"הקרקעות הפנויות בת"א והמרכז הולכות ואוזלות"

מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "גידול האוכלוסייה הוא מדהים, ונכפיל את המדינה תוך 20 שנה" ■ ראש עיריית ירוחם, מיכאל ביטון: "אני לא חותם על הסכם-גג בלי שייתן מענה ליציבות מוניציפלית"

"אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך. עם התוכנית האסטרטגית לדיור עד שנת 2040. זה במקביל לעבודה השוטפת שלנו בתחום ושיא של אישור תוכניות ב-2017 שרק עכשיו נגמרה" - כך אמרה היום (ה') מנהלת מינהל התכנון במשרד האוצר, דלית זילבר, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בבנייני האומה בירושלים.

"אחד הדברים הדרמטיים שצריך לקדם זה תחבורה, עם דגש על תחבורה ציבורית. אין עתיד בלי זה. גידול האוכלוסייה הוא מדהים, ונכפיל המדינה תוך 20 שנה. גם את הבניינים כבר צריך להתחיל לחדש. במקביל, צריך לייעל השימוש בקרקע וגם לתת הדעת לפריפריה ומרכז ומצוקות לאוכלוסיות שונות. אנחנו מתכננים היום לילדים שכבר נולדו וצריך לדאוג גם לאוכלוסייה המתבגרת. במקביל, לא רק דיור בר השגה רגיל אלא גם דיור בר השגה לאוכלוסייה מבוגרת. התוכנית האסטרטגית מתייחסת למספרים פנטסטיים ולשם אנחנו מכוונים. אנחנו עובדים קשה במחוזות, ופעם ראשונה שמינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל וגם משרד הבינוי והשיכון עובדים יחד בצורה יוצאת מן הכלל".

מיכאל ביטון, עומר מואב, רחל עזריה, שירי ברנד / ניב קנטור
 מיכאל ביטון, עומר מואב, רחל עזריה, שירי ברנד / ניב קנטור

על פי התוכנית האסטרטגית לדיור שאושרה בממשלה במארס 2017, אותה הזכירה זילבר על הבמה, צרכי הדיור עד שנת 2040 צפויים לעמוד על כ-1.5 מיליון יחידות דיור והתוכנית מסמנת יעד לתכנון כ-2.6 מיליון יחידות דיור, כמענה על צורך זה עד 2040. נזכיר כי חלק ניכר מהתוכנית מתייחס להתחדשות העירונית, תחום שבמהלך השנים הבאות צפוי לגדול ולהוות שיעור לא מבוטל מיחידות הדיור המתוכננות.

כך, מתוך כ-2.6 מיליון יחידות דיור, כ-900 אלף יחידות דיור צפויות להגיע מהתחדשות עירונית כאשר במחוז תל-אביב לבדו, מדברת התוכנית האסטרטגית על 60% מהבנייה החדשה ככזו שתתקדם במסלול ההתחדשות העירונית. כ-260 אלף יחידות דיור בסך-הכול.

במחוז ירושלים מדובר בשיעור נמוך יותר, אך עדיין משמעותי, כאשר מתוך 300 אלף יחידות הדיור שהתוכנית האסטרטגית מכוונת אליהן עד 2040, כ-27% (כ-83.5 אלף יח"ד) יגיעו מהתחדשות עירונית.

"הקרקעות הפנויות בתל-אביב והמרכז הולכות ואוזלות, והתחדשות עירונית היא הפתרון, עם עירוב שימושים. אלו גם פינוי-בינוי וגם תמ"א 38 שייצרו את המאגר של יחידות הדיור. מנסים להכניס גם לחוק את עירוב השימושים ושילוב השטחים הציבוריים. גם בירושלים צפוי חלק ניכר בהתחדשות עירונית וזו עבודה בפינצטה. בירושלים יש מדיניות של הוועדה המחוזית להגדיל את אינטנסיביות הבנייה ליד ציר הרכבת הקלה וגם של עירוב שימושי. זה נותן מרחב ציבורי ומשפר התשתיות".

זילבר התייחסה גם לאתגרים שעומדים בפני מינהל התכנון ומשרדי הממשלה בכל הנוגע לתוכנית האסטרטגית, ואמרה כי יהיה עליהם להתייחס למלאי המצומצם של הקרקעות הפנויות לבנייה, לתיאום וסנכרון בין משרדי הממשלה השונים, לנושא התשתיות וגם ליכולת השוק לפעול במסגרת ההתחדשות העירונית.

"אנחנו נכניס את כל משרדי הממשלה פנימה לכל תכלול העבודות. כבר היום מסתכלים קדימה גם על נושא התשתיות. גם בתי חולים, עושים עכשיו תוכנית מתאר של בתי חולים, וגם של בתי עלמין. הראייה הזו קדימה זו הראייה והתפקיד של מינהל התכנון. התחלנו בתהליך שמכליל את כל הגורמים, והמטרה היא לחזק את המחוזות השונים ולפעול בראייה קדימה. אנחנו מקדמים גם תוכניות רחבות היקף גם למגזר הערבי. ועוד מילה על המחאה של התושבים. אני חושבת שהם מתבלבלים. הם אומרים שעושים תוכניות נקודתיות, וזה לא טוב, וגם התחדשות עירונית זה לא נכון וגם תוכניות כוללניות זה לא טוב. אבל אנחנו נמשיך לתכנן קדימה".

ראש עיריית ירוחם: "אני לא חותם על הסכם-גג בלי שייתן מענה ליציבות מוניציפלית"

"עכשיו מתגלה גודל האתגר בנושא התחבורה. ההשקעה בתחבורה ציבורית כנראה פוליטית לא משתלמת, אבל לעומת זאת, לדאוג לרכב הפרטי יש הרבה קבוצות לחץ ובעלי הון שדואגים לזה ואז אנחנו רואים בעיקר השקעות לרכב פרטי. תחבורה ציבורית זה כדאי רק בשביל הציבור ורכב פרטי זה בשביל הרבה חברות פרטיות. צריך להכניס את התכנון של התחבורה הציבורית בשלבים הרבה יותר מוקדמים בתכנון כדי שיתנו מענה, אחרת אנשים רק ימשיכו לנסוע ברכבים פרטיים" - כך אמרה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) בפאנל שעסק בנדל"ן בפריפריה ותכנית מחיר למשתכן אותו הנחה עורך הנדל"ן של "גלובס" דרור מרמור בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בבנייני האומה בירושלים. בפאנל השתתפו לצד חברת הכנסת עזריה גם ראש עיריית ירוחם, מיכאל ביטון; יו"ר הוועדה מחוזית מחוז מרכז, שירה ברנד; ופרופסור עומר מואב ממכון אהרון למדיניות כלכלית.

"לנו היה חלום בירוחם שיהיה פקק. והגענו לזה. כי בנינו אלפי יחידות דיור", אמר ביטון, "זו העיר שגדלה הכי מהר במדינה בפועל. אבל הסיפור של תחבורה יכולה להיות גם קללה. המרצים הראשונים של אוניברסיטת בן-גוריון גרו במרכז באר-שבע, אבל אחר-כך עברו לעומר ולהבים, והיום הם גרים בתל-אביב, ובאים רק להרצאות. צריך להבין שתחבורה זה לא כל הסיפור. צריך גם קהילה, גם חינוך, גם פנאי. וצריך גם לקדם את התעסוקה בעיר. זה מכלול שלם".

גם פרופסור מואב התייחס לנושא התחבורה ואמר: "תחבורה ציבורית נועדה לציבור, אבל בישראל היא נחסמת בגלל אינטרסים צרים. שר התחבורה נכנע לאינטרסים של אגד וגופים אחרים כמו מוניות שירות וחוסם תחרות של תכניות שיתוף. ניתן היה לשפר את התחבורה בישראל בקלות על ידי הסרת חסמים. אבל אין בעצם מנהיגים בישראל, יש פוליטיקאים פופוליסטים שמעדיפים להתייחס לציבור כאילו כולו מורכב מרפי-שכל".

בהמשך הפאנל, נשאלו הדוברים השונים על תוכנית מחיר למשתכן, וביטון רמז שלא בטוח שמחיר למשתכן זו התשובה הנכונה לפריפריה: "יש לנו לא מעט מחיר למשתכן. אבל בירוחם אתה יכול לקנות דירה ב-600 אלף שקל או 700 אלף שקל, ורבע דונם של בנה ביתך ב-250 אלף שקל. אם אתה חכם, אתה בונה על המגרש עוד בית קטן ב-400 אלף שקל ואפילו יכול לבנות עוד צימרים. הרבה בנייה רוויה בפריפריה זה לא התשובה, אנחנו לא צריכים בירוחם כל-כך הרבה בנייה רוויה. צריך במרכז מעט, לצד התחדשות עירונית שגם היא בינתיים פוסחת עלינו ומחוץ למרכז בנייה צמודת קרקע. לא צריך לדבר על הוזלה של דירות אלא על יותר צמודי קרקע. זה הפתרון בפריפריה".

ביטון התייחס גם להסכמי-הגג ולעובדה שבירוחם הסכם כזה לא נחתם ואמר: " מנכ"ל משרד הפנים אומר שהערים יקרסו בגלל הסכמי-הגג, והמדינה חותמת על ההסכמים האלה. זו אותה הממשלה. אני לא חותם על הסכם-גג בלי שייתן מענה ליציבות מוניציפלית, יתייחס לשיווקים סבירים לעיר וגם להתחדשות עירונית. באר-שבע חתמה, ותוסיף עוד 20 אלף יחידות דיור בעשור. אני בלי הסכם-גג הכפלתי את העיר ויש לי פרבילגיה לעשות את זה לאט ונכון".

פרופסור מואב תקף את תכנית מחיר למשתכן בחריפות: "לא היה צריך להתחיל את מחיר למשתכן בכלל. מטמטמים את הציבור כאן. מסתובב שר האוצר ועושה נטו פה ונטו שם כאילו הוא נדיב ידוע שנותן לציבור. ממש סנטה קלאוס. אבל אם מסתכלים בפועל, כל הטבה מהרשימה שלו מגיעה מהכיס הציבורי. זו הקלה לקבוצה אחת ומישהו אחר ישלם את המחיר. אין כאן חלוקת מתנות לציבור. זה כסף ציבורי ואם יוצרים גירעון נשלם יותר מיסים בעתיד, או אנחנו או הילדים שלנו. תכנית מחיר למשתכן זו דוגמא נהדרת וזו תכנית נוראית".

חברת הכנסת עזריה הגנה על התכנית הממשלתית: "אני קניתי דירה ברגע האחרון אבל אני מתסכלת על כל הצעירים, ואין להם שום סיכוי לקנות דירה היום. הם נמצאים בתחרות מול המשקיעים ואם לא מייצרים שוק רק בעבור רוכשי דירה ראשונה, זה כמו למלא דלי עם חור. זה לא יעזור. זה דור עני, בלי פנסיה תקציבית, ופעם ראשונה שיש פוליטיקאי שאומר שלמרות שיש אלמנטים פחות פופולאריים בתכנית יש לנו אחריות כלפי אותה אוכלוסייה, כדי שאנשים יוכלו לרכוש דירה. אני חיה בשלום עם ההבנה שאנחנו מחפשים פתרון לזוגות הצעירים. היה מאוד נוח לא להתמודד עם האתגר הזה. אבל אנחנו לוקחים אחריות. שוק הדיור הוא שוק מורכב, וזו הייתה החלטה אמיצה לדאוג לזוגות הצעירים".

ברנד התייחסה בפאנל לתכנון ולעבודת הוועדות המחוזיות שתפקידן לדאוג לילדים שנולדים היום: "השנה אישרו 127 אלף יח"ד, וזה שיא. יש בשוק עוד אלפי יחידות דיור. בסוף יבנו אותן, כי כשיש ביקוש הקבלנים בונים, ויש ביקוש. המחירים יתייצבו וירדו ככל שנתכנן יותר ונשווק יותר. זה לא קורה בחמש דקות ולא בשנתיים, אבל בטווח הארוך זה יקרה. אנחנו לא נבהלים מהטענות והמחאות, אנחנו עוסקים בתכנון איכותי. מדינת ישראל מכפילה עצמה. אנחנו במחוז מרכז נדרשים ליחידות דיור לילדים שכבר נולדו. גם במחוז דרום ובכל המחוזות האחרים. ואין מספיק קרקע במרכז, ויצטרכו לבנות לגובה ולא נראה צמודי קרקע ושלוש או ארבע קומות במרכז. כי אין ברירה. חייבים לחשוב על הכל בצורה רחבה יותר מאשר אותו אזרח קטן שמסתכל מה קורה לו ליד הבית. שומעים עכשיו מחאה, ואולי מוצדקת למי שעומד בפקק היום, אבל יש תכנון קדימה".