חשש: צבא סין שם ידיו על רכיבים רגישים של מל"ט ישראלי

כך לפי פרסומים בתקשורת ההודית ■ המל"ט, מתוצרת התעשייה האווירית, הופעל על ידי הודו והתרסק בשטח סין לאחר שנותק עמו הקשר

המלט הרון / צילום: רויטרס
המלט הרון / צילום: רויטרס

משרד הביטחון בודק אם רכיבים סודיים שהותקנו במל"ט (מטוס ללא טייס) מסוג "הרון" שפותח ומיוצר בתעשייה האווירית הגיעו לידי צבא סין, וזאת לאחר שכלי טיס מסוג זה נפל במהלך הימים האחרונים באזור טיבט, ושרידיו נאספו בידי כוחות מהצבא הסיני.

מדובר באחד המל"טים, שכפי שפורסם נרכשו בעבר מהתעשייה האווירית בישראל על ידי הודו ומשמשים את חיל האוויר של המדינה במשימות של איסוף מודיעין וביטחון שוטף לאורך הגבולות עם פקיסטן וסין.

על פי פרסומים בתקשורת ההודית, המל"ט התרסק לא הרחק מטיבט, וזאת לאחר שהופעל בשמי מדינת סיקים שבצפון מזרח הודו ובסמוך לגבול עם סין. ההתרסקות אירעה ככל הנראה בעקבות כשל טכני, שגרם לניתוק הקשר בינו לבין מפעילו שבקרון השליטה והבקרה בקרקע. לאחר ניתוק הקשר, המל"ט דאה לשטח שנמצא בריבונות סין, וכאמור כוחות מהצבא הסיני שזיהו את ההתרסקות מיהרו לאסוף את השברים.

גורמים ביטחוניים בישראל אמרו כי מערכות נשק רגישות מסוג זה מצוידות לרוב במנגנוני השמדה מרחוק, המאפשרים למפעיליהם לפוצץ אותן בהיעדר שליטה עליהן, וזאת בעיקר כדי למנוע זליגה של ידע טכנולוגי למדינות אחרות. הגורמים הישראליים לא ידעו לומר אם מנגנון ההשמדה הופעל במקרה זה.

המל"ט הרון נחשב לאחד מכלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולים שמיוצרים בתעשיות הביטחוניות הישראליות, והוא משמש זה שנים בפעילויות השוטפות גם את חיל האוויר הישראלי, שבו הוא מכונה "שובל".

נוסף על יכולתו לטוס למשך זמן רב, בגובה רב מאד ולטווחים ארוכים, בכוחו של המל"ט הישראלי לשאת מטענים ייעודיים (מטע"דים) במשקלים גדולים, שמותאמים לאופי המשימה שאליה שוגר כלי הטיס. מטע"דים רבים המשמשים כלי טיס בלתי מאוישים נחשבים יקרים, וחלקם כוללים טכנולוגיות מתקדמות ורגישות המשמשות למעקב שוטף אחר בני אדם, כלי רכב, הגנה על גבולות, איסוף מידע חזותי במסגרת פעילות מודיעינית ועוד. לא ברור אילו מט"עדים הותקנו במל"ט הישראלי שהתרסק באזור טיבט.

בתעשייה האווירית סירבו להגיב על הידיעה והפנו את "גלובס" למשרד הביטחון, שמפקח על יצוא של מערכות נשק ישראליות באמצעות האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).

ממשרד הביטחון נמסר, כי "פרטי ונסיבות האירוע מתוחקרים ונלמדים על ידי משרד הביטחון ובשיתוף התעשייה האווירית. מטבע הדברים, המשרד לא מוסר פרטים לגבי תכולת עסקאות של יצוא ביטחוני".