נתניהו מתוחכם, ביטן נאיבי: הבדלי האישיות ניכרים גם בחקירות

בזמן שיו"ר הקואליציה לשעבר, חבר הכנסת דוד ביטן החשוד בשוחד, יוצא ונכנס מחדרי החקירות של יחידת להב-433 במשטרה - חוקריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמלים בימים אלה על סיכום החקירה שנמשכת זה חודשים ארוכים מדי. זאת, לקראת גיבוש מסקנות והעברת החומרים לפרקליטות.

חקירתו של ביטן מתבררת כחקירה פשוטה יחסית, וכבר היום היא מגובה בעדויות חזקות נגדו של מעורבים מרכזיים בפרשה. בידי המשטרה יש ראיות מובהקות להוכחת מסכת השוחד לכאורה, ב"כיכובו" של ביטן, כמו מיליוני שקלים שנתפסו בחשבונות בני הזוג ביטן, שאין הסבר מספק למקורם, סרטונים שתיעדו חלק מהעברות כספי השוחד לכאורה, ועוד. ככל שהימים נוקפים מתברר כי ביטן, איך לומר זאת בעדינות, לא ביצע את מעשי העבריינות שלו בתחכום יוצא דופן.

לעומת זאת, חקירתו של נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, שתסתיים בקרוב (נתניהו עשוי להיחקר עוד פעם אחת), היא חקירה מורכבת ורצופת קשיים. אחת הסיבות היא כמובן זהות החשוד המרכזי ומעמדו הרם, שמאלצים את החוקרים לחקור אותו בביתו ואינם מאפשרים להם לנקוט תרגילי חקירה "רגילים", כמו הפעלת לחץ על הנחקר בחדר החקירה, מעצר שלו, הוצאת מידע באמצעות מדובבים וכיוצא באלה.

לנתניהו יש גם ניסיון מהעבר בחקירות, מה שמסייע לו בהתמודדות הנוכחית, והוא מצויד בעורכי דין מפולפלים כמו יעקב וינרוט, עמית חדד וז'ק חן. בנוסף, העובדה ששני מעורבים, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, מתגוררים בחו"ל, ופאקר מבלה חלק ניכר מזמנו בהפלגות ביאכטה שלו, הקשתה לגבות מהם עדויות.

מסתמן: מרמה והפרת אמונים, כן; שוחד - לא

אבל מעל הכול, הקושי בפיצוח "תיק נתניהו" לעומת הקלות היחסית שבה הולך ומפוענח "תיק ביטן", הוא שתיק נתניהו הרבה יותר מורכב מבחינה משפטית, והחשדות נגדו יותר קשים להוכחה. כשחבר כנסת וסגן ראש עיר לשעבר, כביטן, מתועד מקבל כספים מגורמים שונים שיש להם אינטרסים כספיים בעירייה, שגם מקודמים - מדובר ב"שוחד קלאסי" לכאורה שזועק לשמיים.

לעומת זאת, כשראש ממשלה מקבל במשך עשרות שנים סיגרים, שמפניות, בגדים וטובות הנאה נוספות מאדם שהוא גם חבר שלו (מילצ'ן), ופועל לאורך אותן שנים למען החבר רק בכמה מקרים בודדים - הרבה יותר קשה להוכיח כאן את היסוד הנפשי של עבירת השוחד.

כמו כן, קשה להוכיח גם קשר סיבתי בין מתן התמורה (המתנות וטובות-ההנאה) על-ידי מילצ'ן או פאקר לבין התמורה שנתן להם נתניהו, בדמות סיוע בקבלת ויזה למילצ'ן, או סיוע לאינטרסים כלכליים שלו. מה עוד שנתניהו מנסה לנפק הסברים טובים יותר או פחות, לפעמים שבהם פעל למענו של מילצ'ן.

העניין מורכב עוד יותר מבחינה משפטית, כשמדובר ביחסים שבין ראש ממשלה לבין מו"ל של עיתון, כפי שהתגלו בין נתניהו לבין ארנון (נוני) מוזס. נראה, כי בכל הקשור ל"תיק נתניהו-מוזס" מצבו המשפטי של מוזס הוא יותר קשה לכאורה מזה של נתניהו. זאת, בשל העובדה שבידי המשטרה והפרקליטות יש ראיות חזקות לחשד שמוזס הציע שוחד לנתניהו (בדמות סיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות").

לעומת זאת, נראה כי אין בידי הרשויות ראיות חזקות לתמורה שנתן נתניהו, אם בכלל, למוזס ולהוצאת "הדיל המושחת" לפועל. אמנם לפי הדין, ייתכן מצב שבו יורשע אדם במתן שוחד, בלי שיורשע מקבל השוחד, ולהפך. אבל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יודע שהחלטה להעמיד לדין את מוזס בגין מתן שוחד לנתניהו, ואי-העמדה לדין של נתניהו בגין קבלת שוחד ממוזס, זו החלטה שאם היא תבוא לעולם, תתקבל בביקורת ציבורית קשה וכנראה מוצדקת.

אם לנסות לסכם את השורות התחתונות ביחס לתיקים 1000 ו-2000 סמוך לתום החקירה, נכון לתחילת 2018: אם לא יצוצו עדויות חדשות ומפתיעות בישורת הסופית של החקירה, וגם אם המשטרה תמליץ להעמיד לדין את נתניהו גם בגין שוחד, בסופו של דבר, סביר שהיועץ המשפטי לממשלה יורה להעמידו לדין בגין כמה עבירות של מרמה והפרת אמונים, אך לא בגין שוחד.

זה לא אומר שנתניהו יכול לישון בשקט. ראשית, הוא יתקשה לשרוד בהנהגת המדינה בזמן שמשטרת ישראל מצהירה שהוא מושחת. שנית, גם אם נתניהו אכן ייחלץ מהעמדה לדין בגין שוחד, יחס בתי המשפט לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים, ודאי כשהן על סף שוחד, כפי שעשוי להתברר במקרה זה, הולך ומחמיר עם השנים.

רק לאחרונה החל שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, לרצות עונש של 15 חודשי מאסר בגין הרשעתו במרמה והפרת אמונים. מה עוד שבנסיבות מסוימות נתניהו עדיין עשוי להיחקר בעתיד גם בתיק 3000 (פרשת הצוללות); וגם בתיק 4000 (פרשת בזק), שהוחזר לאחרונה מהפרקליטות לרשות ניירות ערך לצורך השלמות חקירה.