הנקראות ביותר

צפו ברשימה: אלה המועמדים הסופיים לבית המשפט העליון

בעוד חודש וחצי תבחר הוועדה לבחירת שופטים את מחליפיהם של שופטי העליון הפורשים יורם דנציגר ואורי שוהם ■ צפו ברשימת המועמדים המלאה

אילת שקד ואסתר חיות  / צילום: דוברות בתי המשפט
אילת שקד ואסתר חיות / צילום: דוברות בתי המשפט

המועמד הוותיק, פרופ' גדעון ספיר, המועמד המפתיע, פרופ' אלכס שטיין, השופטים רם וינוגרד ותמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים והשופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי בנצרת הם המועמדים של שרת המשפטים, איילת שקד, לבית המשפט העליון.

שקד פרסמה היום (ב') את שמות מועמדיה ובכך הושלמה הרשימה הסופית של 25 המועמדים לעליון בסבב הבחירה הקרוב. הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ב-22 בפברואר ותבחר מרשימת המועמדים 2 שופטים שיחליפו את השופטים יורם דנציגר ואורי שהם שפורשים מבית המשפט העליון במהלך 2018.

המועמדים של השרה שקד מצטרפים למועמדים של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שהם השופטים המחוזיים רות רונן, פרופ' עופר גרוקסופף, רון סוקול, משה סובל, ד"ר יגאל מרזל, ושאול שוחט ולמועמדי לשכת עורכי הדין שהם השופטים חאלד כבוב, קובי ורדי גלעד נויטל ומיכל אגמון-גונן, היועץ המשפטי של הכנסת, עוד אייל ינון, פרופ' יפעת ביטון שהיא גם מועמדת של חברת הכנסת נורית קורן, ועורכי הדין מהמגזר הפרטי, ציון אמיר, נתי שמחוני, אלדד כורש, אסף פוזנר, ובעז בן-צור. גם שר האוצר משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, הביא מועמדת משלו, את עו"ד ארנה לין העוסקת בדיני עבודה ומייצגת, בין היתר, את ועד עובדי חברת החשמל ואת ההסתדרות. חברת הכנסת, נורית קורן מהליכוד הביאה לרשימת 25 המועמדים את השופט יונתן אברהם מבית המשפט המחוזי בנצרת והיא תומכת גם במועמדותה של פרופ' ביטון.

המועמד המפתיע ביותר לשיפוט בבית המשפט העליון שהציגה היום שקד הוא ללא ספק פרופ' אלכס שטיין ששמו אינו מוכר לציבור הרחב. שקד רואה בשטיין כמשפטן שיהיה בעל גישה שמרנית שאם ייבחר לעליון לא יטה להתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. עם זאת, מיד אחרי פרסום רשימת המועמדים עלו טענות כי ספק אם שטיין כשיר בכלל למלא את התפקיד הרם. לפי הנטען, שטיין אינו עומד לכאורה בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק שכן לא לימד במוסד המוכר בחוק בארץ במשך 10 שנים ברציפות.

מלשכת שרת המשפטים נמסר כי "פרופ' שטיין עומד בתנאים הנדרשים בחוק למועמד לבית המשפט העליון: גם משך שנותיו כעורך דין פעיל וגם שנות הוראת משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שטיין שימש 17 שנות כמרצה באוניברסיטה העברית. בנוסף, במהלך 33 השנים האחרונות שימש עורך דין פעיל בארץ".

עוד בנושא דין וחשבון


על הקריירה של שטיין מעיב אירוע אחד נושן. באותו מקרה הוא היה מעורב בעימות בין האונ' העברית לבין פרופ' אורית קמיר, שנחשבת ל"אימא הרוחנית" של החוק למניעת הטרדה מינית. בתחילת שנות האלפיים, קמיר לא קיבלה קביעות באונ' בירושלים למרות הישגיה הרבים ובהמשך היא הגישה תביעה שבה טענה כי קידומה נעצר בשל שוביניזם גברי. ראשי האונ' מצדם טענו לקמיר היו יחסים מעורערים עם חלק מעמיתיה. במסגרת התביעה טענה קמיר כי שטיין הפיץ עליה ביחד עם אחרים שמועות בדויות ושקריות לחלוטין. שטיין בחר שלא להגיב לדברים. בפברואר 2015 קבע ביה"ד לעבודה כי פיטוריה של קמיר היו שלא כדין ופסק לה פיצוי בסך חצי מיליון שקלים.

מעבר לאירוע הזה דומה שאין מחלוקת כי שטיין הוא אחד מאנשי האקדמיה המובילים במשפט פלילי, נזיקין, רשלנות רפואית, גישה כלכלית למשפט ותורת המשפט. הוא מלמד כיום בבית הספר למשפט של ברוקלין, ניו-יורק, לאחר ששימש פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

הוא נולד בברית-המועצות ועלה לארץ ב1973 סיים בי״ס לאו באק בחיפה והתגייס לצבא ב-1976. הוא שירת בפרקליטות הצבאית והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה אצל השופט מנחם אלון ז״ל בעליון ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. אחרי ההתמחות נסע שטיין לאנגליה ללימודי דוקטורט, שבעקבותיהם קיבל כמה הצעות עבודה, לרבות הצעה להצטרף לאוקספורד, אך מששמע שבאוניברסיטה העברית התפנה תקן למרצה, ארז את חפציו וחזר מיד ארצה לתוך מלחמת הסקאדים, תוך שהוא מלמד עם ערכת אב״כ על שולחנו. הוא נפצע קל בפיגוע שהיה באוניברסיטה העברית והתפנה לביה״ח הדסה אחרון, אחרי שעזר לפנות את הסטודנטים הפצועים מהזירה.

שטיין הגיע לארה״ב בעקבות נישואין לשירלי, אישה ישראלית שגרה ועבדה שם, לשהות שתוכננה להיות קצרה, אך התארכה לנוכח צרכיו המיוחדים של הבן שנולד לבני הזוג. טיפול בצרכים מיוחדים אלו הצריך הישארות המשפחה בארה״ב, וגם הוביל לתפנית מקצועית אצל שירלי, שהפסיקה את עבודתה כעורכת דין בניו-יורק, החלה לשמש יועצת להורים לילדים עם אוטיזם, לפעול במישור הציבורי למען זכויות הילדים האוטיסטיים, ואף כתבה ספר בנושא.

פרופ' שטיין חיבר 4 ספרים, בהם ספר פורץ דרך בדיני הראיות שפורסם בהוצאת אונ' אוקספורד ופירסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים. מחקריו כוללים פיתוח של דוקטרינת הנזק הראייתי המפורסמת, שנעשה בשיתוף עם פרופ׳ אריאל פורת מאוניברסיטת תל-אביב וזכה למאות ציטוטים בפסקי הדין של בתי המשפט בארץ. בשנה שעברה שימש פרופסור אורח בבית-הספר היוקרתי של הרווארד. שטיין התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט מנחם אלון ז"ל, וכן במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. 

צילומים: איל יצהר, תמר מצפי, רמי זרנגר, יונתן בלום, שלומי יוסף, יחצ
 צילומים: איל יצהר, תמר מצפי, רמי זרנגר, יונתן בלום, שלומי יוסף, יחצ

מועמד נוסף של שקד הוא פרופ' גדעון (גידי) ספיר. ספיר מאונ' בר-אילן הוא אחד המועמדים המועדפים על השרה שקד, המבקשת למנות שופטים "שמרנים", אך שופטי העליון מתנגדים למינויו שכן ספיר נחשב לאחד מגדולי המתנגדים באקדמיה לאקטיביזם של העליון. ספיר הוזכר כמועמד של שקד גם בסבב הבחירה הקודם.

ספיר מתגורר בגוש עציון עם משפחתו, ובעבר למד בישיבת ההסדר "הר עציון" ועבר בהצלחה את בחינות ההסמכה של הרבנות הראשית. את ההתמחות במשפטים עשה אצל שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר. את השכלתו האקדמית רכש בארץ ובארה"ב. ספיר כיהן כפרופסור אורח בנורת'ווסטרן ובאוניברסיטאות טורונטו הקנדית ומונש האוסטרלית.

ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. כך הוא כתב בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל". שקד הייתה חותמת על כל מלה.

שקד הציגה כמועמדים כאמור, גם את השופטים רם וינוגרד ותמר בזק-רפפורט מהמחוזי בירושלים, שופטים דתיים שנחשבים על ידי שקד כשמרנים בהשקפותיהם. וינוגרד עלה ארצה ב1967 מארה"ב. הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים, שירת ביחידה מובחרת והוסמך לרבנות בישיבת הר עציון. בשנת 1994 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית אח"כ התמחה בבית המשפט העליון, אצל השופט אליעזר גולדברג.

במאי 1995 הוסמך כעורך דין. ב2003 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים ובהמשך קודם למחוזי. בינואר 2012 מונה לכהונת שופט של בית המשפט המחוזי בירושלים. בזק-רפפורט היא שופטת דתייה שהתמחתה בבית המשפט המחוזי שבו היא כיום מכהנת כשופטת. היא מכהנת גם כמ"מ אב בית הדין לחוזים אחידים והייתה מועמדת לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. השופט אשר קולה הוא שופט ותיק מבית המשפט המחוזי בנצרת.

מועמדי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הם השופטים המחוזיים רות רונן, פרופ' עופר גרוקסופף, משה סובל, רון סוקול, ד"ר יגאל מרזל, ושאול שוחט. המועמדים בעלי הסיכויים היותר גבוהים להיבחר מרשימת חיות לפי ההערכות הם גרוסקופף שנחשב שופט מקצועי שמקובל עם על לשכת עורכי הדין ועל שופטי העליון ושאול שוחט. גרוסקופף הוא שופט בעל ידע כלכלי שמשמש גם כמרצה בכיר באקדמיה. הוא חיבר שני ספרים: "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט" ו"מישכון זכויות" ופירסם מאמרים רבים בארץ ובחו"ל. רות רונן היא שופטת מוערכת מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. שוחט, שופט בית המשפט המחוזי הוא מרצה בכיר לדיני משפחה. הוא כיהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה במשך כעשור ועמד בראש הוועדה הציבורית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו.

השופטת רות רונן נחשבת מקורבת מאוד לנשיאה חיות ומועמדת מועדפת של שופטי העליון בכלל. עם זאת, סיכוייה של רונן לקידום אינם גדולים לאור התנגדות של שרת המשפטים, איילת שקד, שמעוניינת לקדם שופטים שמרנים ורונן אינה נחשבת לכזאת. השופט ד"ר יגאל מרזל גם הוא אחד המועמדים המועדפים על חיות אבל מרזל הוא גם מועמד לתפקיד מנהל מערכת בתי המשפט וסביר כי ימונה לתפקיד הזה ויחליף את השופט מיכאל שפיצר שמונה לאחרונה לשיפוט בבית הדין הארצי לעבודה.

לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אפי נוה הציגה את רשימת המועמדים הארוכה מכולן. המועמד המועדף על הלשכה הוא שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב. כבוב הוא השופט שמנהל את רוב התיקים שעוסקים בעבירות ניירות ערך ובין היתר, הרשיע את נוחי דנקנר בהרצת מניות חברת אי.די.בי ושלח אותו למאסר של שנתיים, נחשב למועמד שיכול להיות מוסכם על כל חברי הוועדה לבחירת שופטים. אם כבוב ימונה לעליון הוא ינפץ שתי תקרות זכוכית - גם יהיה השופט המוסלמי הראשון בתולדות המדינה שמכהן בערכאה העליונה, וגם, אם הוא ימונה אז לראשונה יהיו שני שופטים ערבים בעליון. זאת, לאור העובדה שבעליון מכהן היום השופט ג'ורג' קרא הוא ערבי-נוצרי שמתגורר ביפו.

מועמדת בולטת נוספת של לשכת עורכי הדין היא שופטת המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכאל אגמון-גונן. כפי שכתבנו בעבר, אגמון-גונן נחשבת לשופטת עצמאית, מקורית ופורצת דרך שמגלה גישה חברתית בפסיקותיה. בין היתר, הורתה לפני כמה שנים אגמון-גונן על חשיפת שמות החברות הגדולות שקיבלו הטבות מס מהמדינה וקיבלה בכך את עתירת "גלובס". עם זאת, לפחות חלק משופטי העליון מתנגדים לקידומה של אגמון גונן. מועמדים נוספים של הלשכה הם ציון אמיר ונתי שמחוני שהם מבכירי הסנגורים בארץ. אמיר ייצג בין השאר את נשיא המדינה, משה קצב, והוא דמות מוכרת בכמעט כל בית בארץ. שמחוני ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ייצג ומייצג אישי ציבור בולטים בהם שר הביטחון, אביגדור ליברמן וראש עיריית בת-ים לשעבר שלומי לחיאני. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!