זו תהיה התכונה המבוקשת ביותר בשוק העבודה

התפנית הדרמטית של שוק התעסוקה - כבר היום מתחילים ללמד באוניברסיטאות קורסים למיומנויות רכות, בכל הפקולטות ■ כך תהפוך האמפתיה לתכונה קריטית בסינון למקומות עבודה

חמלה - התכונה המבוקשת ביותר בשוק העבודה העתידי / Gettyimages ישראל
חמלה - התכונה המבוקשת ביותר בשוק העבודה העתידי / Gettyimages ישראל

קשה להתעלם מהטלטלה שעובר שוק העבודה. משנה לשנה עוד אנשים מאבדים את עבודתם למכונות, והאדמה רועדת תחת עוד ועוד מקצועות ועיסוקים. רבים מהם לא ישרדו את הסחרור הטכנולוגי, ויימחקו לגמרי. זה עידן מבהיל, מרתק וגם מפתיע. חוקרים רבים מנבאים כי דווקא המקצועות הטיפוליים הכרוכים בתקשורת עם בני אדם, שנחשבים כיום פחות אטרקטיביים, ובהתאם, מתוגמלים בשכר נמוך יחסית - יהפכו למבוקשים ביותר. בעלי היכולות האמפתיות והאינטליגנציה הרגשית הגבוהה יעמדו בראש הפירמידה התעסוקתית.

דוח הפורום הכלכלי העולמי על שוק העבודה העתידי מנבא 'שיבוש' במספר רב של גורמים שמשפיעים על סביבת העבודה, כמו שינויים בניידות שלנו, התחממות כדור הארץ, ניצול יתר של משאבים מידלדלים ושחיקת האקוסיסטם התעסוקתי, אשר ביחד עם המהפכה הטכנולוגית, הדיגיטציה והאוטומציה יגרמו לנו להזדקק לתשומת לב רגשית רבה יותר - ויבראו עולם תעסוקה חדש. ההנחה היא שככל שנתקדם לאוטומציה, נצטרך להיות פחות אוטומטיים בפן הרגשי, ולכן בשנת 2020 אחת מעשר המיומנויות הנדרשות ביותר בשוק העבודה תהיה אינטליגנציה רגשית.

במילים אחרות, המהפכה התעשייתית הרביעית תביא איתה מהפכה נוספת ותפתח זירה תחרותית חדשה. לא רק שמקצועות שעד כה הדפו הצידה בזלזול את החמלה ייעלמו, אלא גם יחול שינוי דרמטי שבמהלכו כולנו נלמד הרגלי עבודה חדשים ונתרגל פרקטיקות כמו להקשיב בלי לשפוט ולכבד כאב, שיהפכו לחלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית. אלו מאיתנו שיצטיינו בכך, יהיו מבוקשים יותר כעובדים, גם אם הרקע המקצועי שלהם יהיה 'חלש' יותר - למעשה, כבר כיום מצהירה פירמת רואי החשבון הבינלאומית 'ארנסט אנד יאנג' כי זו מדיניות הגיוס שלה.

זוהי מהפכה מעניינת, שתגרום לכך שלימודי עבודה סוציאלית, סיעוד ומקצוע טיפוליים נוספים יהפכו אטרקטיביים יותר, אולם היא לא תתרחש רק במקצועות הטיפוליים. הבעת רגשות, הקשבה ואמפתיה יתפסו מקום נרחב יותר בקריירות של כולנו. בעידן החדש, האמפתיה תהפוך לכלי עבודה הכרחי, מובנה ומקצועי.

בינה מלאכותית. לשנות את הפוקוס

כבר כיום יישומים של בינה מלאכותית חודרים לחיינו במגוון רחב של תחומים. מייגן בק וברי ליברט מבית הספר וורטון למינהל עסקים טוענים כי עליית הבינה המלאכותית תוביל לצורת חשיבה חדשה - האופן שבו אנחנו תופסים עבודה ישתנה, ולא רק העבודה עצמה.

קיראו עוד ב"גלובס"


השניים מסבירים כי רוב העבודות בעולם מחייבות אותנו לקיים מספר שלבים: איסוף מידע, ניתוח, פירוש הממצאים, התוויית דרך פעולה והטמעתה. מומחים יכולים לנקוב בתג מחיר גבוה על עבודתם, כיוון שהם מצליחים לבצע את השלבים הללו במהירות ובדייקנות, תוך הפעלת שיקול דעת נכון. נוסף על כך, הם יודעים לגרום לאדם שמולם לחוש ביטחון ואמון בדרך, ולנווט אותו בתוכה. הבינה המלאכותית 'תיקח' מהם את שני השלבים הראשונים, אך תותיר בידיהם את השלב השלישי - המיומנות הבינאישית. את זה, רובוטים לא יוכלו להחליף.

במחקר מרתק של אוניברסיטת הרווארד, שבו השתתפו 1,770 מנהלים מ-14 מדינות, גילו החוקרים כי בקרוב 'תשחרר' הבינה המלאכותית את המנהלים ממחצית מהפעולות שהם מבצעים כיום. ועם זאת, המנהלים עדיין לא הפנימו את המצב: 86% מהם לקו בהערכת תפקיד הבינה המלאכותית, כיוון שהיה קשה להם לדמיין עד כמה היא תהיה מסוגלת להחליף אותם, במגוון רחב של פעולות.

לדברי המנהלים, הם משקיעים רק 7% מזמנם בקשרים עם עובדים ולקוחות, בעוד שפתרון בעיות, אדמיניסטרציה ופיתוח אסטרטגיה וחדשנות תופסים 93% מזמנם. לכן, הם נדרשים בעיקר ליכולות דיגיטליות, אנליטיות וארגוניות. שאיפתם, הם אומרים, היא להתפנות לכיוונים יותר יצירתיים ואסטרטגיים. מה שהם אינם יודעים הוא שהבינה תיקח מהם גם את זה. היא תותיר אותם עם היכולת לייצר נטוורקינג חברתי, פיתוח והדרכת כוח אדם ושיתוף פעולה צוותי - מיומנויות שכיום הם ממקמים במקומות 6-8 בלבד בדירוג המיומנויות החשובות ביותר למנהל. זו תהיה נקודת האל-חזור: או שיעברו שינוי דיסרפטיבי או שיהפכו מיותרים.

בסופו של יום נבלוט בשוק העבודה החדש בזכות יכולות רגשיות וחברתיות / צילום: Gettyimages ישראל
 בסופו של יום נבלוט בשוק העבודה החדש בזכות יכולות רגשיות וחברתיות / צילום: Gettyimages ישראל

מסוגלות חברתית. תכונה נרכשת

מקצועות שנשענים על אמפתיה שמים דגש על מיומנות המוגדרת כ'מסוגלות חברתית'. מיומנות זו כוללת תפיסת מציאות חברתית, יכולת שכנוע, ויכולת לבטא אמפתיה. בניגוד לדעה הרווחת, שרואה אותה כתכונה מולדת בלבד, מדובר במשאב שיכול להיות נרכש, ובכוחו להעצים כל תשומה הכרוכה בניהול אנשים או בטיפול בהם.

הנחת העבודה אומרת שלמרות שהמחשב ייתר את הצורך במיומנויות הקוגניטיביות שלנו, הוא לא יוכל להחליף אותנו בתפקוד נאות באינטראקציה אנושית. אחת הדרכים לבלוט בעולם העבודה החדש תהיה הפגנת יכולות רגשיות וחברתיות משוכללות. לצד עבודת צוות וחשיבה יצירתית גם לאמפתיה יהיה חלק חשוב בסרגל המדידה של התאמה לעיסוקים והצלחה בהם.

אקדמיה. קורסים למיומנויות רכות

כאשר פרופ' דייויד ג. דמינג, מומחה חינוך וכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, בחן את עליית המיומנויות הרכות כרכיב קריטי בשוק העבודה האמריקאי, הוא גילה שלושה ממצאים מעניינים: הראשון, בשנים האחרונות חל זינוק של כ-12% בביקוש למקצועות הדורשים יכולות חברתיות גבוהות. השני, הביקוש לעיסוקים הדורשים מיומנות מתמטית אינטנסיבית ירד באותה תקופה ב-3.3%, מאחר שמדובר במקצועות על סף היכחדות. והשלישי: נרשמה עלייה במספר המשרות שדרשו שילוב מיומנויות מתמטיות יחד עם כישורים חברתיים, ובהתאמה, עלה גם השכר שהוצע עבורן.

דמינג מזהה כי בעולם שבו כולנו מחליפים תדיר תפקידים ופרויקטים, יהפכו מיומנויות רכות כמו שיתופיות וכישורי משא ומתן למכריעות. הן יגבירו את הסיכויים של מועמד להיות 'מתאים להעסקה', ועשויות לנבא הצלחה בתפקיד. בדיוק בגלל זה, מוסדות ההשכלה הגבוהה הבינו שגישתם המקצועית חייבת לעבור אדפטציה.

אם כיום נלמדת האמפתיה כנושא בפני עצמו במקצועות טיפוליים, בעתיד מוסדות השכלה גבוהה רבים יציעו לימודי כישורים בינאישיים ו'מיומנויות רכות' בכל הפקולטות שלהם. על פי פרופ' מינקסואן זאנג, לשעבר נשיא אוניברסיטת נורמל בשנחאי, סטודנטים חייבים לעבור קורסים ב'מיומנויות רכות' במסגרת לימודי התואר שלהם, ולא משנה באיזו פקולטה הם לומדים. לדבריו, בעולם התעסוקה העתידי המיומנויות הללו אלה יהיו מיומנויות ליבה, ולכן האוניברסיטה שבראשה עמד כבר מאמצת מדיניות של לימודי כישורים חברתיים ורגשיים. למעשה, הוא ממליץ לכל האוניברסיטאות לא לחכות, ולנהוג כך החל משנת הלימודים הבאה.

המילניאלז. מחויבים הרבה יותר

נדמה שהדור הצעיר כבר ערוך נפשית לשינויים. על פי מומחה התעסוקה של דור המיליניאלז, אדם סמיילי פוזוולסקי, רבים מהצעירים מונעים כיום מתוך השאיפה להפוך את העולם לא רק לחדשני ובר קיימא, אלא גם לאמפתי יותר. אחרי שבמשך כמה דורות נראה היה כי ישנה ירידה בנחישות לפעול למען האנושות, כעת מפתחים המילניאלז, בדרכם, מיומנויות בינאישיות וחברתיות שישנו את המגמה.

הצפי, כך על פי פוזוולסקי, הוא שגם אלה שילמדו מדעים יבחרו לצאת למקומות מוכי אסון ולעבוד עם אוכלוסיות מוחלשות, אם כי לא בהכרח 'פנים אל פנים'. מהנדסי מים יעדיפו 'לשרת' באפריקה כדי לפעול לטיהור מי שתייה, לפני שיחזרו לעבוד במדינות המוצא המערביות שלהם.

זינוק של 12% בביקוש למקצועות הדורשים מיומנויות חברתיות גבוהות / צילום: Gettyimages ישראל
 זינוק של 12% בביקוש למקצועות הדורשים מיומנויות חברתיות גבוהות / צילום: Gettyimages ישראל

ראיונות עבודה. מבחן ההקשבה

מכל האמור עד כה עולה שבעולם התעסוקה החדש, הבוס והקולגות יושפעו מהאינטליגנציה הרגשית שלנו יותר מאשר מיכולות הניתוח שנביא איתנו, כי את העבודה האנליטית יעשו המכונות. מכיוון שכך, ההבחנה בין גוונים וניואנסים חדשים של יכולת הקשבה, הכלה וגילוי רגשות, תשפיע על סוללת המיון במרכזי הערכה ומכוני מיון כוח אדם.

אם כיום מבחני יכולת ומיומנויות קוגניטיביות מהווים אחוז ניכר ממבחני המיון, בעתיד יגדל משמעותית חלקם של מבחני האישיות והמיומנויות הרגשיות.

במלים אחרות, יצפו מאיתנו להיות קצת יותר פסיכולוגיסטיים וקצת פחות סרקסטיים בגישתנו לזולת. זו לא תהיה רשות, אלא הכרח.

עולם הרפואה. המטפל הרגיש

"מטופל, מודע ככל שיהיה למצבו הרפואי העגום, עשוי להחלים רק מתוקף שביעות רצונו מטוב ליבו של הרופא", קבע היפוקרטס כ-400 שנה לפני הספירה. הקביעה הזו רלוונטית גם היום. החמלה, אמנם, נחשבת בעיני אחדים כלי מיושן ופרימיטיבי, אולם רבים אחרים כבר הכירו בקשר בין גוף לנפש: הרגש עשוי להיות מחולל החלמה עיקרי במצבים אקוטיים של כאבים כרוניים.

לדברי הפסיכולוגית ד"ר עופרה שחם, שמלמדת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, היא מסבירה לסטודנטים שלה כי תפקידו של הרופא הוא לסייע לחולה לגייס את הכוחות הפנימיים במטרה להחלים. העבודה הרגשית היא של המטופל, אך על הרופא לעזור לו לאתר את תעצומות הנפש. 'ההחלמה של המטופל איננה שלכם', היא אומרת להם. 'עליכם לוותר על ההישגיות ועל האגו, ולגשת למטופל נקיים מאינטרסים'.

"אני מאלצת אותם להקשיב למטופל, לא רק באוזניים, אלא בכל החושים", היא מסבירה, "כדי ללמוד את מצבו כאדם שלם ולא כרשימת תסמינים רפואיים. כך לומדים לפתח אמפתיה ככלי עבודה".

ועם זאת, המחקר הרפואי, שדהר קדימה בפיתוח תרופות ומכשור, הותיר את הכלים הרגשיים מאחור. פריצות הדרך המדעיות הציפו את הרופאים בידע ונתונים, ופטרו אותם מנתינת דגש לאנושיות וחמלה. חולים רבים התרגלו שלא לצפות ליחס אמפתי מהרופא או מהיועץ המומחה. לעתים אף נדמה שחוסר אמפתיה מעיד על מקצועיות.

לא מדובר בעניין של תחושה בלבד: מחקרי אורך כמותיים ואיכותניים שפורסמו לאחרונה מצביעים על ירידה הדרגתית גורפת בגילויי חמלה של רופאים כלפי מטופליהם, ומזהים איום מהותי על איכות ההחלמה של אותם מטופלים, שחשים בחסרון האמפתיה. החוקרים נובק, אפשטיין ופאולסן מאוניברסיטת הנמן בפילדלפיה בחנו את השאלה כיצד ניתן 'לייצר' רופאים שמרפאים, והגיעו למסקנה שהרופא העתידי יהיה חייב להיות בעל מודעות עצמית, כזה שמכיר את חולשותיו ואת נטייתו לשתלטנות וביקורתיות ברבדים שונים. רק כך, עם חמלה נקייה ממניעים נסתרים, הוא יצליח להעניק יחס טוב למטופליו ולחולל תמורה בתוך התהליך הטיפולי.

לצד השינויים במקצוע הרפואה עצמו, נרשמים שינויים גם במקצועות הטיפול האישי. דוח הניבוי התעסוקתי של משרד העבודה האמריקאי מצביע על קפיצה משמעותית במקצועות סיעוד וסייעות רפואיים - בין היתר בגלל עלייה בתוחלת החיים, שתשנה את מאזן הגילאים באוכלוסייה. המקצועות האלה ימשכו אליהם עובדים מוסמכים יותר, ותוויות הניו- אייג' והשרלטנות יתקלפו מחלקם.

למעשה, ככל שהרפואה תאריך את חיינו ותאט את קצב ההזדקנות שלנו, יהיו מקצועות טיפול ותמיכה למבוקשים מאי פעם, פשוט כי רובוטים לא יוכלו לבצע אותם - לא תהיה להם יכולת להיות אמפתיים או להכיל כאב.

לכתבה הקודמתמייסדות קרן בלוקצ'יין: "יוצרות את קרן ההון סיכון של העתיד"