קץ הפופוליזם בארה"ב? טראמפ לדאבוס, בנון הפופוליסט - לפח

כמה שעות לאחר שסטיב בנון, שהעלה את טראמפ על הגל הפופוליסטי, הודח ממוקד הכוח שלו, האתר ברייטבארט, הודיע הבית הלבן כי טראמפ ישתתף בפורום הכלכלי בדאבוס ■ התעלומה הגדולה: האם טראמפ יטיל פצצת סירחון בפורום הגלובליזציה או יישר קו עם קברניטיה ■ פרשנות

סטיב בנון / צילום: Jonathan Bachman, רויטרס
סטיב בנון / צילום: Jonathan Bachman, רויטרס

גל פופוליזם הניף את דונלד טראמפ לבית הלבן לפני שנה. ייתכן ששתי התפתחויות דרמטיות, שמטלטלות עתה את וושינגטון, מצביעות על כך שהגל הזה מתחיל לאבד גובה.

אתמול (ג'), כמה שעות לאחר שסטיב בנון, שהעלה את טראמפ על גל הפופוליזם ב-2016, נבעט ממוקד הכוח האחרון שלו, אתר הלאומנות הלבנה ברייטבאט, הודיע הבית הלבן, שטראמפ יישתתף בפורום הכלכלי בדאבוס, הכנס השנתי של קברניטי הכלכלה הגלובלית ומליצי היושר שלה.

אלה בדיוק האנשים שטראמפ הוקיע כמכשולים בדרך ליישום רעיון "אמריקה תחילה"; ואלה בדיוק האנשים שסולדים מהנשיא הנוכחי ורואים בו ובנשיאותו איום של ממש על שלום כדור-הארץ ורווחתו. את האבסורד לכאורה בנסיעת טראמפ לדאבוס אפשר אולי להמשיל להשתתפותו של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, בכנס קרן המטבע בוושינגטון.

אחד מסרטוני הבחירות הזכורים ביותר של קמפיין טראמפ הראה את המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס, דמות שהימין האמריקאי אוהב לשנוא, נואם באחת מההתכנסויות בדאבוס, ואת טראמפ משתלח נגד מה שהוא כינה "מבנה הכוח הגלובלי" שמוחץ תחתיו את מעמד העובדים בארה"ב. ברוב העצרות שלו גינה טראמפ הסכמי סחר חופשי, הגירה ומוסדות בינלאומיים, שמשמשים כיסודות הכלכלה הגלובלית.

מדוע, אפוא, נוסע טראמפ לדאבוס? על פי תיאוריה אחת, הוא יישתתף בפורום כדי לכתוש ככל יכולתו את הרעיונות שבבסיס הכלכלה הגלובלית ולהגן על רעיון "אמריקה תחילה", ששימש מטרה להתקפות חריפות של מנהיגים ודוברים אחרים בפורום דאבוס ב-2017. הודעה של הבית הלבן מאששת תיאוריה זו: "הנשיא מקדם בברכה הזדמנויות לקדם את האג'נדה של 'אמריקה תחילה' לפני מנהיגי מדינות זרות. הנשיא מצפה לקדם את מדיניותו כדי לחזק עסקים אמריקאים, תעשיות אמריקאיות ועובדים אמריקאים". הוא יוכל להצביע בגאווה על חוק המיסים החדש שמפחית את שיעור המס התאגידי ל-21%.

על פי כמה פרשנויות, טוענים יועצי הנשיא, שהכנס בדאבוס ייתן לטראמפ את ההזדמנות הטובה ביותר להטיל פצצת סרחון שתבאיש ריחם של רעיונות שיקרים לליבן של אליטות הכלכלה הגלובלית - מרגולציות להגנה על איכות הסביבה ועד הסכמים רב-מדינתיים. פצצה כזו עשויה להיות מכשיר יעיל לשמור על נאמנות הבייס, תומכיו הנאמנים של טראמפ, לקראת בחירות הביניים לשני בתי הקונגרס בנובמבר השנה.

פקיד ממשל אמר ל"פוליטיקו", כי הופעה של טראמפ בדאבוס עשויה להיות כמו "הופעה של ניקי היילי באו"ם". הכוונה לנאום של השגרירה האמריקאית באו"ם שבו איימה לקצץ את הסיוע האמריקאי לארגון בעקבות החלטת העצרת הכללית לגנות את ההכרה בירושלים כבירת ישראל. אחרים מזכירים, כי בתחילת נשיאותו השתתף טראמפ בוועידת נאט"ו לא היסס להכריז שחברות הברית אינן תורמות מספיק לצרכיה.

אך תיאוריה אחרת גורסת, כי טראמפ ינצל את השתתפותו בכנס דאבוס כדי לשפר את היחסים המתוחים בין ממשלו למדינות הגדולות במערב אירופה. הוא עשוי להדגיש שרעיון "אמריקה תחילה" לא נועד לנעוץ סכין בגבן של כלכלות אחרות, אלא להפך - לתמרץ שיתוף-פעולה כדי להשיג תועלת מרבית לכל המדינות. הסכנה בגישה כזו היא, שבוחרי עלול לראות בה דילול התפיסה של "אמריקה תחילה" ופגיעה במסד הפופוליסטי של הממשל הנוכחי.

סטיב בנון, לשעבר "האסטרטג הראשי" בממשל טראמפ, היה משתתף, ללא ספק בתכנון הגיחה לדאבוס, אלמלא פוטר באוגוסט אשתקד. למרות פיטוריו הוא שמר על נאמנות לטראמפ והוסיף להפגין נוכחות בוושינגטון לאחר שחזר לנהל את אתר ברייטבארט. בנון ראה את עצמו - ואמר זאת בפומבי - כממליך מלכים, או, לפחות, משיק קריירות של מחוקקים. הוא העצים את מלחמתו בממסד הרפובליקאי והתחייב להעמיד מועמדים "טראמפאיים" באזורי בחירה של מחוקקים שלא יצהירו על תמיכה בטראמפ ובאג'נדה שלו. אבל תחושת החשיבות העצמית שלו הייתה בעוכריו.

הברית בינו לבין טראמפ התפוררה בעקבות פרסום הספר "האש והזעם - בתוך הבית הלבן של טראמפ" מאת העיתונאי מייקל וולף, בשבוע שעבר. הספר הפיח ספקות חדשים לגבי יכולתו של נשיא ארה"ב להתמודד בהצלחה עם המטלות הכרוכות בביצוע תפקידו. בנון הוא שפתח לפני וולף את שערי הבית הלבן ואפשר לו לשבת שעות רבות במרכז העצבים של הפעילות הנשיאותית. יתר על כן, בנון אמר, על פי ציטוטים בספר, שפגישה עם נציגים רוסיים, שבה השתתף גם דונלד טראמפ ג'וניור, בנו של הנשיא, במהלך מסע הבחירות, הייתה מהלך "בוגדני" ו"בלתי פטריוטי". את בתו של טראמפ, איוונקה, הוא תיאר כ"מטומטמת כמו בלטה". זה היה יותר מדי.

טראמפ יצא מכליו והשתלח בו בחריפות ובגסות שנחשבות יוצאות דופן אפילו באמות המידה שמקובלות בממשל הנוכחי. הוא אפילו מטיל ספק בשפיות דעתו של יועצו לשעבר.

"לסטיב בנון אין שום קשר אליי או אל נשיאותי", נאמר בהודעה של טראמפ שפורסמה בעקבות יציאת הספר לאור. "כאשר הוא פוטר, הוא איבד לא רק את מקום עבודתו אלא גם את שפיות דעתו. סטיב היה חבר בצוות שעבד בשבילי לאחר שכבר זכיתי במינוי של המפלגה הרפובליקאית לנשיאות והבסתי 17 מועמדים, שמתוארים לעיתים קרובות כקבוצת המתמודדים המוכשרת ביותר שהתמודדה אי פעם בפריימריס של המפלגה".

"סטיב מציג את עצמו כאחד שנמצא במצב מלחמה עם המדיה", אמר עוד טראמפ. "הוא מכנה את התקשורת כמפלגת האופוזיציה. בכל זאת, את זמנו בבית הבן הוא בילה בהדלפות לתקשורת כדי להעצים את חשיבותו. זה הדבר היחיד שהוא יודע לעשות. רק לעיתים נדירות ישבתי עם סטיב לפגישה בארבע עיניים. הוא רק מתחזה ומציג עצמו כבעל השפעה כדי להרשים אנשים שאין להם מושג מה קורה, אנשים שאין להם גישה (לבית הלבן). לאנשים כאלה הוא מסייע לכתוב ספרי כזב".

הגינוי הנשיאותי נתן אור ירוק לגורמים אחרים במפלגה הרפובליקאית אור ירוק להתנער מבנון. בנון התנצל, אך זה היה מאוחר מדי. בסופו של דבר, אפילו הפטרונית הראשית של בנון, משפחת המיליארדרים מרסר, בעלת השליטה בברייבארט, החליטה שבן חסותה הגדיש את הסאה. אתמול הודיע האתר על הפסקת עבודתו של בנון. הוא נותר, לפחות בשלב זה, ללא בסיסי כוח, אם כי לא צריך לדאוג לפרנסתו. חלק מהכנסתו הם התמלוגים החודשיים שהוא מקבל משידורים חוזרים של הסיטקום סיינפלד. האם העדרו מהבית הלבן יצנן את הלהט הפופוליסטי של טראמפ? ימים יגידו.