הנקראות ביותר

חוק צמצום השימוש במזומן: האם גפני יטרפד אותו שנית?

חוק ההסדרים מנסה להחיות את היוזמה להגבלת השימוש במזומן, שנתקעה בוועדת הכספים בשל התנגדות גפני והחרדים ■ בכיר המעורב בחקיקה: "המזומן הוא הדלק של המון חוליים בכלכלה"

משה גפני / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
משה גפני / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הנתונים התקופתיים המעידים כי ההון השחור המתגלגל בארץ מוערך ב-22%-23% מהתל"ג - בין 190 מיליארד שקל לכ-230 מיליארד שקל - היו המנוע המרכזי שהניע את "ועדת לוקר" לצמצום השימוש במזומנים, לפרסם את המלצותיה בשנת 2014. מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר - מהארנק הציבורי, מהמקורות הזמינים לטובת מימון צורכי הרווחה והצרכים החברתיים הבוערים. במדינות מערביות מתוקנות מדברים על היקף הון שחור של כ-10%-15% מהתל"ג - פער, שאם יצומצם יתורגם לעוד 40-50 מיליארד שקל במסים נוספים למדינה. מדובר בתקציב של משרד ממשלתי.

יום אחרי פרסום המלצות ועדת לוקר במאי 2014, נרשמה אופטימיות רבה בקרב הרגולטורים שעמדו מאחורי העניין - בהם מנהל רשות המסים, מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד האוצר ועוד. הרגולטורים יצאו אז בהבטחות גדולות לגבי איך ישפיע הצעד הזה - של צמצום השימוש במזומן - על הכיס של כולנו, יספק מקורות מימון חדשים, יעלה את תקבולי המדינה ממסים, כך שניתן יהיה להפחית את נטל המס; יגביר את התחרות בשוק האשראי, שתתרגם לעוד כסף בכיס של הצרכנים. וכל זה תוך שהחוק מסייע במאבק במשפחות הפשע ובפשיעה הכלכלית.

מה שהם לא צפו היה - יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, והיכולת שלו "לתקוע" מקלות בגלגלים של החקיקה. וכך, במשך כשלוש וחצי שנים עוכבה החקיקה. והנה הגיעה הצעת תקציב המדינה לשנת 2019, ובתוכה פרק "צמצום ההון השחור ואי-השוויון והגברת התחרותיות במשק' באמצעות צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים". שלוש ההמלצות העיקריות בהצעת החוק הן: איסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסכום הסף, צמצום הסחירות של המחאות מעל לסכום הסף, ופיתוח אמצעי תשלום נוספים.

האם מנהל רשות המסים, משה אשר, יצליח להעביר את החקיקה רגע לפני שהוא מפנה את כיסא המנהל? הכול עדיין תלוי בח"כ גפני, ובחרדים. הכוח שלהם, לא מבוטל. "החרדים הם עדיין כוח גדול, ויש לחוק עוד כמה מתנגדים", אומר גורם שמעורב בחקיקה. "כחלון נלחם על זה, אגף התקציבים נלחם על זה, משה אשר נלחם על זה. וזה חשוב. הכלכלה השחורה מכרסמת פה בכל חלקה טובה. כל העולם התקדם לכיוון חברה ללא מזומנים. המזומנים הם עולם מיושן, עם המון בעיות ומשפחות פשע, שחיות על מזומנים והעלמות מס. המון חוליים של הכלכלה שלנו, המזומן הוא הדלק שלהם. והחוק הזה נתקע יותר מדי זמן. הדרך היחידה למנוע פיליבסטרים, ושלא יתקעו את זה עוד בוועדת הכספים ועוד ועוד, זה המקל הזה ששמו 'חוק ההסדרים'. זאת השיטה לעשות את זה".

היום (ב') היה אמור להתקיים דיון בנושא בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, אך הדיון בוטל. בינתיים גובשה לטובת הדיון עמדת "ועדת איסור הלבנת הון" של לשכת עורכי הדין, שמעלה הסתייגות מהחקיקה שעלולה לגרום להעמקת הפערים במדינה.

קיראו עוד ב"גלובס"


בנייר העמדה של הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, בראשות היו"רים עו"דית יעל גרוסמן, עו"ד גיל דחוח ועו"ד שרון כהנא, נכתב כי "הלשכה סבורה כי יישום המלצות 'ועדת לוקר' כרוך בסיכונים רבים, ויכולות להיות לו השלכות דרמטיות". לטענת הלשכה, "מדינת ישראל סובלת גם כיום מפערים גדולים מדי בין שכבות האוכלוסייה השונות. הוועדה סבורה שהצעדים המומלצים עלולים לגרום להעמקת הפערים, להגדלת הריכוזיות ולהכבדה על השכבות החלשות".

מנייר העמדה שגובש עולה עוד כי לעמדת לשכת עורכי הדין, ההמלצות עלולות להעמיס קשיים גדולים על בעלי חשבונות מוגבלים בבנקים, על אוכלוסיות לא מפותחות שהטכנולוגיות החדישות זרות וקשות להם, ועל האוכלוסייה שאינה מחזיקה בחשבונות בנק.

"מיליארדים של העלמות מס"

לשכת עורכי הדין סבורה עוד, לפי נייר העמדה, שההמלצות מיטיבות מאוד עם הסקטור הבנקאי, כולל חברות האשראי ותאגידי העזר הבנקאיים. "יישומן יגדיל לאין ערוך את התלות של הציבור בגופים אלה. התגברות כוחם של הגופים הבנקאיים תבוא בראש ובראשונה על-חשבון הנש"מים. פלח משמעותי מתחום הפעילות של הנש"מים כיום - המרות למזומן, ניכיון צ'קים ומתן הלוואות חוץ-בנקאיות - ייפגע קשה.

עוד טוענת הלשכה כי הצעת החוק אינה נותנת מענה לבעיה שבה נתקל כל אזרח, ואשר דווקא לה ראוי למצוא מענה, של נותני שירותים שאינם מספקים חשבוניות (שיפוצניקים, מורים פרטיים ודומיהם). זאת, משום שחלק ניכר מהעסקאות שמבצעים נותני שירותים אלה הן ממילא מתחת לסכום הסף שממנו מוגבל השימוש במזומן (8,000 שקל).

מובן, שלא כולם מסכימים עם עמדה זו. לדברי עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים ויו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, "זה פרק חובה במסגרת המאבק בהון השחור". לדבריו, "קל יחסית לתפוס את ההון השחור בבנקים בעולם, כי היום כל הבנקים בעולם משתפים פעולה, והם אלה שיוזמים ומגלים את ההון השחור. אבל יש בישראל פעילות מאוד גדולה, שעדיין מתבצעת במזומן, 'בשחור', תוך כדי העלמת מס גדולה, וזה קורה בסדרה של מגזרים ופעילויות שכולם מכירים.

"כל עולם הנדל"ן, שיפוצים, מגזר חרדי, מורים פרטיים, עובדים במזומן. זה נשמע שאלה דברים קטנים, אבל זה מצטבר לסכומי עתק. כל הדברים הלכאורה קטנים האלה, מצטברים ביחד למיליארדים של העלמות מס. זה נבדק. חוק מהסוג הזה, הוא התחלה של המלחמה בתופעות האלה".

עוד אדם שאין לו ספק בנחיצות ובתועלת של החוק, הוא עו"ד הראל לוקר, שעמד בראש הוועדה שהמלצותיה עומדות בבסיס החוק. לוקר, ששימש כמנכ"ל משרד ראש-הממשלה בעת גיבוש ההמלצות עבר מאז פאזה, ומכהן כיום כיו"ר התעשייה האווירית.

לדברי לוקר, "זה צעד חשוב לכלכלת ישראל. רבע מהכלכלה היא שחורה והעולם התקדם מזמן לכיוון הזה; אז גם מדינת ישראל חייבת ללכת, והולכת בכיוון של כלכלה ללא מזומנים".

רקע: עסקאות במזומן - עד 8,000 שקל

ביולי 2015 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק המאמצת את המלצות "הוועדה לצמצום השימוש במזומן" במשק הישראלי, בראשות מנכ"ל משרד ראש-הממשלה לשעבר, הראל לוקר. הרפורמה שהוועדה הציעה כוללת הפחתת השימוש במזומן, הפחתת השימוש בצ'קים מוסבים, והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

את הוועדה הקים ראש-הממשלה בנימין נתניהו כשנתיים קודם לכן, כדי להילחם בהון השחור ובהלבנות ההון שמהווים דלק לפשיעה כלכלית ולפשיעה חמורה בארץ. המלצותיה אושרו מיד על-ידי הממשלה - אך מאז ועד היום נתקעה החקיקה, ואיש לא טרח, או לא הצליח, להמשיך לקדם אותה.

הכללת החקיקה במסגרת הצעת התקציב מהווה ניסיון להחיות את החקיקה.

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק החוק הוא הגבלת השימוש במזומן, ובמסגרתו נקבעה מגבלה של 8,000 שקל על עסקאות במזומן - במקום 10,000 שקל, כפי שהציעה "ועדת לוקר". כמו כן, יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים לסכום של עד 25,000 שקל בטווח המיידי (במקום 50,000 שקל, לפי ההמלצות). בהמשך, על-פי החוק, יירד סף הדיווח לסכומים נמוכים יותר. הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעבר לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה.

בהצעת החוק להגבלת השימוש במזומן, הכלולה בהצעת תקציב המדינה, צוין כי מחזור המזומנים בישראל גדל בין השנים2007- 2016 בשיעור שנתי ממוצע של כ-11%. זאת, בעוד שהתוצר הריאלי ומדד המחירים לצרכן צמחו בקצב נמוך בהרבה, של כ-3.5% וכ-2% בהתאמה.

בהצעת החוק נכתב עוד כי "בזמן שמדינות מפותחות בעולם מתקדמות לעבר מציאות של 'חברה ללא מזומן', כמות המזומן בישראל ממשיכה לצמוח בהשוואה למדינות אלו".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!