ייצוגית: בזק ניצלה מעמדה המונופוליסטי על חשבון הצרכנים

התביעה, בהיקף 258 מיליון שקל, עוסקת ברווחים שקיבלה בזק כתוצאה מטרפוד רפורמת השוק הסיטונאי ובהיתר שקיבלה לכך שלא כדין ממנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שחתם לאחרונה על הסכם עד מדינה

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

פרשת בזק, שמככבת בימים אלה בעיקר בבית משפט השלום בתל-אביב, בהליכי מעצר של החשודים המרכזיים בה, שולחת זרועות להליכים נוספים: בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק , בסך 258 מיליון שקל, "בגין ניצול לרעה של מונופול" לפי חוק ההגבלים העסקיים - הוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז.

הבקשה היא עבור "הקבוצה שהינה כל הצרכנים של שוק התקשורת מהציבור, ולחלופין בשם כל הצרכנים של חברת בזק", ביחס לשנים 2016-2017 בהם הפיקה בזק, לטענת המבקשים, רווח אסור כתוצאה מניצולה לרעה, לפי הנטען, את המונופול שניתן לה.

המבקשים, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק - באמצעות עורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור ורנן גרשט - כותבים עוד כי "בכוונתם לשקול בעתיד, לאחר קבלת מידע ומסמכים שבשלב זה חלקם הגדול חסוי, לבקש לצרף את מר שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר) כמשיב נוסף לבקשה זו". זאת, הם מדגישים, "בשים לב למעורבותו של פילבר בתהליך קבלת ההחלטות שלא כדין, שאפשרו לבזק לנצל את כוחה לרעה ולשמר את מעמדה המונופוליסטי על חשבון הצרכנים בישראל".

המבקשים ציינו כי אולי יצרפו בעתיד "מסמכים נוספים ככל שייחשפו לציבור בהמשך, אם מתוך ההליכים הפליליים המתנהלים ואם בכלל".

הבקשה לתביעה ייצוגית, המצטרפת לייצוגית דומה מנובמבר 2015 שממתינה לפסק דינו של השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עוסקת ברווחים שקיבלה בזק ("עשיית עושר ולא במשפט") כתוצאה מטרפוד רפורמת השוק הסיטונאי.

בעוד שהייצוגית הקודמת, בסכום של 556 מיליון שקל, התמקדה במעשיה של בזק עצמה וברווחים שגרפה בשנים שקדמו לנובמבר 2015 כתוצאה מכך - הרי שהבקשה החדשה עוסקת ברווחים שנצברו מאז - ובעיקר בסיבה לטרפוד האמור: היתר שקיבלה בזק שלא כדין ממנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שחתם על הסכם עד מדינה בתיק 4000.

לטענת המבקשים, הבקשה החדשה מוגשת כיוון שבזק לא חדלה מהמעשים נגדם הוגשה הבקשה הקודמת, "ולהפך - מאז הגשת בקשת האישור הקודמת ועד לסוף שנת 2017, המשיכה בזק במעשים ופעולות של ניצול כוחה לרעה כמונופול, במיוחד בהמשך טרפוד סיכול והפרעה ליישום רפורמת השוק הסיטונאי".

בנוסף, נכתב בבקשה, "ביחס לתקופה זו אף הצטרפו למעשה עוולה זו של בזק - ניצול כוחה לרעה כמונופול - גם מעשי שחיתות ופעולות שלא כדין וממטרות זרות ופסולות של מנכ"ל משרד התקשורת, אשר עשה שימוש לרעה בכוחו, על-מנת לאפשר לבזק את המשך ניצול כוחה לרעה ביחס לתקופה נוספת זו, מסוף שנת 2015 ועד לסוף שנת 2017 כשנתיים ימים. מעשים אלה התגלו אך לאחרונה", מציינים המבקשים בהתייחסם לחקירות ולמעצרים שליוו את פריצת השלב הגלוי של חקירת תיק 4000, שאחד השיאים בהם עד כה היה חתימתו של פילבר על הסכם עד מדינה.

לבקשת צירפו המבקשים חוות-דעת מומחה, לגביו הם מציינים כי גישתו "זהירה ושמרנית, שגם המבקשים ילכו בה", וכי "הניח שרק 10% מתוך הרווח התפעולי העודף נובע מניצול כוח לרעה של מונופול. מסקנה זו היא זהירה ושמרנית באופן קיצוני ביותר, והיא בבחינת מתן 'הנחה עצומה' לבזק ביחס ל-90% מהרווחים העודפים שלה מהצרכנים לעומת חברות ההשוואה".

יצוין כי בפברואר האחרון הוגשה תביעה נגזרת נגד בזק בעקבות עסקת בזק-yes - שחשודה בפרשה כעסקה מושחתת - בגין המס ששילמה חברת בזק לרשות המסים בעקבות העסקה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988