ד רונאל פישר, יהדהד עוד שנים ארוכות במסדרונותיה. שנתיים חלפו מאז המעצר הדרמטי, כתב אישום הוגש, הליך שמיעת הראיות בתיק החל ונעצר - וההלם בין שורות הפרקליטים עוד לא שכך - ולא בכדי.

כשפרקליטת מחוז לשעבר, אחת הבכירות ביותר במערכת אכיפת החוק בישראל, ומי שהכריעה גורלות של חשודים בפלילים, מתיישבת על ספסל הנאשמים - מדובר בלא פחות מרעידת אדמה. רעידת האדמה שעוד עלולה להפוך לקטסטרופה, אם דוד תורשע, ואם בתוך כך תיפתח חקירה/בדיקה של התיקים אותם ניהלה בעת כהונתה בפרקליטות.

פרשת פישר עוסקת באישומים של סחר במידע מודיעיני משטרתי בתמורה לשוחד ולטובות הנאה. עו"ד פישר מואשם בכך שניהל רשת של שוחד בתמורה למידע מתוך חקירות מתנהלות ולסגירת תיקים פליליים. קצין המשטרה לשעבר, ערן מלכה, שהיה "ספק" המידע של פישר הודה והורשע בהדלפת פרטים רגישים מחקירות לפישר תמורת מאות אלפי שקלים, הפך לעד מדינה בפרשה ונשלח לשבע שנות מאסר.

בין המעורבים בפרשה גם הקבלן יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה ב.יאיר, המואשם במתן שוחד בתמורה למידע מתוך חקירה מתנהלת נגדו; והפרקליטה דוד, שהפכה ב-2011 לשותפתו של פישר במשרד עורכי הדין שלו. נגד הנאשמים מעידה עדת מדינה נוספת, ע', שהייתה העוזרת האישית של פישר.

התיק מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, אך הוא "תקוע" מזה חודשים ארוכים בשל הוויכוח על חומרי החקירה שאותם מבקשת ההגנה לקבל. עד לחידוש המשפט, חזר "גלובס" לחקירותיה של הפרקליטה הבכירה לשעבר, לרגע שבו התיישבה בחדר החקירות האפורורי, תחת אורו המטהר של הפלורסנט ומול חוקרים נחושים, שזמן לא רב קודם לכן נתנה לקולגות שלהם הנחיות כיצד לנהל חקירות שהיו תחת טיפולה.

מה קרה לפרקליטה הבכירה לשעבר - שפרשה לשורות הסנגוריה וחברה למי שהפך לכוכב אחת הפרשות הפליליות החמורות של השנים האחרונות - כאשר התיישבה על כס הנחקרים? תמלילי החקירה המלאים חושפים הליך מדורג של שינוי גרסה על-ידי עורכת הדין המיומנת.

דוד, שהתחילה את חקירתה הראשונה בהכחשה מלאה של מרבית הדברים שהוטחו בה או באמירות מעורפלות וב"לא זוכרת", סיימה את חקירותיה (השלישית והרביעית) בהודאה מפורשת שנחשפה לחומרי חקירה סודיים שאסור היה לה להיחשף אליהם, ששימשה כ"בלדרית בטוחה" להעברת חומרים אסורים לביטון ששהה בחו"ל, (המואשם יחד עמה בפרשת פישר וכן מואשם בפרשה נוספת הנוגעת להלבנת הון והעבריין איציק אברג'יל) ובאמירות מגומגמות על כך שהייתה "תמימה" ו"כמו מטומטמת".

"מה שהעיק עלי מאוד זה ששיקרתי ולא סיפקתי את האמת בחקירה, וזה הטריף אותי, וזו הסיבה שפשוט קרסתי, ואני לא יכולה לעמוד בזה יותר, ואני מספרת לכם כל דבר שאני יודעת בכל דבר ועניין", אמרה דוד לחוקרים בחקירתה השלישית.

דוד לא הייתה נחקרת קלה. היא באה עם ידע שאין שני לו בכל הנוגע לאופן בו מתנהלות חקירות והדבר ניכר בחקירותיה. מראשית החקירה הכריזה דוד כי תשתף פעולה באופן מלא עם החוקרים ותענה לכל השאלות, אך בפועל נראה היה כי היא מנסה, במהלך חקירותיה, לברר מה ידוע למשטרה. הגרסה שלה התפתחה והשתפרה ככל שהטיחו בה יותר ראיות, בהם עדויות של עדת המדינה, ע', וראיות נוספות; בסופו של דבר, בנוגע לחלק מההאשמות שהוטחו בה, היא לא יכלה להישאר עקבית ביחס לגרסה המקורית שסיפקה.

1. החומר הסודי והטיסה להונגריה

באחד האישומים נגד דוד, נטען כי בעת שייצגה ביחד עם פישר את ביטון המואשם בהלבנת הון, היא חשפה בפני האחרון חומרים מסווגים הנוגעים לעניינו ושהועברו לפישר מקצין המשטרה מלכה. בעניין הזה, חל המהפך הדרמטי ביותר בגרסאותיה של הפרקליטה הבכירה לשעבר במהלך חקירותיה.

בחקירתה הראשונה הכחישה דוד באופן מלא כי נחשפה לחומרים אסורים. הפרקליטה נשאלה על "מעטפה" שלקחה עמה לטיסה משותפת לה ולפישר להונגריה, שם פגשו את ביטון. בעוד שגרסתה הראשונה הייתה כי הועברה לה מעטפה סגורה על-ידי ע' לצורך העברתה לפישר, כיוון שזה לא היה במשרד באותו רגע, וכי היא לא ראתה ולא ידעה באיזה חומר מדובר; ואילו לפי הגרסה האחרונה שמסרה, היא ידעה שמדובר בחומר חקירה סודי מתוך חקירה, שאינו אמור להיות בידיה.

החקירה בנקודה זו החלה בבירור הקשר של דוד וביטון, אותו הגדירה דוד כ"חבר טוב". דוד סיפרה כי פישר הכיר לה את ביטון ב-2008, ומאז הם התחברו. לדבריה, לרוב הם היו משוחחים בטלפון, מאחר שביטון גר בחו"ל. "בחו"ל פגשתי אותו רק שלוש פעמים, למיטב זכרוני", סיפרה. באחת הנסיעות הללו נדרשה דוד להעביר את המעטפה ובה החומר האסור לכאורה; וכך התנהל הדיון בעניין זה בחקירתה הראשונה של דוד:

חוקר: "האם סנגור יכול לקבל מסמכים מתוך תיק חקירה משטרתי לפני חקירה גלויה?"

דוד: "לא. לי לא ידוע על סיטואציה כזאת".

חוקר: "האם סנגור יכול לקבל שאלות שעתיד חשוד להישאל לפני חקירה פלילית גלויה?"

דוד: "לא. בטח לא באופן לגיטימי".

חוקר: "האם נחשפת לחומרי החקירה נגד ביטון?"

דוד: "לא. לפני החקירה לא נחשפתי לחומרי החקירה.... יש נסיעה אחת להונגריה - יום לפני הנסיעה ע' באה אלי וביקשה שאקח כמה ניירות איתי בתיק להונגריה. פישר לא היה באותה עת... ע' הייתה מגיעה אלי למשרד באופן חופשי. ע' ביקשה שאעביר את אסופת המסמכים לרונאל. ע' לקחה מעטפה מהארון בחדר שלי, הכניסה את המסמכים שהיו לה ביד למעטפה ונתנה לי. לקחתי את המעטפה הזאת ונסעתי להונגריה".

חוקר: "מה הייתה מטרת שתי הפגישות עם ביטון בהונגריה?"

דוד: "חופשה משותפת שלנו יחד. אני רונאל ויאיר".

חוקר: "למה שע' תיתן לך מסמכים?"

דוד: "אני בטוחה שאני מדייקת עכשיו, זה היה ערב והטיסה הייתה למחרת בבוקר, כנראה רונאל לא היה במשרד. ע' ארגנה את זה עד לאותו שלב באה וביקשה שאעביר את זה, ואני לא עשיתי מזה עניין. זה היה פשוט".

חוקר: "ע' אמרה שאת לקחת את החומרים המלוכלכים כדי שלא יהיו אצל פישר, ואת אומרת 'נכון, רק שלא ידעתי שהם מלוכלכים'. אנחנו מדייקים?"

דוד: "אני לא אמרתי שזה היה בשביל שזה לא יהיה אצל רונאל. לא עלה על דעתי שיבדקו אצל רונאל, כמו שלא עלה על דעתי שיבדקו אצלי".

בשורה התחתונה הכחישה דוד בחקירתה הראשונה שידעה מה יש במעטפה ואת העובדה כי מדובר בחומרים סודיים. נקודת המפנה הדרמטית בגרסתה של דוד בעניין זה חלה בחקירתה השלישית, מה-10 במאי. החוקר פתח בסדרת שאלות כלליות שאפשרו לדוד להכחיש שוב כי נחשפה לחומר סודי, אך מהר מאוד התמונה השתנתה.

חוקר: "איך את יכולה לשוחח עם יאיר על חקירה שטרם נולדה?"

דוד: "אני לא שוחחתי איתו על חקירה שטרם נולדה כי לא ידעתי על קיום חקירה כזו".

חוקר: "לא קיבלנו הסבר כיצד את משוחחת עם ביטון בסמוך לפני החקירה אודות העובדה כי הולכים לחקור אותו ויש להיערך לכך, בין היתר, ע"י אשפוזו. האם יש לך הסבר מניח את הדעת?"

דוד: "לא ידעתי על מועד המעצר. לא ידעתי שיש חקירה שעומדת להיפתח".

חוקר: "האם קיבלת מידע מפישר בקשר להתנהלות החקירה ומצב ההכנות בין במישרין ובין בעקיפין?"

דוד: "לא".

2. "הבלדר הבטוח" ושינוי הגרסה

בשלב זה הציג החוקר בפני דוד הודעת וואטסאפ שהוצאה מהפלאפון של פישר, ממנה עולה כי פישר העביר לדוד מידע אודות ההכנות למבצע של המשטרה בעניינו של יאיר ביטון - וגרסתה הראשונה של דוד מתנפצת לרסיסים.

חוקר: "האם את עומדת על גרסתך שלפיה לא קיבלת מידע?"

דוד: "אם מה שסימנת הגיע אלי, והוא מדבר על המבצע של יאיר, אז כן קיבלתי מידע".

חוקר: "את לא חושבת שהגיע זמן שתיתנו משהו יותר הגיוני מ'לא זוכרת'? את באת פה פרקליטת מחוז ורוצה לצאת מפה בצורה הגיונית. זו לא בדיחה. חוץ מלהתחנן בפנייך, עשו הכול. בהתנהלות הזאת את מכניסה את עצמך לכל הקלחת של רונאל, את הופכת את עצמך לחלק מכל הדבר הזה שנקרא רונאל".

דוד: "אין לי שום דבר עם ערן (מלכה). מעולם לא דיברתי איתו על שום חקירה בעולם. אם הוא אומר משהו אחר הוא משקר. שום דבר עם ערן מעולם".

חוקר: גם אם מה שאת אומרת זה נכון, רואים שהמידע מגיע אלייך, מי יוכל להאמין לך? את באמת רוצה להגיד "לא ידעתי ולא שמעתי?" אני אומר לך שיש לך גם שיחות עם ביטון".

דוד: "אני ידעתי מרונאל שיש חקירה נגד יאיר. לא ידעתי מקורות המידע".

חוקר: "אני מבין שאת מאשרת שקיבלת מפישר מידע שהושג שלא כדין".

דוד: "אני קיבלתי ממנו מידע על קיומה של חקירה סמויה".

חוקר: "לא עדיף לספר את כל הסיפור ולגמור עם זה?"

דוד: אני רוצה לספר לך הכול".

לאחר הפסקת צהריים והתייעצות עם עורך דינה, יאיר גולן, חזרה דןד לחדר החקירות ומסרה את ההצהרה הבאה: "לגבי יאיר ביטון לא סיפרתי הכול. אני ידעתי מרונאל שיש לו אינפורמציה בקשר לחקירה הסמויה שהתנהלה נגד יאיר. לא ידעתי מה מקור המידע. ידעתי ש-ע' יודעת על המידע וקשורה אליו באיזשהו אופן. היא גם הביאה לי חקירה אחת שהיה ברור ממנה שהיא חקירה עתידית, שאלות בלי תשובות.

"באחת הנסיעות, בנסיעה לבודפשט ליאיר, ע' ביקשה שאני אקח את זה איתי... נשאלתי אם ידעתי את מועד הפרוץ (מועד מעצרו של יאיר ביטון - א' ל"ו). אני לא זוכרת בוודאות שידעתי את המועד ממש, אבל כנראה ידעתי אותו... אני מניחה שידעתי כי אני יודעת שהאשפוז של יאיר באחת מביה"ח הדסה בירושלים היתה בסמוך לאותו תאריך. ידעתי שהאשפוז קשור למועד הפרוץ...".

עוד הוסיפה דוד: "אני זוכרת, אני חושבת שפעם אחת רונאל אמר משהו כמו: 'אם יאיר (ביטון) היה משלם, כל החקירה הזו הייתה עפה', או משהו בסגנון הזה, אבל אני לא יודעת להגיד מתי ואיך זה היה. משהו עמום בזיכרון".

עם זאת, לטענת דוד, היא לא עסקה במסמכים כלל. "אני לא נסעתי בשביל זה. זו הייתה נסיעת חופש. אני לא קראתי מה שכתוב שם", אמרה. "היום אני יודעת בדיעבד שראיתי התכתבות בין ע' לרונאל שאמרו שאני בלדר בטוח".

לשאלות מה עשתה ברגע שהבינה שיש בידיהם חומר שאסור שיהיה, השיבה דוד תשובות מתחמקות או מיתממות - כאלה שלא בהכרח מתיישבות עם הידע הרב שצברה כפרקליטה בכירה וכסנגורית בהמשך.

חוקר: "כשראית את זה, מה חשבת?"

דוד: "כמו מטומטמת, לא חשבתי".

חוקר: "התגובה שהייתה לך כשראית את זה פתאום?"

דוד: "לא חשבתי, כי הייתי בתוך זה. היה מאוחר מידי... אם אני בודקת את עצמי, הייתי צריכה להבין שיש פה מישהו שהוציא את זה ממקום שאסור היה לו להוציא".

חוקר: "כשאת רואה את זה אפילו שאת בתוך זה, מה את אומרת לעצמך?"

דוד: "לא אמרתי".

חוקר: "שאלתי מישהו על זה? יצא לך לשוחח על זה עם פישר, ביטון, ע'?"

דוד: "לא. רציתי לחשוב שזה לא היה".

חוקר: "מאיפה חשבתי שזה מגיע?"

דוד: "לא חשבתי. הייתי במחשבה שזה לא היה, להתעלם".

בהמשך, כשנשאלת דוד מדוע הסכימה להעביר את המעטפה מלכתחילה, תשובותיה מהולות בניחוח מיתמם, לכל הפחות.חוקר: "ו פעם אחת שאת לוקחת חומר ונוסעת לפגוש עם פישר בחו"ל?"

דוד: יחידה.חוקר: "כשקוראת הסיטואציה הזאת לא מוזר לך קצת?"

דוד: "חד וחלק ומוחלט: עשתי את זה פעם כל החיים שלי. מעולם לא לקחתי לאף אחד שום דבר כזה או דומה לו.."

.חוקר: מצד אחד את לא נאיבית ואינטליגנטית, אבל את מציגה את זה: 'קחי מעטפה, ולקחתי'.

דוד: "אני מספרת הכול... אני מנסה לחשוב איך זה היה ולמה זה היה. אני לא זוכרת שהחלטתי במודע לא להחזיר את זה לארץ. למה העברתי? כי ע' ביקשה, בכלל לא הייתה לי התלבטות בשאלה".

לאור גרסתה האחרונה בחקירה, לא נותרה לדוד ברירה אלה להודות בחלק זה של האישומים נגדה. בתשובתה לכתב האישום, מודה דוד כי היא נחשפה למסמך משטרתי שהגיע לידי פישר, והיא מודה גם שלקחה חלק בפגישה עם ביטון בבודפשט, שבה נעשה שימוש גם במידע שעלה מהמסמך האמור, במסגרת ייעוץ לביטון בנושאים הנוגעים לחקירתו. "דוד מכירה בכך שהיא שגתה בהתנהלות זו, וכי אפשר שעברה בכך עבירה. דוד שומרת זכותה לטעון לעניין המשמעות המשפטית של טעות זו", נכתב בתשובתה של דוד לאישום.

3. הפגישה הלילית והדרכת החשודים

דוד מואשמת גם בשיבוש מהלכי חקירה, בכך שנפגשה באחד הלילות שלאחר פרוץ החקירה עם פישר ועם ע', עדת המדינה שהייתה העוזרת של פישר, כשכולם עמדו בקשר טלפוני עם קצין המשטרה לשעבר, מלכה. לטענת המדינה, באותה פגישה שמכונה "הפגישה הלילית", ניסו המעורבים לתכנן כיצד לפעול מול החוקרים, ובכך מיוחסת להם עבירה של שיבוש מהלכי חקירה.

לפי האישום, בין היתר, אמרה דוד לעדת המדינה באותה פגישה: "הקו שלך (קו ההגנה בחקירה - א' ל"ו) הוא להיכנס לחדר החקירות ולהתמוטט". לפי הנטען, דוד הוסיפה ואמרה לפישר ול-ע' באותה פגישה, כי אם אכן המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הצליחה לחדור לטלפונים הסלולריים שלהם, אז המשמעות היא "אסון".

בראשית חקירותיה טענה דוד כי לא ממש הכירה את מלכה, כי ראתה אותו פעמיים או שלוש בלבד, וכי קיימה איתו שיחת טלפון אחת, שבמסגרתה הוא שאל אותה אם יש סכנה לתנאי פרישתו מהמשטרה. אותה שיחה נערכה בפגישה הלילית, במסגרתה טוענת המדינה כי דוד הדריכה את כל החשודים כיצד להתנהג, ביקשה מערן מלכה שלא להגיע לפגישה, ואף הציעה ל-ע' לעזוב את הארץ.

בחקירתה הראשונה נשאלה דוד על הפגישה הזו. "ע' אמרה שהיא תיכנס להיסטריה לבהלה או לצרחות, ותנהג כמו שהתנהגה בחקירות הקודמות. אני מניחה שצחקתי מזה. ע' גם אמרה משהו על זה שהיא תיסע לחו"ל. מה שהיה כמובן בלתי-סביר. ערן - אני לא זוכרת שדיברת איתו על כזה דבר".

חוקר: "לא אמרת לה אל תצאי לחו"ל, כי את דרושה לחקירה, אלא כי מח"ש יעכבו את יציאתה".

דוד: "יכול להיות. ע' העלתה את האפשרות שהיא תצא לחו"ל בימים הקרובים, ואולי לברצלונה, ואני אמרתי לה שהיא לא תוכל לצאת לחו"ל".

בהמשך הסבירה דוד, נתנה לה ע' לדבר עם מלכה בטלפון. "נתנה לי את ערן לדבר איתו על הור"מ (ועדה רפואית ששחררה אותו מהמשטרה - א' ל"ו), הוא גם אמר שהוא בא, ואני אמרתי לו 'אל תבוא'. זה בכלל לא מופרך בעיני שאמרתי לערן שיש החלטה שפתחו את החומרים".חוקר: "את אומרת שזה 'לא מופרך'? את מנסה לעשות לי 'פישינג (להבין מה החוקר יודע - א' ל"ו)'?

דוד: "אני לא מנסה לעשות 'פישינג'. אני נזכרת לאיטי בתכנים שהיו שם".

חוקר: "כל פעם שאני אומר לך משהו, את מפתחת את הגרסה שלך".

דוד: "אין לי עניין להקשות על החקירה... אני לא מכחישה. הנושא של התגובה של האנשים השונים שנחקרו, הייתה על השולחן (בפגישה הלילית - א' ל"ו). אם הנושא הזה עלה, אז דובר על המשך אותה התנהלות".

בהמשך לכך, בחקירותיה המתקדמות שאל החוקר את דוד האם מלכה שמע ממנה באותה שיחת טלפון שאסור לו להגיע מאחר שיש עליו ציתותים ומעקבים, ודוד השיבה: "ערן אמר מספר פעמים שרוצה לבוא, אני אמרתי לו שלא יבוא ויכול להיות שאמרתי לו למה לא לבוא. אני לא זוכרת שאמרתי לו על ציתותים, אבל יכול להיות".

באשר לעצות שנתנה ל-ע', התעכבו החוקרים על השאלה אם דוד הציעה לעדת המדינה לברוח מהארץ. לאחר שהכחישה נחרצות, הטיחו בה החוקרים כי פרופ' יורם ברק, שהיה נוכח בפגישה, טען בחקירתו שדוד עודדה את ע' לצאת מהארץ. אז שינתה דוד את גרסתה מהכחשה ל"אולי אמרתי" ולכך שאם הציעה לחשודה לצאת מהארץ - זו הייתה בדיחה. "אני לא זוכרת שאמרתי לה את זה, יכול להיות שאמרתי בבדיחות. יכול להיות שהאמירה שלי הייתה 'וואו, אם היית יכולה ... אבל לא תוכלי'. אבל בשום אופן לא ניתן להבין מזה עידוד לצאת מהארץ.. אני לא יכולה להכחיש את העובדה שאולי לפני זה אמרתי כמה מילים כמו 'הלוואי ויכולת' או 'היה טוב לו היית יכולה'. לא מופרך שעשיתי את זה, אבל אני לא זוכרת את זה".

באשר לשאלה איך ייתכן שהיא נותנת עצות במהלך חקירה קיימת לשני חשודים שנוכחים בפגישה - ע' ופישר - ועל הקו נמצא חשוד שלישי - והאם היא לא רואה בכך שיבוש הליכים, השיבה: "זה לא שהמרצתי מישהו להגיב בצורה מסוימת או עודדתי מישהו לנהוג אחרת או להמציא גרסאות - זה לא היה.

"ע' - היה ברור שחוזרת על הגרסה, כי מאז החקירה ביולי האופן שבו היא הגיבה וההיסטריה שלה - שאני הערכתי ומעריכה שהיא תגובה אמיתית וספונטנית - הייתה סוג של בדיחה. כל פעם שהיה ל-ע' קשה מאז, ע' אמרה שהיא תיכנס להיסטריה, תצעק 'אבא אבא' ו'מירב מירב'. לשאלתך, זה הפך לבדיחה, אז יכול להיות שאמרתי ל-ע' בבדיחות הדעת שתמשיך לצעוק 'אבא אבא' ו'מירב מירב', אבל לא התכוונתי בכך לשבש".

בתשובתה לאישום, טוענת הפרקליטה, כי "המפגש היה ברובו 'חברתי', ובמהלכו קוימה התייעצות בקרב הנוכחים בניסיון להבין את פשר ההחלטה שנשלחה" - החלטת ביהמ"ש בקשר לפריצת מח"ש לטלפונים הסלולריים של הנוכחים בפגישה.

4. הצעת הג'וב המפתה

בפרשייה אחרת, המוזכרת בכתב האישום, מואשמת דוד כי הציעה לעו"ד ניסים מרום, בעת שהיה הפרקליט הממונה בפרקליטות על חקירת ארגונו של העבריין יצחק אברג'יל, להתמנות ליועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל (נת"י - לשעבר מע"צ). זאת, לפי הנטען באישום, כדי "להוריד" את מרום מהטיפול בתיק של אברג'יל. דוד כופרת באישום זה. היא מאשרת שהציעה למרום להגיש מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי בנת"י, אך לטענתה גילתה על המכרז לתפקיד באופן אקראי והודיעה על כך למרום בספונטניות וללא כל קשר לתיק אברג'יל.

החוקרים ניסו לקעקע את גרסתה, ולגרום לה להודות בכך שהיה לה אינטרס שהוא יפסיק לטפל בתיק אברג'יל-ביטון, אך בעניין זה דוד לא שינתה את גרסתה.

חוקר: "האם את לא רואה בעייתיות בכך שאת מציעה משרה טובה יותר לפרקליט שמנהל תיק כנגד חבר/לקוח של פישר ושבעבר גם נכחת בהעברת חומרים מסווגים לעיונו של ביטון?"

דוד: "... הצעתי את המשרה לניסים בתמימות כי חשבתי שהיא טובה לו ולא חשבתי שאני עלולה באיזשהו אופן לפגוע בתיק שמטופל במשטרה או בפרקליטות".

חוקר: "הנסיבות מובילות לשאלה שההצעה למרום לא הגיעה משום מקום בהפתעה, אלא לפי החשד תוך כוונה שלך לגרום לפרקליט לוחמני בתיק כנגד חבר שלך, יאיר ביטון, להתפתות להצעה ולמשרה טובה יותר".

דוד: "אני מבינה את השאלה ומאיפה היא מגיעה, כי כאילו אתה יכול לעשות את ההקשר ... לא עבר לי בראש שהוא מטפל בתיק של יאיר חבר שלי, ולא ידעתי שהתיק בפרקליטות, ולא העליתי לרגע שאם ניסים לא בתיק התיק ימות".

צל כבד על הפרקליטות

האישומים נגד רות דוד בפרשת רונאל פישר ללא ספק חמורים מספיק בשביל לטלטל את מערכת אכיפת החוק בישראל, אך הם אינם מספרים את הסיפור המלא המתגולל בשנתיים וחצי האחרונות סביב סאגת "מגילת רות".

האישום עמו מתמודדת רות דוד של שיבוש הליכי מתייחס כל-כולו לתקופה בה עבדה רות דוד כסנגורית עצמאית, ולא כפרקליטת מחוז תל-אביב. במהלך השנתיים וחצי שחלפו מאז מעצרה, נשמעו קריאות חוזרות ונשנות מגורמים שונים - בהם סנגורים, נאשמים וחשודים, וכן חברי כנסת - לבחון דווקא את מעשיה של רות דוד בתקופת עבודתה בשירות המדינה. גורמים אלה מתקשים להאמין שהרבב דבק בדוד רק לאחר שפרשה מתפקידה במערכת אכיפת החוק, וטוענים כי - לכל הפחות - יש לבחון את ההחלטות שקיבלה בתקופת כהונתה כפרקליטת מחוז.

השבוע הצטרפה לקריאות אלה ח"כ איילת נחמיאס-ורבין, (המחנה הציוני) שקוראת להקים ועדה שתבדוק את כל התיקים שניהלה עו"ד רות דוד בפרקליטות. ח"כ נחמיאס-ורבין פנתה לשרת המשפטים, איילת שקד, בבקשה להקים ועדה בלתי-תלויה בראשות שופט עליון בדימוס על מנת שהפרשה לא תטיל צל כבד על הפרקליטות כולה לאורך שנים.

ברקע הקריאות לבדיקה כוללת של החלטותיה של דוד בכובעה הציבורי, עלתה גם דרישה ספציפית של עובד לשעבר ברשות המסים שחשף שחיתות ברשות, שוקי משעול, לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את דוד בשל התנהלותה בתקופה שבה הייתה פרקליטה מכהנת - על רקע החלטתה לגנוז חקירת תלונה של 15 עובדי רשות המסים, תוך 3 ימים בלבד מרגע שהונחה על שולחנה. בג"ץ דחה עתירה שהגיש משעול בדרישה לחדש את החקירה, אך הכפפה הורמה מחדש על ידי נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט לשעבר, דוד רוזן, אשר כתב דוח ממנו עולה כי החלטתה של דוד בעניין זה תמוהה.

קשר מושחת בין העו"ד המקושר לקצין המשטרה שסרח

פרשת פישר התפוצצה ביולי 2014. פישר, עיתונאי לשעבר, "סלב" לעת מצוא ועו"ד מוכר ומקושר - שייצג, בין היתר, את אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד - נעצר בחשד לשוחד ולמרמה. פישר נחשד כי הציע לחסן לסגור את התיק הפלילי נגדו בפרשת נמל אשדוד, תמורת 150 אלף דולר שיועברו לאנשי משטרה. המעצר של פישר התאפשר לאחר שחסן גויס על-ידי מח"ש ועשה לפישר תרגיל, כאשר העביר לו מזוודה עם מזומנים תמורת שירותיו הלא-חוקיים לכאורה. הסרטון שבו נראה חסן מעביר את מזוודת הכסף לפישר, פתח את מהדורות החדשות.

המעצר של פישר התגלגל לכתב אישום בגין שלל מעשים ועבירות, שפרשיית חסן הייתה רק אחת מהן. פישר מואשם כי קשר קשר עם קצין המשטרה, ערן מלכה, שבמסגרתו העביר האחרון לעורך הדין המוכר, שלא כדין, באמצעות ערוץ תקשורת סודי שקיימו ביניהם, מידע מחקירות סמויות וגלויות אודות לקוחות ומכרים של פישר. מידע זה הועבר בחלקו - לפי האישום - לצדדים שלישיים בעבור תשלום, שבו התחלקו פישר ומלכה, או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו המשפטיים של פישר.

מלכה הודה בביצוע המעשים, חתם על הסכם עד מדינה, והוא מרצה עונש מאסר, וכן משמש כעד תביעה בתיק. לצדו של פישר עומדים לדין עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב, שהייתה שותפתו של פישר למשרד; יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה ב. יאיר; שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל (מע"צ); והאחים יוסף ואביב נחמיאס, בעלי חברת בנייה.

ביטון, ברס והאחים נחמיאס מואשמים כי העבירו כספים לפישר ודרכו למלכה בתמורה למידע על חקירות בעניינם; עו"ד דוד מואשמת בשיבוש מהלכי חקירה; חסן הועמד לדין במשפט נפרד בגין עבירות שחיתות שביצע לכאורה כיו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד.

ביולי 2014 נעצרה יחד עם פישר גם ע', העוזרת האישית שלו, בשעה שהמתינה במכוניתו כשיצא לאסוף את תיק המזומנים מאלון חסן. ע' נעצרה בשנית יחד עם פישר במאי 2015, לאחר שחוקרי מח"ש הצליחו לפצח את קוד הנעילה בטלפונים הסלולריים של השניים. לאחר המעצר השני, חתמה ע' על הסכם עדת מדינה עם הפרקליטות.

בסוף 2016 נשמעה עדותה של ע' בביהמ"ש, ובהמשך החלה להישמע גם עדותו של ערן מלכה, אך אז נקטע המשפט, לאחר שהתברר שחומרי חקירה חשובים, ובעיקר מידע שהופק מהטלפון הסלולרי ומהמחשב של מלכה, לא הועבר להגנה. השופט הורה על הפרקליטות להעביר את החומרים הנדרשים, המחלוקת הגיעה עד ביהמ"ש העליון, התיק חזר למחוזי, נקבע מתווה להעברת החומרים - אך הוויכוחים נמשכו. לאחרונה שוב נקבע, כי על מח"ש להעביר לסנגורים חומרים, אך העניין הסתבך עוד לאחר שמח"ש דרשה מהעליון, כי יורה להשיב לה חומרי חקירה שהועברו בטעות לסנגורים. בראשית השבוע הורה העליון על המתווה בו תבוצע העברת והחזרת החומרים.

בשלב זה לא ברור האם ההחלטה האחרונה תסלול את הדרך להמשך המשפט או שצפויים עוד סיבובים בקרבות על חומרי החקירה - כאלה שיעכבו את המשפט הממושך עוד חודשים רבים.

"העדויות והראיות מוכיחות את גרסתה של רות דוד"

עורכי דינה של רות דוד, עו"ד יאיר גולן וד"ר נחשון שוחט, מסרו בתגובה: "רות דוד מסרה תשובה מפורטת לכתב האישום ומנהלת הגנתה בבית המשפט על בסיס מענה ברור לכל אחת ואחת מהטענות כלפיה. המשפט מתנהל על בסיס העדויות והראיות, ולאט לאט מתברר שהן פשוט מוכיחות את גרסתה של רות דוד לאירועים כפי שנמסרה בתשובתה.

"בהתייחס לנושאים שהפניתם לתגובתנו, נציין שעדותה של עדת המדינה ע' כבר נשמעה, ועולה ממנה באופן חד-משמעי שהפנייה אל עו"ד נסים מרום נעשתה ללא שום קשר לתיק של יאיר ביטון כשלדבריה של ע' - שהיתה שם בחדר בזמן אמת - הטענה הזו אינה נכונה וממש עושה עוול כלפי רות דוד.

"עדותה של ע' מוכיחה את חפותה של רות דוד מההאשמה המופרכת הזו. גם בנוגע לטענה שרות דוד המליצה לעדת המדינה לצאת מהארץ, לא יכול להיות ספק בכך שמדובר בטענה שגויה. מהעדויות של כל הנוכחים בפגישה כולל ע' בעצמה עולה באופן ברור שההיפך הוא הנכון: ע' שידעה שהיא צפויה להיחקר אמרה שהיא רוצה לצאת מהארץ ורות דוד 'שללה זאת על הסף', אמרה לה ש"לא תדבר שטויות", שהיא תצטרך להיחקר, ו"מנעה ממנה" לברוח לחו"ל.

"בנוסף, עולה מכל העדויות שלא התקיימה שום שיחה על תוכן גרסאות. אנחנו בטוחים שככל שיתקדם המשפט רק תתחזק ההבנה שהיתה זו טעות לסמוך כתב אישום על טענות ערן מלכה שהצהיר ש"כל מה שנשאר לי לסחור בו זה רות דוד" והעלה טענות ושמועות שהקשר בינן לבין האמת רופף מאד, אם בכלל".