אחרי הפריחה: עתידה של מקסיקו לוט בערפל ונתון בידי טראמפ

הכלכלה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית חוותה שנים של צמיחה, בעיקר הודות ליצוא הנרחב לארה"ב ■ ואז הגיע טראמפ, וערער את הביטחון ביחס להסכם הסחר עם ארה"ב ■ מקסיקו נכנסה לסחרור - האם היא תצא ממנו ותמשיך להיות ספינת הדגל של השווקים המתעוררים?

מפגינים מקסיקנים נגד חידוש הסכם ה nafta  / צילום: רויטרס Cris Wattie
מפגינים מקסיקנים נגד חידוש הסכם ה nafta / צילום: רויטרס Cris Wattie

מקסיקו היא מדינה עם האוכלוסייה דוברת הספרדית הגדולה ביותר בעולם, ומונה מעל ל-120 מיליון תושבים. בניגוד למדינות רבות שהכרנו, קצב הגידול של האוכלוסייה חיובי ועומד על מעל ל-1%, ובהתאם גם שיעור האזרחים הוותיקים (מעל גיל 65) הוא הנמוך ביותר מבין השווקים המתעוררים, פרט להודו. הכלכלה המקסיקנית היא השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, עם תוצר של 1.04 טריליון דולר ורמת תוצר לנפש (מתואם כוח קנייה) הגבוהה במעט מהממוצע של מדינות אלו - כ-19 אלף דולר.

הכלכלה המתפתחת של מקסיקו זכתה לכינוי "ספינת הדגל של השווקים המתעוררים", בעיקר הודות למיקומה הגיאוגרפי ביבשת אמריקה שמהווה אחד מיתרונותיה היחסיים הבולטים ביותר. מצפון היא חולקת גבול לאורך 3,000 ק"מ עם ארה"ב, מדרום יש למקסיקו גישה חופשית לשווקים המתפתחים של אמריקה הלטינית, וממערב שוכן מפרץ מקסיקו העשיר במשאבי טבע.

ההתפתחות הכלכלית והרפורמות הנרחבות שבוצעו במקסיקו לאורך השנים, קידמו את הכלכלה בצעדי ענק אל עבר כלכלת שוק חופשי, אך עדיין מבנה המשק מורכב באופן יחסי. מצד אחד, המדינה חתומה על 11 הסכמי סחר שאחראיים לרוב המוחלט של היקף היצוא, שטיפס אל מעל 370 מיליארד דולר; סקטור השירותים טיפס לרמה של כ-60% מהתמ"ג; ומעל הכול התעשייה המקומית צמחה בקצב מהיר מאז שנחתם הסכם הסחר החופשי החשוב ביותר של מקסיקו - NAFTA, שאליו עוד נגיע בהמשך. מנגד, אותה תעשייה מקומית שאחראית כיום כבר לכשליש מהתמ"ג המקסיקני, ממלאת בעיקר את תפקיד ה-LOW-TECH בשרשרת הייצור הודות לעלויות הנמוכות, ומשאירה את ה"שמנת" שמצויה בענפי המחקר והפיתוח לשותפות האחרות בשרשרת - ארה"ב וקנדה.

היבט נוסף הוא ענף החקלאות, שעל אף תרומה מזערית של 4% בלבד לתוצר אחראי לכ-15% מכוח העבודה, שמגיע באופן לא מפתיע מהחלקים העניים ביותר במדינה, מה שלא מסייע לאי שוויון בין שכבות האוכלוסייה - כ-40% מקסיקנים מצויים מתחת לקו העוני. לכך יש להוסיף את החשיפה הגבוהה למחירי האנרגיה, כשהנפט אחראי לשליש מהכנסות הממשלה. זאת מכיוון שמקסיקו היא יצואנית נפט גולמי העשירית בגודלה בעולם, ומפיקה מעל ל-2 מיליון חביות ביום בממוצע.

הפסו התרסק, האינפלציה גואה

בחמש השנים האחרונות, מאז בחירתו של אנריקה פנה נייטו לנשיא, יושמו רפורמות מבניות מרחיקות לכת, שלפני כן היו נראות כבלתי ניתנות ליישום. רפורמות אלו התמקדו בין היתר בפיתוח התשתיות בכל רחבי המדינה, הפרטת שוק האנרגיה, באופן שאיפשר למשוך משקיעים זרים רבים לכלכלה, פתיחת שוק התקשורת לתחרות, שאיפשרה חדירת טכנולוגיות חדשות והפחיתה כמובן את המחיר לצרכן הסופי, רפורמת מסים שנועדה להגדיל את ההכנסות מכל מה שלא קוראים לו נפט, על מנת להפחית את התלות בו, ורפורמה בשוק העבודה שביקשה להגדיל את שיעורי ההשתתפות של אזרחי המדינה. רפורמות אלו הוכיחו את עצמן לאור נתוני הצמיחה שהציגה המדינה, ובפרט כשלוקחים בחשבון את התנודתיות בשוקי האנרגיה והסחורות באותן שנים. כך, קצב הצמיחה השנתי בשנים 2014-2016 עמד על מעל 3% בממוצע.

נקודת המפנה שהכניסה את כלכלת מקסיקו לסוג של סחרור הגיעה בסוף שנת 2016, עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב והצהרתו על הכוונה לבטל את הסכם NAFTA. בחירתו העלתה את רף החששות מפני מלחמת סחר, שהרי מאז כינונו של ההסכם בשנת 1994 היקף היצוא המקסיקני לארה"ב זינק לשיעור נוכחי של 80% מסך היצוא של המדינה. חששות אלו, בשילוב הקפאת ההשקעות מצד חברות אמריקאיות במדינה, ריסקו את המטבע המקסיקני בכ-20% עד לסוף 2016. היחלשות מטבע הפסו החלה עוד מאמצע שנת 2016, ככל שהסקרים הצביעו על התחזקותו של טראמפ. כידוע, במשק שפתוח לסחר בינלאומי, כאשר מטבע נחלש, האינפלציה בפיגור של מספר חודשים עולה גם היא, וכך היה גם במקסיקו: מאמצע 2016 ועד לסוף נובמבר 2017 קצב האינפלציה השנתי הכפיל עצמו לרמה של 6.6%.

בתגובה, הבנק המרכזי במדינה העלה את הריבית 11 פעמים מאז דצמבר אשתקד, לרמה של 7.25% לעומת 3.0% רק לפני שנה. זה אמנם סייע להוריד את הלחץ מהפסו, ששב להתחזק למול הדולר עד לסוף הרבעון השלישי השנה, אך הן פגעו בביקוש המקומי. למעשה, הביקוש המקומי נלחץ משני הכיוונים - מצד אחד האינפלציה שחקה את כוח הקנייה של האזרחים, ומצד שני העלאת הריבית הגדילה את העדפת החיסכון על פני הצריכה. כך, בין היתר, נגררה הכלכלה המקסיקנית להאטה, כאשר ברבעון השלישי צללה הצמיחה בחישוב שנתי לרמה של 1.5% בלבד.

המטבע, האינפלציה והתמג במקסיקו
 המטבע, האינפלציה והתמג במקסיקו

איזה כיוון יבחר הנשיא הנבחר

העלייה בסיכון ליציאת ארה"ב מהסכם הסחר NAFTA, לאור הדיווחים על קשיים משמעותיים במו"מ שמתנהל בין המדינות, מהווה למעשה את הסיכון המרכזי שעומד כיום בפני הכלכלה המקסיקנית. סיכון זה כבר החל לתת את אותותיו מראשית חודש ספטמבר השנה, ובעיקר על המטבע המקסיקני שכבר הספיק לשוב ולהיחלש מול הדולר במעל 5%. את ההשלכות על האינפלציה, שגם ככה רותחת, אנו צפויים לראות כבר בחודשים הקרובים.

סיכון נוסף שממתין למדינה עם כניסתה לשנת 2018 נעוץ בבחירות שצפויות להיערך ביולי, כשעל סדר היום עומדת בעיקר האכזבה ממפלגת PRI והנשיא נייטו בטיפולם בארגוני הפשיעה והשחיתות הממוסדת. נדגיש כי האכזבה ממפלגת PRI מהותית, מאחר שההצבעה היא מוטת מפלגות ולא מועמד (במקסיקו הנשיא יכול לכהן קדנציה אחת בלבד). לכן, הבחירות הקרובות הן למעשה משתנה בינארי בכל הקשור לעתיד הכלכלה המקומית - האם יעלה לשלטון נשיא שדוגל בכלכלת שוק חופשי ובצורך להמשיך וליישם רפורמות מבניות, בחלקן לא פופולריות, שיצמיחו מנועי צמיחה בני קיימא, או לחילופין נשיא שיבחר בשינוי כיוון רדיקאלי שעלול לגרור את הכלכלה המקומית שנים רבות לאחור.

לסיכומו של דבר, העלייה בסיכון היציאה של ארה"ב מהסכם NAFTA, שמפעיל לחץ על המטבע כלפי מטה, כמו גם שינוי הכיוון במומנטום הצמיחה כפי שבא לידי ביטוי בהאטה ברבעון השלישי, מביאים אותנו להמליץ על משקל חסר באפיק זה.

אם כבר מדברים על העלייה ברמת הסיכון ובאתגרים עבור הכלכלה המקסיקנית -מניה לבחינה: Nemak

נמשיך בקו ונתמקד בחברה שבאופן ישיר יכולה גם היא לסבול מתחלואי הכלכלה המסתמנים, בין היתר גם כתוצאה משינוי באווירה הפוליטית - נמאק .

זו חברה מקסיקנית שהציגה ביצועים מדהימים בשנים האחרונות, אך ברבעון האחרון נוצר סדק ראשון. החברה מייצרת ומייצאת רכיבים מבוססי אלומיניום לתעשיית הרכב, ולמשל ראשי צילינדרים, גופי מנוע, חלקי גוף, מסגרות ורכיבים נוספים.

Nemak הינה חברה יצואנית טהורה שאת כל תוצרתה מייצאת אל מחוץ למקסיקו, ובעיקר לשני השווקים המרכזיים והגדולים בעולם בתחום ייצור הרכב: ארה"ב (48%) ואירופה (43%).

החברה נהנתה בשנים האחרונות מעלייה במכירות וברווח, הודות לשיפור והצמיחה שנרשמו בתעשיית הרכב עקב עלייה בצריכה הפרטית במדינות מערביות, לצד התעוררות בביקושים מצד מדינות מתפתחות.

הסדק שאנו מזהים בדוחות החברה לרבעון השלישי דווקא אינו קשור למדיניות הקשוחה שמציג טראמפ מאז התיישב על כס הנשיאות בארה"ב, ומאיימת על היצואניות מדרום אמריקה, אלא נוגע דווקא לחומר הגלם העיקרי שעליו מבוססים מוצרי החברה - האלומיניום.

מחירי האלומיניום רושמים עלייה מתחילת השנה, על רקע גידול בביקושים לצד צפי לירידה בהיצעים שנובעת בעיקר מהקשחת הרגולציה בנושא איכות הסביבה בסין, הפועלת לסגירת מפעלי אלומיניום ישנים ומזהמים. מגמת העלייה במחירי האלומיניום באה לידי ביטוי רק בדוחות הרבעון השלישי, על אף עלייה מתמשכת מתחילת השנה, כנראה על רקע חידוש הסכמים לרכישת חומרי הגלם.

במקביל לעלייה במחירי חומרי הגלם שהובילה לשחיקה ברווחיות הגולמית, קיים גם האיום הפוליטי שהביא איתו טראמפ. אנו לא בטוחים שקיים קשר ישיר, אבל הרבעון השלישי שיקף גם ירידה במכירות ביחס לרבעון המקביל, לאחר מספר שנים בהן נרשמה צמיחה חיובית מדי רבעון. ניתן מן הסתם לייחס זאת לגורמים נקודתיים, ולמשל שינוי בשערי החליפין שהיו תנודתיים השנה.

יש לזכור בהקשר זה כי החברה מייצאת קרוב ל-50% מתוצרתה לארה"ב - לא בדיוק סביבה עסקית נוחה עם השינויים הפוליטיים בין ארה"ב ומקסיקו וההשפעה שלהם על קשרי הסחר בין המדינות.

■ הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988