הנקראות ביותר

פרשת המכולה המוברחת: האם נתניהו היה מעורב?

תיק שנגנז הועבר לפרקליט המדינה לבחינה מחודשת ■ מקור מודיעיני העיד על מעורבות שר האוצר דאז נתניהו בשחרור המכולה ■ לשכת נתניהו: "רה"מ אינו מכיר את המקרה"

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לפני שבועות אחדים כי הוא העביר לטיפולו של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, את פרשת מכולת המכס המוברחת מ-2004 שחקירתה נסגרה בזמנה על-ידי פרקליטת מחוז תל-אביב דאז, רות דוד.

במסגרת אותה פרשה ניתנה עדות על כך שלשכת שר האוצר אז, בנימין נתניהו, התבקשה להתערב לטובת המבריחים ולשחרר את המכולה, אך הקלטת שתיעדה את העדות נעלמה והפרטים על שיחת הטלפון ללשכה לא הוזכרו כלל בדוח שקיבל נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, ממי שהיה סגנה של רות דוד, מנחם מזרחי.

ההמלצות לא בוצעו

תחילתה של הפרשה בראשית שנת 2004, אז הובא אל עו"ד חיים שצ'ופק, חוקר מכס בכיר, מידע על מכולה שהגיעה לנמל אשדוד ובה מערכות קולנוע ביתי, שהיו אז להיט אופנתי. כאשר בדק שצ'ופק את המסמכים, הוא גילה שמדובר בהברחה דוקומנטרית - כלומר, ניתנה הצהרה שקרית שלפיה ערך הסחורה נמוך יותר משווייה האמיתי, כדי לשלם פחות מסי יבוא. מי שהמתין למכולה היה אדם מוכר בתחום ההברחות, ששימש "קוף" למעורבים האמיתיים בהברחה.

בדוח סיכום החקירה המליץ שצ'ופק על החרמת מכשירי הקולנוע הביתי, השתת קנס מקסימלי והגשת כתב אישום בגין הברחה. אלא שמאוחר יותר נודע לו שהמלצותיו כלל לא בוצעו וכי מכשירי הקולנוע הביתי שוחררו והוחזרו ל"קוף", בתוך תשלום שיעור מס מופחת. שצ'ופק טען כי מעולם לא שמע על טיפול חריג כל-כך בהברחה מסוג זה. בעדותו במשטרה אמר שצ'ופק: "בכל השנים שלי כחוקר מכס לא נתקלתי בדבר כל-כך בוטה כמו פרשת המכולה של מכשירי הקולנוע הביתי".

שצ'ופק היה אחד מחברי "קבוצת ה-15", חוקרים ביחידת חקירות מכס-מע"מ ברשות המסים, שהתלוננו על שחיתות הן בצמרת יחידת החקירות, שבראשה עמדו רפי עמיאל וסגנו שמואל גונן, והן בצמרת רשות המסים בראשות איתן רוב. בין השאר הושמעו טענות על קשרים פסולים של בכירים ביחידת החקירות עם מבריחים וארגוני פשע. פרשת שחרור המכולה הייתה אחד הסעיפים שהועברו למשטרה ולפרקליטות על-ידי קצין המודיעין רפי רותם ומנהל מע"מ תל-אביב שוקי משעול, שהובילו את פעילות הקבוצה.

חקירת הפרשה נסגרה בתוך 3 ימים, ביולי 2004, על-ידי פרקליטת המחוז דאז רות דוד. בחוות-הדעת שפרסם בסוף נובמבר 2017 נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, הוצגה סגירת התיק כטיוח. לאור הביקורת החריפה של רוזן על כך שהתיק שסגרה דוד בוער והושמד בנסיבות תמוהות, מתעוררת השאלה מה בדיוק נעשה עם חומר החקירה שנאסף לגבי הפרשה? שני האנשים ששמותיהם הוזכרו בפרשה, בנימין נתניהו ואיש העסקים שמעון בלולו, אמרו כי כלל לא התבקשו על-ידי המשטרה להגיב על העדות שנמסרה בפרשה זו. 

פרשת המכולה

לאן נעלמה הקלטת

במהלך החקירה הגיע אל רותם מידע ממקור מודיעיני של מחלקת החקירות על גורם נוסף הקשור למכולה: איש העסקים שמעון בלולו, אחיו של עמי בלולו (שנפטר בינתיים), שהיה פעיל ליכוד בבת-ים ובעל השפעה במרכז הליכוד. רותם הביא את המקור למתן עדות בפני חוקר הפרשה, סנ"צ אריה אידלמן, והמקור סיפר כי היה נוכח בחדר כאשר שמעון בלולו התקשר ללשכת שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, כדי שיוחזרו מקרני הקולנוע המוחרמים. בנוסף להודעה הכתובה, אידלמן גם צילם את עדות המקור בווידאו.

שמעון בלולו הוא כיום אחד הנאשמים בפרשת הקבלן יאיר ביטון וקשריו עם ראש משפחת הפשע יצחק אברג'יל. בפרשה יש כמה נאשמים, בסעיפים שונים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות. רות דוד, שהייתה דירקטורית בחברת ב. יאיר, ועו"ד רונאל פישר נאשמים כיום בשיבוש הליכי משפט בפרשת ב.יאיר.

המקור מצא את מותו

עוד לפני פרשת המכולה, המקור מסר לרותם שהוא נחשף וחושש לחייו. הוא סיפר על קשר בין גורם בכיר ברשות המסים לבין מבריחים. ביוני 2005 נמצאה גופתו במלון דן פנורמה בתל-אביב, כששקית ניילון מהודקת בצלוטייפ סביב צווארו. המשפחה הגישה תביעה נגד המדינה בטענה לרשלנות ולהפקרתו. לפני כשנה, ערב שלב ההוכחות בתביעה, הודיעה הפרקליטות כי ישולם לאלמנה פיצוי.

סנ"צ בדימוס, אריה אידלמן, אמר בתגובה לפניית"גלובס": "המקור ז"ל סיפר בין היתר על כך שגורם בסיעת הליכוד התקשר לידו לבנימין נתניהו והם סידרו את העניין של המכולה שנתפסה, שתעבור חלק. הכול הוקלט ועבר לאן שצריך. הקלטת נמסרה למי שהיה אז קצין אח"מ של מחוז תל-אביב יצחק סער. אין לי מושג לאן הקלטת הגיעה. אני מניח שזה נעצר, כי אחרת היינו שומעים על זה משהו".

"הפנייה תטופל כמקובל"

נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קיבל מסמך סיכום חקירה עב-כרס, שעליו חתום מנחם מזרחי, מי שהיה סגנה של דוד.

במסמך זה, למרות רגישות העדות שנמסרה למשטרה, אין כלל זכר לפרשת המכולה, כאילו כלל לא הייתה סעיף רגיש באותה חקירת משטרה.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה נתניהו אינו מכיר את המקרה ומעולם לא קיבל כל פנייה בנושא מהפרקליטות או מהמשטרה".

פרקליטו של שמעון בלולו, עו"ד ערן ערבה, מסר: "אין למרשי אלא לחזור על רוח תגובתו הקודמת - לא היו דברים מעולם".

מפרקליטות המדינה נמסר: "הפנייה המוזכרת התקבלה, והיא תטופל כמקובל".

"בכיר באגף חקירות מכס נכח באירועים של עבריין הברחות"

דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות, חושף פרטים חדשים על קשרים לכאורה בין בכיר ביחידת החקירות מכס-מע"מ לבין מבריחים

בדוח שקיבל דוד רוזן ממנחם מזרחי, מי שהיה סגנה של רות דוד בפרקליטות מחוז תל-אביב, אמנם לא הייתה התייחסות לפרשת המכולה. אולם כן הייתה בה התייחסות לענייני הברחות, ורוזן מתייחס אליהם גם הוא בחוות-הדעת שלו. בהחלטתו הוא מפרט ממצאים המובאים כאן לראשונה.

"חוות-הדעת של מזרחי התייחסה לחשדות, שלפיהם קיים קשר ישיר והדוק בין ראשי אכיפת החוק באגף המכס באזור תל-אביב, בעיקר בין ש. (שמואל גונן, שהיה ראש מדור חקירות - מ"ל), בחיפוי תמוה של ר.ע (רפי עמיאל, מנהל מחלקת החקירות ברשות המסים - מ"ל) ואחרים, ובין עבריינים העוסקים בתחום הברחות של סיגריות. במסגרת קשר זה, כך על-פי החשד, מסייעים הבכירים באגף המכס לעבריינים במעשיהם באמצעות חשיפת מידע מודיעיני רלוונטי שמתקבל ביחס אליהם, חשיפת חקירות סמויות המתנהלות נגדם, יידוע אודות חיפוש במכולות הקשורות אליהם, יידוע בדבר סיווגי מכולותיהם לחיפוש, טיפול חקירתי מגמתי ולקוי, וכיו"ב מעשים שמטרתם סיכול אכיפת החוק בתחום המכס ביחס לאותם עבריינים וסיוע להם.

"רק כדי לסבר את האוזן, אציין בקצרה כמה דוגמאות (כאשר, לגישתי, קיימות רבות נוספות):

"שמואל גונן, בכיר באגף חקירות מכס תל-אביב דאז, אישר כי צ', המוכר כעבריין הברחות, הינו כמו אח עבורו; שמואל גונן אף אישר כי הוא נכח באירועים של י', הידוע כעבריין הברחות... שמואל גונן אישר כי הוא פנה לעובד מכס בנתב"ג כדי לברר פרטים ביחס לבעיה שנתגלעה בין צ', שהינו, כאמור, מוכר כעבריין הברחות, לבין עובדי נתב"ג, בקשר לתעריף חוב במכס בגין יבוא של אביזרי רכב... פלט שיחות הטלפון היוצאות של שמואל גונן מלמד על קשר מחשיד בינו לבין אנשים שהיו חשודים בהברחת מכולת סיגריות על שמו של פ'; לא ברור כיצד אפשר לפרש הצגת התמונה המשותפת של רפי עמיאל ומאיר אברג'יל, המוכר כראש ארגון פשיעה (לרפי רותם - מ"ל) על-ידי רפי עמיאל כהלצה או כמעשה שנעשה בבדיחות הדעת ולא כאיום, שאינו משתמע לשתי פנים... לא מובן איך לא נבדקו סתירות מהותיות ושורשיות בין גרסתו של רפי עמיאל לבין גרסתו של שמואל גונן בעניינים מסוימים, וכן בין גרסאותיהם של רפי עמיאל ושמואל גונן לבין גרסאותיהם של גורמים אחרים מרשות המסים שנחקרו בפרשה".

שמואל גונן, המוצב כיום בנמל אשדוד, מסר: "כל הנטען לא היה ולא נברא. הנושא בענייני נבדק ומוצה עד תום. לבקשתי, נבדקתי בפוליגרף ביחידת המשטרה החוקרת ונמצא כי אני דובר אמת. האירועים היו לפני יותר מ-13 שנה. זה מיחזור טענות שכבר הופרכו. העלאת שמות של אנשים מהאוב. העלאתם לכותרות בכל פעם ששמם נשכח פוגעת בשמי הטוב ותו לא".

רפי עמיאל, כיום ממונה מע"מ רחובות, מסר כי עניין התמונה שהתפרשה כאיום נסגר על-ידי פרקליטות המדינה ללא ממצאים. "השופט דוד רוזן טעה לאורך כל דוח הביקורת, הואיל ולא ציין שלאחר סגירת התיק על-ידי הפרקליטות עורך דין מטעמו של רפי רותם ערער על אופן סגירת התיק. התיק נבחן ונבדק בשנית על-ידי פרקליטות המדינה שהגיעה לאותה מסקנה ואותה תוצאה, קרי התיק נסגר ללא ממצאים פליליים".

הרקורד של דוד רוזן: הרשעת אולמרט בפרשת הולילנד

דוד רוזן שמוכר לציבור הרחב כמי שהרשיע בשוחד את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, במשפט פרשת הולילנד כשהיה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא כיום נציב תלונות הציבור על הפרקליטים והתובעים המשטרתיים.

רוזן נכנס לתפקיד בתחילת השנה במקום הנציבה המייסדת, השופטת הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בדימוס.

תפקיד הנציבות הוא לברר תלונות פרטניות שיוגשו אליה לגבי הגופים המבוקרים על-ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט או תובע, אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו.

לאחרונה, בתשובה לתלונה שהגיש רפי רותם, איש רשות המסים לשעבר, העלה רוזן חששות כבדים ותמיהות על נסיבות סגירתו של תיק עב-כרס על-ידי רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר העומדת לדין בתיק עו"ד רונאל פישר. התיק המדובר עסק בהמלצת המשטרה לפרקליטות - להעמיד לדין גורמים שונים ברשות המסים, בפרשה מתחילת שנות ה-2000. התיק כלל ארגזים רבים עם עשרות קלסרים של חומרי חקירה ועדויות. רוזן אישר את הטענה של רותם, שההחלטה של דוד לגנוז את התיק התקבלה 3 ימים בלבד לאחר שהתיק הגיע מהמשטרה לצורך קבלת החלטה אם להעמיד לדין את המעורבים בו. רוזן קבע כי "סגירת המגה-תיק תוך ימים ספורים בלבד על-ידי פרקליטת מחוז שעיינה בחוות-דעת שנפרשה על פני 160 עמודים, אינה יכולה שלא לעורר תמיהה".

רוזן ציין כי "קשה להניח שבימים ספורים אלה, שכללו בתוכם גם סופי שבוע, עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ובעדויות מרכזיות בתיק החקירה. לימוד 160 עמודים של חוות-דעת, עמוסי עובדות ופרטים, אינו דבר של מה בכך.

האם חלה התיישנות על פרשה משפטית מ-2004?

"פרשת המכולה המוברחת" שנחשפת היום ב"גלובס" מעלה את השאלה האם ניתן בכלל לחקור ולהעמיד לדין אנשים על מעשים שבוצעו לפי החשד לפני 13 שנה.

עו"ד דב גלעד כהן ממשרד ברטל-כהן, העוסק במשפט פלילי ובעבירות צווארון לבן, מסביר כי התיישנות על מעשים של אדם נקבעת על-פי סיווג העבירה שלפי החשד בוצעה. "עבירות קלות מסוג חטא (עבירות שהעונש עליהן הוא עד 3 חודשי מאסר) מתיישנות תוך שנה מיום ביצוע המעשה", אומר כהן. "עבירות מסוג עוון - (עבירות שהעונש עליהם הוא בין 3 חודשי מאסר ל-3 שנות מאסר) כגון קבלת דבר במרמה, זיוף, מעשה מגונה, מתיישנות בתוך 5 שנים מיום ביצוע המעשה. ואילו עבירות חמורות מסוג "פשע" שהעונש עליהן הוא מ-3 שנות מאסר ומעלה, מתיישנות בתוך 10 שנים מיום ביצוע המעשה".

כהן מציין כי מרוץ ההתיישנות נקטע כשמתחילה חקירה על-ידי רשות מוסמכת (לרוב המשטרה). "בגלל זה, הרבה פעמים יש ויכוח בין הסנגורים לבין המשטרה בשאלה מה זו 'פעולת חקירה' כמשמעותה לצורך ספירת תקופת ההתיישנות".

תיקי נתניהו: הפתוחים ואלה שנסגרו

■ תיק 1,000: נתניהו חשוד כי דרש וקיבל מתנות יקרות ערך דוגמת סיגרים ומוצרי אלכוהול וטובות הנאה נוספות מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר ובתמורה פעל לקידום אינטרסים של השניים. 

■ תיק 2,000: נתניהו חשוד בכך שרקם עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס "דיל", לפיו נתניהו יקדם חוק לצמצום כוחו של "ישראל היום" ובתמורה מוזס יפעל לסיקור אוהד לראש הממשלה ב"ידיעות". 

■ "ביבי-טורס": נחשפה על-ידי רביב דרוקר, ובה נבדק חשד לאי סדרים ומימון כפול של נסיעות נתניהו לחו"ל ב-2003-2005 וב-2006-2009. התיק נסגר על-ידי היועמ"ש. 

■ ההובלות הפרטיות: ב-1999 חשף מרדכי גילת חשדות לכאורה שלפיהם ניסה הזוג נתניהו לקבל כספי ציבור למימון הובלות שביצע עבורם קבלן ההובלות אבנר עמדי. היועמ"ש אליקים רובינשטיין הורה על סגירת התיק. 

■ פרשת "בר-און-חברון": פרשה מ-1997 במסגרתה עלה חשד כי נתניהו הורה על מינוי רוני בר-און ליועמ"ש כחלק מעסקה שיזם לכאורה אריה דרעי, בתקווה שבר-און יסגור עמו עסקה נוחה במשפט. התיק נסגר מחוסר ראיות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות