הונגריה היא לא רק בודפשט: דברצן - יעד שכדאי להכיר

יש מקומות שיחסית מעט ישראלים שמעו עליהם, עד שהם הפכו לטיסה ישירה משווקת כהלכה. זה מה שקרה לדברצן, עיר במרחק שעתיים מבירת הונגריה, בודפשט. באביב האחרון התחילו טיסות הלואו-קוסט לעיר הידידותית הזו, והופ, מפה לאוזן עברה השמועה-שאלה: בדברצן כבר היית?

האמת היא שקצת מפתיע שהיא כל-כך לא מוכרת, משום שזו העיר השנייה בגודלה בהונגריה, והיא נמצאת במרחק של לא יותר משלוש שעות של נסיעת רכבת נוחה וזולה מבודפשט, שהיא אחד היעדים הפופולריים של הנוסע הישראלי. אומנם תיירים ישראלים רבים יחסית עדיין אין בה, אבל הפתיע אותי לשמוע די הרבה עברית בבתי הקפה, בפאבים ובמסעדות, שמלאים בצעירים רוכבים על אופניים, בעיקר בסופי שבוע.

מתברר שבדברצן יש מאות סטודנטים ישראלים לרפואה, לווטרינריה, לרפואת שיניים ולרוקחות שלומדים באוניברסיטה שלה, מאז שבשנת 1989 התאפשרו הלימודים בה באנגלית. הם, וסטודנטים רבים אחרים מרחבי העולם, הזריקו לעיר הזו אדרנלין, שהיה חסר לה, בגלל מיקומה הקצת מבודד.

 הספרייה בקולג' הפרוטסטנטי / צילום: באדיבות לשכת התיירות של דברצן

דברצן נמצאת במישורי הערבה ההונגרית הגדולה, הפוסטה, (Puszta) מזרחית לבודפשט. הנתון הגיאוגרפי הזה עיכב את התפתחות התיירות בעיר ואת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האזור, שדווקא פרח מבחינה מסחרית במאה ה-16. מאז ועד עתה, דברצן הייתה רחוקה מקוסמופוליטיות, עד שהאיחוד האירופי הזרים בתחילת המילניום כספים לתשתיות תחבורה, במסגרת תוכנית לפיתוח הונגריה. כך, רק לפני כעשור הושלמה האוטוסטרדה M35, המחברת בינה לבין בודפשט וחודשו קווי הרכבות בין שתי הערים, ודברצן הפכה לשם דבר ולאבן שואבת לתיירים חובבי ספא, ריאות ירוקות, ארכיטקטורה מעניינת, מורשת יהודית וטבע (הפארק הלאומי הגדול בהונגריה, שהוא גם אתר צפרות נחשב).

עונת החגים בפתח

העיר קומפקטית וקלה לניווט. נדרש בערך רבע שעה לחצות אותה מצדה האחד לאחר. היא מחולקת למרכז עתיק ולפארק הגדול של העיר, Nagyerdei Park. במרכז הפארק אגם פסטורלי, שבו ברבורים זוקפים ראש, ילדים משחקים ואצנים ומדוושים צורכים את מנת האדרנלין היומית שלהם. כשהתעייפתי מרוב אנרגיה מושפרצת, עליתי על חשמלית, הקרויה ווילאמוש (Villamos), שמגיעה אחת לשתי דקות לכל פינה בעיר, נעה ביעילות ובשקט מופתי (עד כדי כך, שצריך להיות ערניים כשחוצים את הפסים) והשירות נמשך עד אמצע הלילה.

חובבי חורף וז'אנר תיירות הכריסמס, שגילו את שוקי חג המולד, שהפכו בשנים האחרונות ליעד חם, ייהנו מהשוק במדרחוב של דברצן, שיפעל כמקובל עד ה-23 בדצמבר. המתכונת הרגילה: עץ אשוח מרכזי, עשרות דוכני עץ שמוכרים מזכרות פולקלור קיטשיות ודוכני אוכל. על המטבח ההונגרי אין צורך להכביר מילים - פה מרק גולאש, שם קיורטוש - עוגת הגליל החלולה המפורסמת, נקניקיות מעושנות וגם נקניקייה כפולה, סמלה הקולינרי של העיר - כולם מתובלים בפפריקה, התבלין הלאומי, ולקינוח ערמונים קלויים וגלוויין - יין חם ומתובל הנשפך כמים בעונה זו של השנה.

התקופה הזו שלפני חג המולד נחגגת כמובן גם בכנסיות, בשפע של קונצרטים. חלקם מתקיימים גם בכנסייה הרפורמית הגדולה של דברצן (יש גם אחת שנקראת הרפורמית הקטנה), זו שיש לה שני צריחים זהים, שנראים מכל פינה בעיר. זוהי כנסייה משמעותית בתולדות המדינה, כי בה הוכרזה הפיכתה של הונגריה למדינה עצמאית ב-1849.

שעטנז מרתק

השם דברצן נולד כנראה מצמד המילים "דוברה זליים", שמשמעו "קרקע טובה". כשהמדיארים - שבטים נודדים לוחמניים, השתלטו על השטחים שמהווים כיום את הונגריה במאה התשיעית, התאחדו כמה כפרים קטנים ששכנו באזור והפכו לעיר.

מכיוון שלעיר לא הייתה חומה או טירה, נאלצו התושבים לבקש את הגנתם של שליטים חזקים בסביבה. לעיתים הגנה האימפריה העות'מאנית על העיר, ולעיתים היו אלה השליטים הקתולים באירופה. המעברים התכופים בין אלה לאלה ובין שלטון נוצרי למוסלמי הובילו את תושביה להיות פתוחים לדעות שונות. כך למשל אימצה דברצן לעצמה את הרפורמציה הפרוטסטנטית בשלב מוקדם יחסית.

ההיסטוריה המיוחדת שלה יצרה שעטנז מרתק מבחינה ארכיטקטונית. מבניינים בסגנון בארוק מצועצע קלות לאורך השדרה המרכזית, דרך מבנים קובייתיים בסגנון סובייטי אחיד בחלק מהפקולטות של האוניברסיטה, ועד ברים שנקראים חורבות Ruins Bars, בועטים ברוח הסצנה הנושבת בבודפשט, ברלין, וערי בליינות נוספות.

צריך רק לחצות גינה ולהגיע אל המבנה שהוא בעיניי הכי יפה בעיר - הקולג' הפרוטסטנטי (רפורמיסטי) של דברצן. הבניין היפה כולל מוזיאון וספרייה עתיקה ומרשימה. כשהדלת נפתחה, הרגשתי כאילו נכנסתי להיכל מקודש, שהבריק באור אזמרגד מהעמודים הירוקים שחוצים אותו. 600,000 ספרים יש בה, בתחומי מדע, רפואה, משפטים, פילוסופיה, תיאולוגיה ועוד, מהמאה ה-15 והלאה, ועוד 1,500 כתבי יד נדירים מלפני עידן הדפוס, הדורשים כסיות ואישור מיוחד כדי לדפדף בהם. בדחילו ורחימו חשף בפנינו ההיסטוריון שהדריך אותנו בסיור עותק מתפורר של תנ"ך עתיק ופריט נדיר של מגילת אסתר כתובה על קלף מהמאה ה-17.

משם, במעבר טבעי, הגענו לרובע היהודי. רחובות שוממים, שעל דלתותיהם זיהיתי מזוזות שנעקרו. ראשית ההתיישבות היהודית במקום הייתה במאה ה-18. כ-20 אלף יהודים חיו בעיר, והיו מעורים ומשמעותיים בתרומתם, עד שב-1944 הנאצים הורו לרכזם בגטו. ממש פה, בשני גושי בניינים אילמים, הם נשלחו ברכבות משא אל מותם. ב-2015 נעשה סוג של צדק פואטי, ובזכות ניצולי שואה שחיים בישראל - נחקק שלט על בית החרושת ללבנים, שממנו שולחו למחנות.

שני בתי הכנסת של העיר הם שריד אחרון לסיפורה הטרגי של קהילת דברצן, שנחרבה רובה בשואה. ליתר דיוק, זה שנקרא האורתודוקסי נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, שופץ ושוקם בסיוע האיחוד האירופי. תרומות מימנו הקמת אנדרטה, שבה חקוקים שמות של כ-6,000 הנספים. ב-2005 הוקם בו מקווה, לצד קצבייה כשרה, שפעלה במקום עד שנות ה-80 וכיום משמשת כמיני-מוזיאון.

בפגישה עם פרנסי הקהילה, הם דיברו בעצב על כך שהקהילה מתבגרת ומזדקנת וחבריה מתמעטים, ועל כך שהחזון שהיא תהפוך למרכז חינוכי ותרבותי ליהודי מרכז אירופה ומזרחה נראה רחוק. גם התוכנית להפוך את המקווה ליקב כשר מתעכבת. הם הדגישו שהם מברכים על תיירים מישראל, ושישמחו לצרף אליהם אורחים שיתפללו בעברית בסעודות החגיגיות, בראש השנה ובפסח. בימי שישי נערכת קבלת שבת, וכדאי לעשות מצווה, אם מזדמנים לעיר.

כשיצאתי מבית הכנסת, התרגשתי לראות במדרכה את שלטי ההנצחה המוטבעים עם מגן דוד, כחלק מפרויקט "אבני הנגף" (שטולפרשטיין) של האמן הגרמני גונתר דמינג. ראשיתו של הפרויקט בגרמניה, אך משם התפשט לארצות נוספות באירופה, בהן הונגריה. דמינג יצר "אבני נגף", שאליהן מוצמדת לוחית מתכת ועליה נחרט "כאן גר..." או "כאן חי...", שם הנספה, שנת הלידה ומה עלה בגורלו - לרוב תאריך המוות או המשלוח למחנה. לאחר מכן משולבת האבן במדרכה, כדי להזכיר לעוברים ושבים את מה שהיה.

 הערבה ההונגרית / צילום: באדיבות לשכת התיירות של דברצן

הויסה, אגמון החולה ההונגרי

אבל הונגריה היא בפירוש לא רק בסיס לטיולי זיכרון ושואה. דברצן היא גם יעד נוח לטיולי כוכב, כבסיס יציאה לטיולים מהנים של נופים, תרבות ומורשת מעניינת באזור. במרחק של 40 ק"מ מדרבצן נמצא הפארק הלאומי הגדול בהונגריה, הההורטובאג' (Hortobajy). במישורים הלא נגמרים של הערבה ההונגרית, הפוסטה (Pusta), התגלתה הגרסה ההונגרית לאגמון החולה וארץ הבוקרים המסוקסים. מפה, מתברר, נודדים בסוף אוקטובר עשרות אלפי העגורים, האנפות והחסידות, אחים לאלה שראיתי לא מזמן באחת מעגלות המסתור באגמון החולה, והערצתי את היותם אצנים למרחקים ארוכים. הפארק כולל כ-300 סוגי חיות בר ועופות, שיש להם מרחב ביטוי בכ-800 ק"מ של ביצות ויערות. הפארק מארח טיולי ספארי, שבהם אפשר לראות בקר אפור, שיש הטוענים שהובא ממרכז אסיה, אי-שם הרחק בתולדות הונגריה.

פגשנו בפארק גם באפאלו ימי, סוסי הכלאה פראיים מגזע אוסטרי וערבי, שוורים בצבע דהוי עם קרניים ארוכות, כבשים שחורות וחזירים עם פרוות תלתלים. ברכבת קטנה וחמודה ניתן לצאת לטיול בין בריכות הדגים והמצפורים המצוידים בטלסקופים, בעונה המתחדשת באפריל. ב-1999 הפך הפארק לאתר מורשת עולמית של אונסקו בזכות "הדו-קיום ההרמוני של בני אדם ובעלי חיים".

כחובבת סוסים מושבעת, התחנה הראשונה שלי בפארק הייתה בחווה הכי עתיקה שביקרתי בה מעודי, בת 300 שנה, הנקראת מטה (Mata). החווה היא חלק מפרויקט של חקלאות מסורתית שהמקום משמר, בגאווה ובחן רב. מכיוון שאיש בחווה לא היה פנוי ללוות אותי לטיול רכוב, הצטרפתי לשיעור דילוג מעל משוכות. סוג של טמטום או אומץ יתר, להתנסות בפעם הראשונה בדבר כזה באדמת ניכר. עקבתי אחרי רוכב מנוסה, ששם לי את הרף הכי נמוך שאפשר. למזלי, היה קל יחסית, כי הסוס עשה את העבודה במיומנות רבה.

אחרי שעה של שיעור, זכיתי למנוחה באטרקציה התיירותית הכי פוטוגנית של הפארק. מרכבה בסגנון קאנטרי, רתומה לסוסים, שיוצאת למרחבים בחריקת גלגלים באדמה לחה וטובענית. החוויה אינה מומלצת לנשים בהיריון ולסובלים מבעיות גב. רוח נגדית ודוקרנית נשבה בפניי, והזיעה מדילוגי המכשולים התנדפה ביעף.

ליווי חגיגי של בוקרים הונגרים ריכך קמעה את הישיבה הלא מרופדת. כולם לבשו מדים אחידים של כובע מקורנן, חצאיות קפלים בכחול אינדיגו ווסט שחור, ושמרו על ארשת חמורה. בשלב מסוים הם התקבצו למופע, ואנחנו ירדנו לחילוץ איברים.

 הפארק הגדול בדברצן / צילום: באדיבות לשכת התיירות של דברצן

המופע מבוסס על הווי הפוסטה ועל מציאות החיים לפני 200 שנה. אז היה האזור מעין מערב פרוע הונגרי. הכוריאוגרפיה כללה סוסים שנשכבו על הדשא ודהרות לצלילי שוטים שצלפו באוויר בסאונד דמוי ירי, שנועד כדי להרגיל את הסוסים לקולות של כדורים שורקים. במאות הקודמות נאלצו רועי הבקר להתמודד עם גנבים ושודדים ואילפו את הסוסים להסתתר בעשב הגבוה או להסתער יחד עם רוכביהם.

בשלב מסוים, הצטרפו למופע גם רועי שוורים, שמתברר שככה כנראה הם חיים וממשיכים לשמר את המנהגים של חיי כפר בערבה, וגם חושפים אותם לתייר. הפארק הלאומי הוא אזור מוגן ואי אפשר לטייל בו באופן עצמאי. כעת הוא פעיל חלקית וצריך להירשם מראש לפעילויות.

אחרי שהייה ארוכה במרחבי הפוסטה, מומלץ להיכנס ל"צ'ארדה" - פונדק דרכים ששימש תחנת התרעננות לבוקרים, לרועי צאן ולחיות שאיתם, כמו תחנות הריענון בכבישי אגרה כיום.

מוצגים בו חפצים שימושיים של עוברי אורח, חלקם ידוענים מתקופות שונות. הגולאש כאן עשוי לפי מתכון מימים עברו, והוא עשיר ומתאים ליום קר במיוחד. לא לגמתי שוט מהליקר ההונגרי, פאלינקה, שמכיל 40% אלכוהול במגוון טעמים פירותיים, אבל ריחו שיכר אותי מרחוק.

חובבי יין ואלכוהול לא יחמיצו טיול יום למחוז טוקאי, שבו שפע כרמים ויקבים מהסוג שהטעימו את מלכי הונגריה לדורותיהם. זהו, הגיע הזמן לחזור לעיר בעצלתיים, לשלאף שטונדה, או לבילוי בסלואו-מושן בספא. העיר דברצן בנויה על מאגר תת-קרקעי של מעיינות חמים ובריכות תרמיות. בשולי הפארק הגדול תמצאו את Aquaticum Spa: ספא עם תפריט עיסויים, אמבטיות בוץ, בריכות טיפוליות ואווירה מהבילה באדי מפגשים חברתיים של תושבי עיר קטנה וחביבה.

מידע מעשי

טיסות - חברת Wizz Air מקיימת לאורך כל השנה שתי טיסות ישירות לדברצן בשבוע. הטיסה אורכת כשלוש שעות.

הגעה לדברצן מבודפשט - נוח מאוד להגיע ברכבת, עם נגישות של כ-43 רכבות ביום. משך הנסיעה כשלוש שעות, הכרטיס עולה כ-16 דולר לכיוון. למידע נוסף: www.virail.com/train-budapest-debrecen

יהדות - לתאם הזמנת אוכל כשר וסיורים מודרכים בבית הכנסת האורתודוכסי: debrecenizsidosa@gmail.com

כתובת: Debrecen, Pasti u. 4, טל' 3652415861

פארק הורטובאג' - לתיאומי כרכרות ורכיבת סוסים בפארק www.puszta.com

מידע מועיל על העיר - לינה, תחבורה, פסטיבלים - www.debrecen.hu/en/tourist