הבשורה מנצרת: איך מכניסים 40 אלף איש לקמ"ר אחד

האדריכל הערבי-ישראלי איימן טבעוני זכה בתחרות בינלאומית לתכנון מודל תיאורטי שמנסה לפצח את אחד האתגרים הגדולים של המאה: דחיסת מספר עצום של תושבים לתוך עיר "אינטליגנטית" אחת ■ "זו פעם ראשונה שעיצוב אדריכלי קשור למודל מתמטי של system dynamic"

האדריכל הישראלי-ערבי איימן טבעוני זכה לאחרונה בתחרות שארגנה מחלקת החדשנות הממשלתית של אנגליה (s'UK agency innovation) לתכנון מודל תיאורטי לעיר "אינטליגנטית" שתכלול 40 אלף איש בשטח של קמ"ר אחד בסינגפור (בבני ברק למשל, העיר הצפופה בישראל, הצפיפות עומדת על 27 אלף תושבים לקמ"ר). טבעוני חי כבר כמה שנים על קו נצרת-לונדון ומרבה לנסוע בעולם. באורח חייו וגם באדריכלות שלו הוא מתאמץ להפריך את מושג המקומיות, יש לו הסתייגות קשה מאדריכלות שמונעת מאגו, והוא מאמין שתכנון צריך להיעשות  בכלים מדעיים, אובייקטיביים.

משרד האדריכלות וההנדסה טבעוני נוסד ב-1964 ע"י מחמוד טבעוני, שלדברי בנו איימן היה הערבי הראשון בארץ שהשלים תואר דוקטור בהנדסה אזרחית בטכניון. טבעוני האב, שהיה גם אדריכל, התמחה בעיקר בייצוג היישובים הערביים מול מוסדות הממשלה, אך הוא נפטר בגיל צעיר, בשנת 2005. את מקומו החליפו בניו: אשרף מהנדס אזרחי ואיימן אדריכל. בהנהלת שני הבנים הפך המשרד למוביל בתחומו במגזר הערבי תוך התמחות מיוחדת בבניית מוסדות חינוך ודת. בין היתר הם בנו בתי ספר יסודיים בכפר קאסם, בסמת טבעון וכעביה, את בית הספר התיכון ביישוב הבדואי חורה, את בית הספר המקיף בשכונת הגליל בנצרת ואת המסגד בשכונת כבביר בחיפה. 

איימן טבעוני חי כאמור בלונדון ומשלים שם לימודי דוקטורט ב-AA (בית הספר היוקרתי לאדריכלות של אגודת האדריכלים הבריטית). הסניף שהוא פתח בלונדון מקדם פרויקטים ברומניה ועוד ומשתתף בתערוכות בינלאומיות. במאי האחרון זכה המשרד בתחרות שיזם הצרפתי לורן לוי, לעיצוב מלון ריוויירה בחוף מגדל על שפת הכנרת (131 דונם, הכוללים 48 אלף מ"ר שטח בנוי, עם 455 חדרים).

"אין לאוכלוסיה לאן לגדול"

רפובליקת סינגפור שוכנת באי מדרום למלזיה ומורכבת מאי מרכזי ומאיים קטנים. שטחה אמנם מצומצם (697 קמ"ר. לשם השוואה, שטח מדינת ישראל הוא כ-20 אלף קמ"ר) מתגוררים בה 5.5 מליון איש והיא מדינה עשירה. התחרות בסינגפור היא יוזמה של מחלקת החדשנות הממשלתית של אנגליה, שנועדה להציע למדינה הקטנה פתרונות חדשניים מתקדמים. את הפרויקט שהוצג בסינגפור הגיש טבעוני יחד עם שותפתו, האדריכלית ממוצא ספרדי אנריקטה לאברס ואלס (Enriqueta Llabres Valls). חשוב לו להדגיש שמדובר בתכנון קונספטואלי ולא בתכנון מפורט: "בסינגפור יש בעיה חמורה של שטח. אין לאוכלוסיה לאן לגדול. אנחנו הראינו להם שניתן לדחוס לשטח של קילומטר אחד כמות אוכלוסיה של 40 אלף תושבים - שזה המקסימום שאיתו הם מתמודדים כעת". 

"70% מהאוכל של סינגפור הוא מיובא, יש מחסור במי שתייה. אנחנו הצענו להם מבנה עירוני שיכול לאפשר איסוף של מי גשם, ייצור חשמל וחקלאות. מדובר בעיר
שמייצרת את כל צרכיה - self sufficient .כך למשל, אם תצרוכת המזון של אדם בסינגפור היא 92 ק"ג, אז העיר מייצרת 100 ק"ג. בין היתר, השתמשתי במודלים מתמטיים כדי לייצר מורפולוגיה (עיצוב פני השטח, או המבנה). המודל מייצר אינסוף חלופות והמתכנן בוחר את החלופה המועדפת עליו".

אבל למה ההצעה שלכם חדשנית? הרבה מתכננים התעסקו עם תכנון של ערים, וכבר ראינו פתרונות שונים ומגוונים של בנייה לגובה.

"נכון שהרבה דיברו על זה, אבל אף אחד לא הציע מודל מתמטי, פתור, שבנוי על מערכות דינמיות ממוחשבת. אנחנו מציעים פלטפורמה. אתה משנה את כמות האוכלוסיה, אז המורפולוגיה משתנה.
"זה לא היה בעבר. כשהם ראו את זה הם התרגשו. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה, הפעם הראשונה בעולם, שעיצוב אדריכלי קשור למודל מתמטי של system dynamic .מדובר במערכות מסובכות מאוד, מעולם האווירונאוטיקה, שקשורות זו לזו כמו באורגניזם, כמו בגוף האדם. כל המערכות יחד הן אלה שמזינות את המודל שקובע את המורפולוגיה של העיר. זו פעם ראשונה שאיך שהעיר מעוצבת קשור למודל מתמטי".

האם המודלים המתמטיים מתאימים לכל אוכלוסיה? האם האוכלוסיה הערבית למשל, לא נדרשת לאדריכלות מסוג אחר?

"אדריכלות צריכה לדעתי להשתלב עם הסביבה שלה בצורה סימביוטית. תרבות זה לא זיכרונות ונוסטלגיה. תרבות זה איך אנשים חיים ואיך המטבוליזם של החברה. אם החברה הערבית ישראלית מתנהגת כמוך, יושבת בת"א, רואה את אותם סרטים, מתלבשת אותו הדבר, והצעירים גרים במגדלים בתל-אביב, אז איזה ייחודיות יש פה?
יש היום הרבה אנשים שמדברים על זהות, אני חושב שזה ניסיון להזיז את הפוקוס, ממה שבאמת חשוב, ממה שדורש מאמץ. העיר היא המוצר הגדול והמורכב ביותר שיצר האדם אי-פעם. אני רואה את השליחות בלימודים שלי בלונדון
ליצור עיר אחרת. עם האתגרים של השינוי האקלימי, מחסור הולך וגדל במשאבים וגידול אוכלוסין, אנחנו חייבים להסתכל על העיר בצורת חשיבה אחרת".