אורנשטיין יאשר הפשרה בתיק IDB? הנאמנים מבקשים דיון חסוי

עו"ד אולמן ורו"ח גבאי, הנאמנים להסדר החוב באי.די.בי, הגישו היום לאישור ביהמ"ש את הפשרה שזכתה לביקורת נוקבת, בין השאר ב"גלובס" ■ מבקשים לזמנם לדיון חסוי בו יפרטו את השיקולים לפשרה: "ישנם שיקולים לאימוץ ההסדר שלא ניתן להעלותם על הכתב"

איתן אורנשטיין ונוחי דנקנר / צילומים: איל יצהר
איתן אורנשטיין ונוחי דנקנר / צילומים: איל יצהר

האם נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, יאשר את הפשרה בתיק הדיבידנדים של נוחי דנקנר ואי.די.בי?

עו"ד חגי אולמן ורו"ח אייל גבאי, הנאמנים להסדר החוב בחברת אי.די.בי אחזקות, הגישו היום (ד') לאישורו של אורנשטיין את הפשרה שזכתה לביקורת ציבורית נוקבת, בין השאר ב"גלובס". 

ניתוח מיוחד: אסור לאשר את הסדר הפשרה עם אי.די.בי / נעמה סיקולר

באמצעות עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור, כתבו הנאמנים כי "הסדר הפשרה כולל פיצוי כספי משמעותי ודאי ומיידי עבור נושי החברה". לדבריהם, "הסדר הפשרה גם מכיל היבט תקדימי והרתעתי הטמון בחיובם באופן אישי של דירקטורים בהיקף לא מבוטל של עשרות מיליוני שקלים. וזאת, חרף היותם מכוסים בביטוח נושאי משרה".

נזכיר כי לפי הפשרה, נוחי דנקנר ושורת דירקטורים שכיהנו באי.די.בי בתקופה שקדמה להסדר החוב ישלמו לנאמנים סך של 175 מיליון שקל, על-מנת להביא לסיום התביעה שהגישו נגדם אולמן וגבאי בטענה לחלוקת דיבידנדים אסורה שביצעו בזמנים שקדמו לקריסת החברה.

עוד כתבו היום הנאמנים בבקשת האישור כי תוצאות הפשרה משקפות פתרון ראוי ונכון של המחלוקות בתובענה לדעתם וכן לדעת באי-כוחם ולדעת המגשרת, השופט בדימוס, הילה גרסטל. זאת, ודאי בהתחשב ב"סיכונים הגלומים בהמשך ניהול ההליך, היבטי ביטוח וגבייה של הסכומים האמורים ושיקולים נוספים אשר מטעמים מובנים לא יועלו על הכתב במסגרת בקשה זו".

בניסיון לשכנע את השופט לאשר את ההסדר, הנאמנים גם מבקשים מאורנשטיין לזמן אותם לדיון חסוי במעמד צד אחד ובהשתתפות כונס הנכסים הרשמי שבמסגרתו. לדבריהם, במסגרת דיון חסוי במעמד צד אחד הם יוכלו לפרט את מכלול השיקולים השונים והנימוקים שביסוד הפשרה. "ישנם שיקולים לאימוץ ההסדר שלא ניתן להעלותם על הכתב", הם כתבו.

בבקשתם מהשופט לאשר את הפשרה, ניכר כי הנאמנים לקחו בחשבון את הביקורת שנמתחה על הפשרה. נזכיר כי בין היתר נאמר ב"גלובס" כי "פשרה שבמסגרתה דנקנר ישלם 20 מיליון שקל, ש-15 מיליון מהם כבר יושבים ממילא בקופת הנאמנות, אינה פשרה דרמטית... האינטרס הציבורי היה לברר את האירוע עד תום. גם אם זה ייקח זמן, גם אם צריך להזמין חוות-דעת כלכליות נוספות".

עוד כתבו הנאמנים כי "למותר לציין כי עניינם וטובתם הקונקרטית של נושי החברה היא אשר צריכה לעמוד בראש סדר השיקולים בעת בחינת סבירותו של הסדר הפשרה. וזאת, לפני כל שיקול ציבורי שיהא".

לדבריהם, "בנוסף על ההשבה הכספית של 230 מיליון שקל בגין עילת התביעה, הרי שגם לחיובם באופן אישי של דירקטורים ישנה משמעות רוחבית ציבורית. היא מעוררת בצדק הדים בתקשורת ובאקדמיה, ויש בה כדי להעביר מסר הרתעתי ולהביא לחיזוק המשטרה התאגידי ההולם בשוק ההון".

לפי הפשרה, דנקנר ושורת דירקטורים שכיהנו באי.די.בי בתקופה שקדמה להסדר החוב ישלמו כאמור לנאמנים סך של 175 מיליון שקל. על-פי ההסדר, חברות הביטוח ישלמו סך של 145 מיליון שקל מתוך הסכום, ואת השאר ישלמו הדירקטורים; ואולם את עיקר יתרת הסכום יישא על גבו נוחי דנקנר, אשר הסכים לשלם סך של כמעט 20 מיליון שקל מכיסו במסגרת ההסדר. יודגש כי מרבית הסכום ימומש מכספים שכבר הופקדו בנאמנות בראשית ההליכים המשפטיים בתיק על-ידי דנקנר.

הסכום הזה מתווסף לסך של 55 מיליון שקל שכבר שולמו על-ידי קבוצת מנור-לבנת בגין חלוקת הדיבידנדים. ההסדר עם משפחות לבנת ומנור נחתם כבר ב-2014, ובכך נמנעו המשפחות מהתביעה נגדן. במועד בו אושרה פשרת מנור-לבנת, ניתנה אופציה גם לנוחי דנקנר ולדירקטורים מטעמו להצטרף לפשרה בתשלום של 125 מיליון שקל, ואולם הם בחרו שלא לממש את האופציה, וכאמור כעת ישולם סכום של 175 מיליון שקל.

התביעה שבמסגרתה הושג ההסדר הייתה בסך של 650 מיליון שקל. היא הוגשה על-ידי עורכי הדין נאור וגרשט בשמם של אולמן וגבאי, נגד החברה, נגד יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר דנקנר ונגד חברי דירקטוריון החברה באותה עת, בטענה לחלוקות דיבידנד אסורות בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל שאושרו על-ידי הדירקטוריון בשנים 2008-2010.

נציין כי הסדר הפשרה הושג רגע לפני שדנקנר היה אמור לעלות אל דוכן העדים ומסור עדות בתיק הדיבידנדים. יום לפני שאושר ההסדר גם הלכה לעולמה מזכירת החברה לשעבר, שאמורה הייתה למסור עדות מטעם התביעה.