על המדינה להבין את ייחודיות המודל הירושלמי, את 'אפקט ההילה' שלה, ולסייע לנו לממש אותו

שנים לאחר שוועידת ישראל לעסקים עזבה את ירושלים לטובת המרכז, חוזרת הוועידה לעיר הבירה בעיתוי מיוחד: ערב חגיגות ה-70 שנה למדינת ישראל. עבור ניר ברקת, ראש העירייה זו הזדמנות טובה, "להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו" וגם להציג את חזונה העתידי של העיר

עבור ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, שובה של ועידת ישראל לעסקים לירושלים, בשנה של ערב חגיגות ה-70 שנה למדינת ישראל, הם שני אירועים חגיגיים, כדי "לעשות חושבים" על חזונה ועתידה של העיר. "אני מרוצה מהמגמות שקורות בעיר, אבל חייבים להאיץ אותן. זה מחייב יותר מחויבות של המדינה. עלינו לראות איך מתקדמים עם התהליכים שקורים בעיר, הן מבחינת תפקידה של הממשלה והן מבחינת תפקידה של העירייה, בהובלת מהלכים לכיוון העתיד. בפן הכלכלי זה אומר, בין השאר, הנחת תשתית טובה לפיתוח אזורי תעסוקה חדשים ולתחבורה ציבורית. בנוסף, בעיר ותיקה כמו ירושלים, עלינו למצוא פתרונות מחוץ לקופסה בנושאי הדיור והרחבת היקפי התעסוקה. צריך לעשות הכול במקביל - גם וגם וגם".

בראיון עם ראש העיר ברקת לרגל פתיחת הוועידה, ביקשנו לשמוע ממנו על המגמות העיקריות שמתרחשות בעיר כיום, על התוכניות לפיתוח, ועל החזון שלו לעתידה של העיר.

ברקת מבקש להתחיל דווקא בחזון. "אני מסכים עם התפיסה שאומרת שהעולם עובר שינויים משמעותיים, ככל שמדובר בפיתוח כלכלי ותעסוקתי. אם בעבר כולם כמעט היו חקלאים, היום מבחינת היקף המועסקים בענף, החקלאות נעלמה, ואחריה הייצור. הטכנולוגיה מקטינה את היקפי המועסקים בתחומי הייצור, ואת מפעלי הייצור מחליפים היום רובוטים. רואים את התופעה הזו גם במפעלי הייצור של טבע.

"שני התחומים שצומחים כיום ויהיו הדומיננטיים בעתיד, הם מצד אחד הענפים היצירתיים, כמו המדע, התרבות והאומנות, במובן הרחב של המילה; ומצד שני, ענפי השירותים, כמו מסעדנות, תיירות וכדומה. ככל שמדינת ישראל תתארגן טוב יותר להבנה של השינויים האלה, שכבר מתרחשים, ותכוון את עצמה לאותם שני תחומים, כך נדע לנהל את העתיד הכלכלי ואת שוק התעסוקה בישראל טוב יותר".

בתחומים שהגדרנו כ"מובילים" יש שיפור וחזון נכון

ברקת אומר, כי "גם בירושלים אני פועל לפי המדיניות הזו. רואים אצלנו גידולים ניכרים בענפי התיירות והתרבות, ובענף השירותים, ולצד אלה העיסוק בתחומי המדע - רפואה, מדעי-החיים והיי-טק. הייצור לאורך זמן נשחק בעוד שהפיתוח הכלכלי-עסקי והשירותיות הולכים וגדלים. כיווננו את העיר לצמיחה בענפים הללו.

"למשל, בתחום התיירות. לפני שמונה שנים היו בירושלים בקושי שני מיליון תיירים בשנה. הצבתי יעד עתידי להגיע ל-10 מיליון תיירים בשנה. כיום הגענו כבר ל-3.8 מיליון תיירים בשנה. כל מיליון תיירים הם שווי-ערך לכ-20 אלף מועסקים, בענפי המלונאות, המזון והשירותים הקלאסיים בעיר. בשנת 2017 נפתחו בירושלים כאלף חדרי מלון, ועד שנת 2021 יתווספו עוד 3,600 חדרי מלון, בהשקעה של 2.6 מיליארד שקל. מדובר בצפי לגידול של 27% במספר חדרי מלון עד ל-2021. גם נתוני לינות התיירים בירושלים לחודשים ינואר-אוקטובר 2017 מראים עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת, עם סה"כ 3,714,300 לינות (ישראלים ותיירים).

"בתחום התרבות והאמנות העיר עוברת רנסאנס. ירושלים מגדילה את היקפי הסטודנטים בתחומי האמנות והיצירה. בית-ספר בצלאל עובר למרכז העיר, הקמפוס לאומנויות הבמה צפוי להכפיל את גודלם של בתי-הספר לקולנוע ולאמנות, שליש מהסרטים במדינה מיוצרים כיום בירושלים, העיר גם מובילה בפעילות האנימציה. כך שהמעמד היצירתי, שחלקו מדע וחלקו אומנות, מתקדם מאוד יפה ויש לו פוטנציאל עצום לצמיחה.

התחום הנוסף שמתפתח בירושלים הוא ההיי-טק. אם עד לפני ארבע-חמש שנים היו בירושלים 250 סטארט-אפים, כיום אנחנו עומדים על יותר מ-600 סטארט-אפים בתחומי ההיי-טק והביו-טק. ישנו גידול של 50% במספר העובדים בענף בחמש השנים האחרונות, ל-18,000 עובדים ב-2017. ב-2015 דורגנו במקום ה-35 בעולם מבחינת כמות הסטארט-אפים; ובשנה שעברה עלינו למקום ה-25. ירושלים מוסיפה יותר מ-2,000 עובדים בהיי-טק בכל שנה. מדובר בצמיחה של 26% בירושלים, לעומת שמונה אחוזים במדינה כולה. הנתונים האלה מלמדים שבתחומים שהגדרנו כ"מובילים", יש שיפור ניכר ויש חזון נכון".

גידול מואץ בתחומי הכלכלה והפיתוח העסקי

איך תתמודדו עם המשבר בטבע, אחד מעוגני הביו-טק בירושלים, שכנראה יביא לפיטורי כ-900 עובדים בשני מפעלי טבע בהר חוצבים?

ברקת: "ירושלים מסוגלת לספוג מאות עובדים כחלק מהגידול הטבעי המואץ בתחומי הכלכלה והפיתוח העסקי. היעד הוא ללוות את המהלך הזה, ולראות שאכן מצליחים למצוא פתרונות תעסוקתיים. העדיפות הראשונה היא לפעול מול טבע על שמירת המפעל, אבל התפקיד שלנו הוא למצוא גם חלופות למקרה שהיא לא תתממש. כשמפעלי היי-טק נסגרים, אנשים מוצאים עבודות חדשות בשוק שהוא בצמיחה.

"ענף הייצור שונה, כי היקפי הייצור אינם במגמת גידול כמו ענפים אחרים, ולכן זה מצריך מאיתנו עבודה יותר פרטנית, וכן לעמוד לצד העובדים עד שתימצא להם חלופה. האתגר שלנו הוא להסב את העובדים ולהסיט אותם לכיוון יותר רווחי, שיותר מסתדר בהקשר של פיתוח ושירותיות, ולא רק ייצור. אני מאמין, שאפשר ללכת על הטווח שבין ייצור לפיתוח, ולייצר קווי מוצרים חדשים, ייצור יותר מודרני שאליו אפשר יהיה למשוך את טבע".

איך משדרגים את מעמדה של ירושלים למשמעותי ולחזק יותר מבחינה מקומית ובינלאומית?

"שמענו עכשיו את ההכרזה של נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל. יצרתי בעקבותיה קשר עם שגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן, כדי להאיץ את מתווה העברת השגרירות לירושלים. יש לנו פה חלון הזדמנויות שצריך לדעת לנצל אותו. ברגע שמניחים את התשתיות הנכונות, בתרבות, בהיי-טק ועוד, נשאר רק להמשיך ולהאיץ את התהליכים שהעיר עוברת".

איך העיר מתמודדת עם מצוקת הדיור?

"ירושלים יודעת לייצר היום יותר מ-10,000 יחידות-דיור חדשות בהתחדשות עירונית. ההיקפים הגדולים האלה מחייבים גם להוביל תהליכים שלא נעשו לפני כן, כי כשמייצרים מאסה של פתרונות דיור במתחם אחד, צריך לדבר גם על תשתיות ומבני ציבור ושדרוג המרחב הציבורי, ועל פתרונות תחבורה. זה מצריך סיוע של המדינה ומחייב חשיבה מחודשת, מחוץ לקופסה, אל מול הממשלה. יש לנו היום מאסה של תכנונים של פרויקטים קדימה, אבל המדינה צריכה להחליט שזה מספיק חשוב לה כדי לספק לנו פתרונות, אם זה בהסכמי-גג כאלה ואחרים, אם בקרקע משלימה ועוד. המדינה צריכה להבין את הייחודיות של המודל הירושלמי ולסייע לנו לממש אותו".

איך אתה רואה את ההתפתחות של העיר בשנים הבאות?

"ירושלים תמשיך לצמוח בשני התחומים שהיא חזקה בהם, אלו שני נושאים שמייצרים 'אפקט הילה' גדול. אם הם ימשיכו לצמוח בקצב של יותר מ-10% לשנה, אני אומר דייני".

ב