האישה שמטלטלת את החברה השמרנית בדרום קוריאה

בתוך דור אחד בלבד הפכה דרום קוריאה מדיקטטורה צבאית ענייה לדמוקרטיה מודרנית עם כלכלה חזקה ופס האינטרנט המהיר ביותר בעולם. אבל הנשים שלה נותרו מאחור. פער השכר המגדרי במדינה זו של 50 מיליון תושבים הוא הרחב ביותר מבין 35 מדינות OECD, והמדינה היא במקומות הנמוכים בכל השוואה בינלאומית של פערי הכנסה בין גברים לנשים.

לכן, המדינה נדהמה בשבוע שעבר כאשר תובעת ציבורית יצאה בהאשמות פומביות על הטרדה מינית - מהלך נדיר בחברה השמרנית, שמתעלמת דרך קבע מהתנהגות במקומות העבודה. תובעת, סאו ג'י-היון, אומרת שפקיד בכיר מישש אותה ב-2010, והיא זכתה ליחס שלילי של ממונים עליה כשהמקרה הובא לידיעתם. בראיון טלוויזיה, סאו אמרה שהיא רוצה לומר לקורבנות תקיפה מינית ש"זה לא באשמתכן".

"לקח לי שמונה שנים להבין את זה", היא אמרה.

כמה ימים אחר כך, משרד התביעה הכללית העליונה במדינה הקים צוות בדיקה של המקרה שלה, ומשרד המשפטים הודיע שיקים כוח משימה לבדיקת הטרדות מיניות. גילוי הלב של סאו גרם לנשים נוספות לחשוף את מה שהן עברו, ביניהן חברת פרלמנט ותובעת נוספת. לפני המקרה של סאו, "נשים דיברו, אבל איש לא הקשיב", אמרה סוהן הי-ג'אונג, חוקרת במכון ללימודי מגדר באוניברסיטת יונסי בסיאול.

כעת, הטרדה מינית הפכה נושא לדיון ציבורי לוהט על רקע ההכנות לאירוח אולימפיאדת החורף שנפתחה רשמית ביום שישי. בשבוע שעבר דיווחה התקשורת על האשמות בהטרדה מינית נגד יו"ר אסיאנה גרופ, חברת התעופה השנייה בגודלה במדינה, פארק סאם-קו.

בימים האחרונים חזרו וצפו מקרים ידועים של הטרדות מיניות מהעבר, כולל התאבדות של שחקנית ב-2009 שהותירה אחריה מכתב שלפיו היא הוכרחה להעניק הטבות מיניות לדמויות בכירות מעולם העסקים.

נשים תופסות תפקידים חשובים בחברה הקוריאנית. פארק גאון-היאה כיהנה כנשיאת המדינה מ-2017 עד הדחתה במארס 2017 על רקע שערורייה פוליטית. לפני מינויה לשרת החוץ הראשונה בתולדות המדינה, קאנג קיונג-ווהא הייתה יועצת בכירה למזכ"ל האו"ם. כמה קוריאניות מדורגות בצמרת רשימת שחקניות הגולף הטובות בעולם, כולל פארק סוג-היון, שזכתה בשנה שעברה בטורניר הגולף הפתוח לנשים של ארה"ב.

אבל ההישגים האלו לא משקפים את המציאות של רוב הנשים בדרום קוריאה. ב-2017 המדינה דורגה במקום ה-118 מבין 144 מדינות בדוח הפער המגדרי השנתי של הפורום הכלכלי העולמי, במידה רבה בגלל העדר הזדמנויות לנשים להגיע לדרגות בכירות בעסקים ובממשלה, ובגלל פערי שכר מהותיים בין גברים לנשים. הדירוג שלה היה נמוך אפילו בהשוואה למדינות כמו הודו ואתיופיה.

נשים בדרום קוריאה השתכרו 36.7% פחות מגברים ב-2016, השנה האחרונה שלגביה יש ל-OECD נתונים, מול פער של 18.1% בארה"ב באותה שנה.

במקומות העבודה יש במקרים רבים הייררכיות קפדניות שמתבססות על גיל העובדים או על הוותק שלהם בחברה, מה שיוצר נחיתות טבעית לנשים, שנוטות לאייש תפקידים פחות בכירים.

בשנים האחרונות, חוגי הקולנוע והספרות במדינה מנסים לפרסם מקרים של הטרדות מיניות. הם השיקו סולמית טוויטר להלשנה על מטרידים הרבה לפני מסע #MeToo שצבר תאוצה בארה"ב. אבל הפרסום בדרום קוריאה לא גרר תשומת לב רבה. המקרה של סאו מסמן שינוי. התומכות והתומכים שלה שיגרו זרי פרחים למשרדה, עם מסרים כמו "אנחנו מריעים לך ב-#MeToo".

עצומה שהתחילה כאנונימית בשבוע שעבר באתר לשכת הנשיאות של דרום קוריאה וקראה לחינוך חובה פמיניסטי בבתי הספר צברה יותר מ-200,000 חתימות - הסף שמעליו הממשלה חייבת להגיב, לעיתים באמצעות חקיקה מתקנת. אבל האתגרים נותרו גדולים עבור אלו שפועלים לשוויון בין המינים.

רו סון-יי, פעילה במרכז ההקלה לנפגעות תקיפה מינית בקוריאה, שמציע קו חם ושירות מקלט לקורבנות תקיפה, אומרת שקורבנות אלימות מינית מוכתמות במקרים רבים, ונחשדות במניעים נסתרים. יותר ויותר תוקפים תובעים את הקורבנות על הוצאת דיבה, מה שמרתיע אותן מהגשת תלונות ופרסום המקרים שלהן.

"נשים צריכות להמר על הכול כדי להיחשף בגלוי כקורבנות ניצול מיני", אומרת סון מאוניברסיטת יונסיי. נשים אחרות עלולות להסתכל על המקרה של סאו ולומר לעצמן: "אם תובעת עברה כה הרבה תלאות, מה יקרה לנו אם ניחשף".

 הבדלים בין המינים