הגיע הזמן להיפרד מהמוסדות הלאומיים של ישראל

צריך להגיד שלום למסחטות הג'ובים של מאכערים מיומנים ופוליטיקאים מותשים: ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד - המגבית המאוחדת וקרן קיימת לישראל ■ פרשנות

הקרן הקיימת לישראל / איור: גיל ג'יבלי
הקרן הקיימת לישראל / איור: גיל ג'יבלי

70 שנה לקום המדינה ונראה שזו העת להיפרד בשלום, בכבוד ובהערכה רבה מ"המוסדות הלאומיים" שהביאונו עד הלום, אך למרבה השמחה נראה שהתייתרו.

ארבעת הדינוזאורים ששרדו וחיים בסימביוזה היסטורית הם: ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד - המגבית המאוחדת וקרן קיימת לישראל. אם לא להיסגר עכשיו - אז לפחות להצטמצם במהירות לגוף אחד. רק אחד. שגם יידע מה הוא בדיוק עושה וגם יתנהל בצמצום ראוי.

הם מעורבבים זה בתוך זה, לא תמיד ברור איפה זה נגמר וההוא מתחיל. לכל ארגון יש נציגויות בארגון המקביל. מטרתם המוצהרת כבר מזמן הוגשמה, ומאז הם ממציאים לעצמם מילים חדשות וג'ובים יזומים מיותרים וכפולים. הם מתנהלים כמדינה בתוך מדינה, ותקציביהם ממומנים בעיקר מתרומות, ממשרדים ומארגונים ממשלתיים. ההוצאות גבוהות מאוד. הם שולחים 'מתבכיינים מקצוענים' לעולם, וכמנהג השטייטל מספרים על מסכנות האנשים ו"משנוררים" כסף. יצוין: כבר שנים שרוב רובם של כספי ההתרמות מיהודי חו"ל נשארים בארצות ההתרמה לשימוש עצמי של הקהילות היהודיות. לישראל עוברים אחוזים בודדים.

עיקר מהותם ושרידותם: 'המוסדות הלאומיים' מהווים מקורות בלתי נדלים לסידור ג'ובים עתירי כבוד, נסיעות, משכורת נוחה וגישה אישית ישירה לאנשי עסקים יהודים ולא יהודים אמידים ברחבי העולם (מה שעשוי להוות לעיתים אמצעי לייצוגם העסקי העתידי בישראל). מי שמשתלב בסיר הבשר הזה, במשרה או במה שמכונה שליחות, הם בעיקר מאכערים מיומנים ופוליטיקאים מותשים, מכל המפלגות היהודיות המיוצגות בכנסת, או כאלה שראשי מפלגות רוצים להרחיק בפיתויים, או מיני אנשים שירדו מגדולתם הפוליטית, אבל בזמנם ביצעו טובות יוצאות דופן לראשי המפלגות.

יודגש: ככל שהפוליטיקאי ומפלגתו אסרטיביים ומתוחכמים יותר - כך הם יודעים לנצל הרבה יותר טוב את תשתית המינויים במוסדות הלאומיים - ולא חשוב אם זו קואליציה או אופוזיציה.

לצד מנהיגי המוסדות ובכיריהם הישראלים פועלים גם יהודים לא ישראלים, בד"כ ראשי קהילות או בעלי הון שרוצים להיות מעורבים ומקושרים גם לפוליטיקה הישראלית, ולא פחות לפוליטיקה בארץ מגוריהם, מסיבה חברתית, עסקית, לפעמים אפילו ציונית. האג'נדה הפוליטית והאינטרסים של הזרים, הישראלים והפוליטיקאים שממנים אותם, אמנם שונים, אבל כולם מאוחדים ברצון ובפעילות שימור המוסדות הללו, תוך הפעלת היכולת לקבלת החלטות תקציב מהירות מכל המקורות כולם.

ככל שהארגונים הללו התייתרו, כך המציאו לעצמם הגדרות חיים חדשות כמו צמצום פערים חברתיים, ייעור, סיוע לקורבנות טרור, עזרה לנוער בסיכון, מאבק באנטישמיות וכדומה. האם הם עושים את זה באמת ובהצלחה, או שזו בסך הכול הצהרה יזומה שמאחוריה רק עילה להשרדות והתרמות?

ביום טוב מסתובבים בארץ ובעולם כמה אלפי מקבלי תמורה נאה כנציגים, מועסקים, שליחים, פקידים, מדריכים המייצגים את בליל הארגונים ושלוחותיהם. בשנה טובה מתגלגלים מפה לשם כמה מיליארדי שקלים. למשל: ב-2017, קיבלה קק"ל מהמדינה 2.6 מיליארד שקלים, היא העבירה להסתדרות הציונית העולמית 108 מיליון שקלים ועוד כמה מיליונים לסוכנות היהודית בגין "החזר הוצאות שמירת בניין המוסדות הלאומיים, ביטחון שליחי קק"ל בחו"ל ומימון מבקר המוסדות הלאומיים.

רק שבתוך בליל האינטרסים האישיים-פוליטיים הזה יש כבר מדינה לבנת שיער, בקרוב בת 70, גם כנסת, ממשלה, שרים, אפילו משרד חוץ וגם משרד עלייה וקליטה. שיא האבסורד: אותה ממשלה, אותם ראשי מפלגות שמסדרים לעצמם ולחבריהם ג'ובים, קבועים או ארעיים, למוסדות המיותרים הללו, בו-זמנית גם הקימו תומכים, מטפחים, מממנים באופן מלא או חלקי, גופים מקבילים לצרכי עלייה, רווחה, הסברה, קליטה - שמייתרים עוד יותר את המוסדות הנ"ל.

למשל, ארגון "נתיב" שקם בשנות ה-50 כגוף חשאי ליצירה וטיפוח קשרים, שאז נחשבו מסוכנים, עם יהודי ברית המועצות הסגורה והמסוגרת, אבל הפך עם השנים לעוד ארגון גלוי, כבד, מיותר שלכאורה מיועד ליהודי המדינות הללו, אבל למעשה הוא מקור מינויים לדוברי רוסית וניביה, בעלות מיותרת של כ-80 מיליון שקל בשנה.

עבור הצד המערבי של הגלובוס הוקם ארגון "נפש בנפש", הרשום כארגון פרטי ללא מטרות רווח, "שמטרתו העיקרית הינה להחיות את העלייה לישראל". גם המינויים בו מקורבים לראשי המפלגות. לארגון הזה נשמרת הסמכות והזכות הבלעדית לעבוד מול יהודי ארצות הברית, שנסגרו הרמטית לפעילות עלייה וקליטה של 'המוסדות הלאומיים'. יש גם פדרציות יהודיות הפרוסות בעולם, וגם ארגון גג שלהן, וגם איחוד קהילות יהודיות. פעילה גם "החוויה הישראלית", אחת מחברות-הבת של הסוכנות; פרויקט "מסע" שהוקם לפני כ-14 שנים ביוזמת המדינה, שצירפה, רק לשם כבוד, את הסוכנות היהודית, להבאת סטודנטים יהודים צעירים למסע חינוכי בישראל. 'מסע' נמצא כרגע במצב בעייתי. מי יציל אותו? עוד נראה. מולו פעיל ומתחזק פרויקט "תגלית" העצמאי, הוותיק, שותפות ופיקוח של תורמי הקהילות והממשלה, שמביא צעירים יהודים להיכרות עם הארץ.

יש גם ארגון נעל"ה, נוער עולה לפני ההורים; וגם "קעליטה" (QUALITA) לעולים מצרפת, מועצות ארגוני עולים, ועוד ועוד. וטרם דיברנו על העלייה האתיופית שהמדינה מאפשרת, באדישותה, לכוחות חרדיים קיצוניים, גם אמריקאיים, לנווט אותה. וזו רק רשימה חלקית של עשרות, אולי מאות, התארגנויות שקמו במקביל למוסדות הלאומיים שמזמן התרוקנו מתוכן אבל התחזקו בגודל.

עלייה לישראל אמורה להיות הלב הפועם של המוסדות הלאומיים. הנה הנתונים: הלמ"ס מצא כי בשנת 2016 עלו לישראל 26 אלף יהודים. משרד הקליטה כותב שעד ה-1 ביולי 2017 הגיעו לארץ 11,500 עולים, יותר ממחציתם מרוסיה ומאוקראינה, פחות מרבע מצרפת וכעשירית מארצות הברית. האם עבור כל אלה, עם כל הכבוד והשמחה, צריך את הארגונים הרבים והכבדים הללו - כאשר יש מדינה שיכולה לבצע את העבודה כולה?

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית הוקמה ב-1897 על ידי בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני הראשון בבזל. עד הקמת המדינה שימשה מעין הממשלה היהודית. בעשורים האחרונים היא מכנה עצמה כגוף ל"עידוד עלייה" ול"העמקת הקשר בין ישראל לתפוצות".

במה עוסקת ההסתדרות הציונית? הנה התשובה על-פי ההסתדרות הציונית: "תוכנית ירושלים תשס"ד כפי שהוגדרה על ידי הוועד הפועל הציוני הל"ד/3, מבטאת את יסודות הציונות שהם החזון לתוכניות העבודה. אחדותו של העם היהודי, זיקתו למולדתו ההיסטורית... עלייה מכל הארצות ושילובה... ביצורה של ישראל כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית... הבטת עתידו וייחודו של העם היהודי... טיפוח הערבות ההדדית היהודית... יישוב הארץ... המאבק באנטישמיות".

■ 200 עובדים בארץ (כולל החטיבה להתיישבות)

■ 54 עובדים יומיים

■ 20 שליחים

הסוכנות היהודית

הסוכנות היהודית הוקמה ב-1929, על-פי מנדט חבר הלאומים, כדי לייעץ לממשלה הבריטית בהקמת בית לאומי לעם היהודי. בתקופת המנדט ייצגה את היישוב היהודי. כבר אז התקיימה סוג של כפילות מול ההסתדרות הציונית, שנבעה, אז, בהמשך והיום, בעיקר ממלחמות אגו כבוד ופוליטיקה.

הסוכנות היהודית על-פי הסוכנות היהודית: "מתמקדת בחיבור התפוצות לישראל וביצירת גשר בין ישראל לתפוצות", "עידוד יהודים ברחבי העולם להעמיק את הקשר עם עמם, מורשתם וארצם והנעתם לבנות עתיד משגשג לעם היהודי ולמדינת ישראל".

בחודשים אלה מצויים הפוליטיקאים, בראשם בנימין נתניהו, בחיפוש אחר מי שיחליף בקיץ את נתן שרנסקי, מאסירי ציון, שהקים כאן את 'ישראל בעלייה', עד שהצטרף לליכוד, שימש חבר כנסת ושר, שמשמש יו"ר הסוכנות כ-9 שנים. בין השמות שהוזכרו: יובל שטייניץ, יצחק הרצוג, נחמן שי, דני דנון, רון דרמר ורון פרושאור.

■ 344,253 דולר - תקציב הפעילות ב-2018

■ 855 עובדים מן המניין

■ 295 עובדים ארעיים (יומיים, אמנים ומרצים)

■ 384 שליחים ונציגים בחו"ל

■ 140 (!) חברות-בת

(על-פי אתר הסוכנות)

קרן היסוד

קרן היסוד נוסדה ב-1920, בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית בלונדון במטרה להיות זרוע גיוס הכספים וניהולם, להצלה, עלייה ומימון הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל, בניינו וחיזוקו. היום היא מכנה עצמה קרן היסוד - המגבית המאוחדת, חברה לתועלת הציבור.

קרן היסוד על-פי קרן היסוד: "מהווה 'גשר' המחבר בין עשרות אלפי תורמים מרחבי העולם לפעילות המיטיבה את חייהם של מאות אלפי ישראלים - ומחזקת את הקשר של יהדות התפוצות עם ישראל". עיקר פעילותה: "פועלת לגיוס תרומות ברחבי העולם, למעט ארצות הברית וישראל".

חברת-האם של קרן היסוד היא ההסתדרות הציונית, שממנה 50% ממועצת הנגידים והדירקטוריון. הסוכנות היהודית, נמסר, היא מוטב מרכזי של קרן היסוד ויש לה זכות למנות 20% מחברי חבר הנאמנים של הסוכנות והנהלתה.

יו"ר קרן היסוד נחשב למודל הבחירה וההתנהלות במוסדות הלאומיים. היו"ר מזה 7 שנים הוא מודי זנדברג, פעם מצעירי "צומת", אחרי זה רשימת הליכוד-גשר-צומת, אז הקים את "ישראל במרכז", הצטרף ל"שינוי", הקים את "הבית הלאומי" והתמזג לליכוד. היה סגן יו"ר הכנסת, סגן שר החינוך, שר תשתיות לכמה חודשים. הוא למעשה מגייס הכספים הראשי, עם זאת, מועסק, על-פי דרישתו, ב-70% משרה, וביתרה עושה עסקים פרטיים כאלה ואחרים. בספטמבר האחרון נעצר בעניין בחשד למעורבות בשוחד בפרשת הצוללות (ראו "גלובס" 7.9.17, "רוקד על כל החתונות: 7 השנים הטובות של מודי זנדברג"; "גוזר קופונים בזמן שהוא אמור לגייס כספים לעם היהודי".

■ הכנסות ב-2017: 160 מיליון דולר

■ הוצאות ב-2017: 22.2 מיליון דולר

■ 78 עובדים בישראל

■ 70 עובדים במשרות חלקיות או זמניות

■ 31 שליחים פועלים בחו"ל

קרן קיימת לישראל

קרן קיימת לישראל הוקמה ב-1901 לצורך איסוף כספים לרכישת קרקעות בארץ ישראל בעבור התיישבות הלאום היהודי. מעמדה היה מכריע - עד קום המדינה. מאז היא כאן, בתירוצים- פלפולים משפטיים, פוליטיים ואחרים. קרקעות שנרכשו בזמנו מכספי יהודי התפוצות דאז, נותרו "שלה", והם מנוהלים, על-פי הסכם, על ידי רשות מקרקעי ישראל.

בשנה שעברה העבירה המדינה לקק"ל המחאה על סך 2.6 מיליארד שקל עבור "האדמות שלה" - בלי להתאמץ, בלי לעבוד, בפטור ממס - בהתאם לחוק שנחקק ב-1952. הכסף הזה, כספי הציבור בישראל, הפך למקור העוצמה של קק"ל שתומכת באחיותיה - המוסדות הלאומיים האחרים.

בסוף 2017 התקבלה החלטה לבטל את הפטור ממס לקק"ל בגין הרווחים מקרקעות שנרשמו על שמה ומנוהלים לא על ידה. בתגובה העריכה קק"ל ש"צפויה ירידה חדה ברווחי הארגון מקרקעות".

■ תקציב 2018: רשמית: 1 מיליארד שקלים, אבל גם "תקציבים נוספות עבור פרויקטים, השקעות בפרויקטים מחוללי מפנה, שיתופי פעולה, והשקעות שונות לתקציב השוטף". כמו כן, מציינת קק"ל שאושר תקציב בסך 250 מיליון שקל "לגאולת קרקע ופיתוחה".

■ 1,100 עובדים דרך קבע

■ 60 עובדי כוח אדם

■ 200 מדריכים

■ 16 שליחים