האינפלציה בישראל מתה עד להודעה חדשה: למה זה קרה?

מדיניות ממשלתית, השקל החזק והקניות באינטרנט הן הסיבות המרכזיות לכך שהאינפלציה בישראל נעלמה ■ היא גם לא צפויה לחזור

בניין בנק ישראל / צילום: אריאל ירוזולימסקי
בניין בנק ישראל / צילום: אריאל ירוזולימסקי

בכל העולם המערבי מדברים על חזרת האינפלציה. בארה"ב היא כבר חצתה את קו ה-2%, באיחוד האירופי, הזקן והתשוש, המחירים דוהרים קדימה בקצב שנתי של 1.80%, ובישראל? 0.4% ב-2017. השנה הראשונה שבה עלו כאן מחירים מאז... 2013, מי היה מאמין.

ריבית בנק ישראל בשפל של כל הזמנים, נקודת אחוז שלמה פחות מריבית הפד בארה"ב. השכר עולה כבר שלוש שנים בקצב של 2%-3%, מחירי הנפט זינקו ב-2017, וכמובן שגם מחירי הדיור המשיכו לעלות, אם כי קצת פחות מבשנים קודמות.

אבל האינפלציה נעלמה והיא לא צפויה לחזור, לפחות לא בטווח הקרוב. בנק ישראל, שמתכנן להתחיל בהעלאת הריבית בסוף 2018, מתעקש לחזות אינפלציה של 1.1% בעוד שנה מהיום. רק שבשוק אין לתחזית הזאת קונים, והציפייה הממוצעת היא לאינפלציה של 0.5% ב-2018. רק אנליסט מרכזי אחד צופה שהאינפלציה תעלה השנה על 1%, וגם הוא מבסס את התחזית שלו על ציפייה לפיחות משמעותי בשקל.

בבית ההשקעות פסגות למשל, מעריכים שהאינפלציה ב-2018 הייתה עומדת על אפס עגול, אלמלא ההתייקרות הצפויה בשוק השכירות - תוצאה של מספר התחלות הבנייה הנמוך וההתקררות בשוק הנדל"ן.

האינפלציה לפי שנים
 האינפלציה לפי שנים

הנה שלושת האשמים המרכזיים בחיסול האינפלציה בישראל, לא לפי סדר חשיבותם: הראשון הוא המדיניות הממשלתית שהביאה לגל הוזלות במשק, למשל בתעריפי המים, החשמל והתחבורה הציבורית; הגורם השני הוא השקל החזק שמוזיל מאוד את יבוא המוצרים ואת עלות הנסיעות לחו"ל; הגורם השלישי, שקשור מאוד לשני, הוא הרכישות באינטרנט ששוברות בישראל שיאים.

במבט קדימה מזהים הכלכלנים שהגורם הראשון מאבד מומנטום ומתקרב כבר לתחתית. כמה אפשר עוד לחתוך בתעריפים? מצד שני, צריך לזכור ששנת 2018 תעמוד בצל הבחירות המתקרבות והממשלה תתאמץ למנוע התייקרויות בתעריפים. את הגורם השני, שער החליפין של השקל, קשה מאוד לחזות ולכן רוב החזאים מניחים שיישאר ברמתו הנוכחית. פיחות חריף מול הדולר או האירו יחולל, מן הסתם, התעוררות אינפלציונית, אך גם האפשרות ההפוכה - המשך הייסוף - היא בהחלט מעשית.

האשם השלישי הוא המעניין מכול. רכישות באינטרנט אינן המצאה ישראלית. בארה"ב קונים הרבה יותר באינטרנט מאשר בישראל, ובכל זאת נדמה שבישראל יש לרכישות המקוונות אפקט חזק יותר על המחירים מאשר במדינות אחרות. ההסבר לכך הוא בפערי המחירים הגדולים ובעובדה שהקמעונאים הישראלים כבר אינם יכולים לנצל את השוק המקומי הקטן כדי להפקיע מחירים. היום כשיש אלטרנטיבה זמינה וזולה ברשת, הם פוחדים להעלות מחירים. כך שחזרת האינפלציה מתעכבת עד לסיומו הרשמי של עידן הפקעות המחירים.

האינפלציה בישראל
 האינפלציה בישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988