כמה תשואה מניבה השכלה?

נתונים שנאספו בנוגע להשפעת שנות הלימוד על תנאי התעסוקה, מראים כי בדרך כלל הכנסתם של עובדים גבוהה יותר ככל שהם צברו יותר תארים אבל אם לוקחים בחשבון את עלות הלימודים, וגורמים נוספים שאחראים לפער בהכנסה, נשאלת השאלה האם השקעה בהשכלה היא בכלל כדאית

אחת מההתלבטויות המשמעותיות ביותר של אנשים במהלך חייהם היא מידת ההשקעה בהשכלה. האם זו השקעה כדאית לכולם? התשובה לכך מורכבת. לפני חמישים שנים קבע הכלכלן זוכה פרס נובל, גארי בקר, את המונח "הון אנושי" כדי לתאר את מאגר הידע, הכישורים, הנורמות ושאר היכולות שיש לאדם, ושתורמים ליכולת הייצור שלו. לדעתו של בקר, השקעה בהון אנושי זהה לכל השקעה אחרת: אדם צריך לבחון כמה הוא צפוי לקבל כהחזר מהשקעה בכל דבר שיכול לשפר את ההון האנושי שלו, להשוות למחיר של רכישת ההון האנושי, ולצרוך השכלה עד הרמה שבה תוספת הרווח להכנסה שווה לעלות של תקופת השכלה נוספת.

מאז שבקר כתב את אותה עבודה, גדלה ההשקעה בהשכלה - ובהשכלה גבוהה בפרט - באופן עצום. בארה"ב, למשל, ההוצאה על השכלה גבוהה עלתה מכ-4.5% מהתוצר לפני 30 שנים, לכ-5% כיום. במונחים של כסף, זה כמעט טריליון דולר בשנה. כ-500 מיליארד דולר מהסכום הזה מוצאים על השכלה גבוהה. בישראל, ההוצאה על השכלה כשיעור מהתוצר דווקא ירדה ב-30 השנים האחרונות, אבל היא עדיין כ-5.75% מהתוצר, או כ-70 מיליארד שקל.

אין ספק שיש מתאם בין השכלה להכנסה, והוא מתבטא בשלושה גורמים. ראשית, ככל שלאנשים יש השכלה גבוהה יותר, הם נוטים להשתתף יותר בכוח העבודה. שנית, כפי שאפשר לראות בתרשים, ככל ששנות ההשכלה עולות, שיעור האבטלה יורד - במיוחד עבור הקבוצה שבין לומדי 0-8 שנות לימוד לאלו שלמדו 9-10 שנים, ובין בוגרי תיכון (עד 12 שנות לימוד) למי שלמדו לתואר ראשון (13-15 שנים).

כישורים אקדמיים ותמיכה מההורים

שלישית, ככל ששנות ההשכלה עולות, השכר הממוצע גדל. בתרשים אפשר לראות את העלייה החדה בשכר עבור מי שהלכו ללמוד במוסד אקדמי (13-15 שנות לימוד) לעומת אלו שלמדו רק בתיכון (11-12 שנות לימוד). השכר הממוצע של בעלי 13-15 שנות לימוד גדול ביותר מ-40% משל בוגרי 11-12 שנות לימוד. אלו שסיימו תואר שני (16 שנות לימוד ויותר), מרוויחים אפילו הרבה יותר.

לפני שמסכמים שכדאי להשקיע בלימודים, צריך לזכור שמתאם לא מצביע על סיבתיות. העובדה שאנשים שלמדו מרוויחים יותר מאנשים שלמדו פחות, לא אומרת בהכרח שהם מרוויחים יותר דווקא בגלל שהם למדו. ישנן הרבה סיבות אחרות. בין היתר, לאלו שלומדים במוסד אקדמי יש בדרך כלל כישורים אקדמיים בסיסיים טובים יותר מאלו שלא הלכו ללמוד, ויש להם בדרך כלל יותר תמיכה של ההורים. לכן, ניתן להעריך שגם אם לא היו לומדים, עדיין היו מרוויחים יותר מאלו שלא למדו. נוסף על כך, העלויות של הלימודים הן לא מבוטלות. בארה"ב, ההוצאה הממוצעת לסטודנט לשנה מתקרבת ל-50 אלף דולר. בישראל ההוצאה נמוכה יותר, אבל, בכל זאת, לא מבוטלת. לפי סקר של התאחדות הסטודנטים, ההוצאה הממוצעת לסטודנט (כולל דמי לימוד, דיור, תחבורה, מזון והוצאות שונות) היא כ-60 אלף שקל לשנה.

כולם מרוויחים מסיום שנות הלימוד בתיכון

אז כמה באמת שווה תוספת של שנת לימוד אחת? זאת שאלה שקשה מאוד לענות עליה, מאחר שהתשובה דורשת זיהוי של התוספת להכנסה משנת לימודים אחת אחרי שלוקחים בחשבון את ההבדלים בכישורים הבסיסיים שיש בין אנשים שונים. בכל זאת, נעשו ניסיונות שונים לאורך השנים.

לדוגמה, סיום תיכון (לעומת אי-סיום תיכון) תורם להכנסה הממוצעת עוד כ-16%. תעודת בגרות (לעומת סיום תיכון ללא בגרות) תורמת עוד 19%. תואר ראשון תורם עוד 15%, תואר שני עוד כ-10% ותואר שלישי כמעט אינו תורם, ולמעשה, בחלק מן המקרים אף תורם תרומה שלילית.

אבל לפני שמגיעים למסקנות שלפיהן תואר ראשון מצוין, תואר שני יש לשקול ועל דוקטורט כדאי לוותר, צריך לזכור עוד כמה דברים. ראשית, הכישורים שאיתם מגיעים הלומדים למערכת ההשכלה הגבוהה הם קריטיים בהשפעתה של ההשכלה הגבוהה על השכר אחר כך. במחקר עדכני של חתן פרס נובל לכלכלה, ג'יימס הקמן ועמיתים, עולה כי יש הבדלים עצומים בתשואה להשכלה ברמות שונות לפי רמת הכישורים של הפרט. הם מודדים את רמת הכישורים של הפרטים לפי התוצאות של מבחן צבאי ליכולת (מעין מבחן קב"א אמריקאי) ולפי הציונים שקיבלו בכיתה ט' בקורסי יסוד (שפה, מתמטיקה, ומדעים). הממצאים שלהם מראים שללא קשר לרמת היכולת, כולם מרוויחים מסיום התיכון. כלומר, גם בעלי כישורים נמוכים יחסית מרוויחים כ-10% להכנסה שלהם כתוצאה מסיום תיכון, לעומת סיום לימודים לפני סיום התיכון.

אבל התוצאות לגבי ההשכלה הגבוהה שונות. בעלי יכולת גבוהה מרוויחים מסיום האוניברסיטה כמעט 30% להכנסה לאורך החיים. אבל בעלי יכולת נמוכה יחסית לא מרוויחים יותר, ואולי אפילו מפסידים. מדובר בהבדלים משמעותיים ביותר. לכן, לפני שנרשמים לאוניברסיטה או למכללה, כדאי לחשוב האם זה מתאים לכישורי הלומד. אחרת, זוהי השקעה גדולה עם תשואה נמוכה מאוד.

הקמן והעמיתים שלו בחנו גם את ההשפעת ההשכלה על כישורי חיים שאינם דווקא שכר: הם בחנו השפעה של סיום תארים על בריאות, על הסיכוי של אנשים לעשן ועל הסיכוי שהם יסבלו מבעיות בריאות שיגבילו את יכולת העבודה שלהם בהמשך.

התוצאות מראות שלסיום תיכון יש השפעה משמעותית על הפחתת כמות הסיגריות שאנשים מעשנים. בעלי יכולת נמוכה שסיימו תיכון מעשנים כ-30% מבעלי יכולת דומה שלא סיימו תיכון. בעלי יכולת גבוהה שסיימו תיכון מעשנים כ-25% מבעלי יכולת דומה שלא סיימו.

גם לסיום של תואר אקדמי יש השפעה על הפחתת עישון. תוצאות דומות מתקבלות גם לגבי ההשפעה של לימודים על בעיות רפואיות נוספות: אנשים שלמדו תקופה ארוכה יותר סובלים בדרך כלל מפחות בעיות, אולם במקרה הזה, ההשפעה חזקה יותר על בעלי יכולות גבוהות.

לסיכום, השכלה ברמה עד תיכון היא כדאית כמעט לכולם. השכלה ברמה גבוהה יותר היא כבר עניין מורכב יותר. היא כדאית רק למי שיש לו הכישורים להפיק מהלימודים האקדמיים את המיטב. אחרת, היא יכולה להפוך ללא כדאית.

כשמחירי ההשכלה הגבוהה הולכים ועולים, היא יכולה להיות אחת ההשקעות הגרועות בחיים. לא מעט אמריקאים לא מצליחים לאורך כל חייהם לשלם את ההלוואות שלקחו עבור ההשכלה הגבוהה. אבל היא יכולה להיות גם השקעה עם כ-30 ומעלה אחוזי תשואה (אחרי העלות), שלא לציין את הרווח הנוסף בבריאות.

הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם