אלוביץ מבקש לשחרר חלק מהשלל שתפסה המשטרה:

לאחר שקיבלו, לבקשתם, את צווי תפיסת הרכוש שהוצאו להם במסגרת חקירת תיק 4000, מבקשים בני-הזוג אלוביץ לשחרר חלק מהנכסים שנתפסו ע"י המשטרה; באי-כוחם נימקו את הבקשה: "בני-הזוג אלוביץ כופרים במיוחס להם וכופרים מכל וכל בטענה כי ביניהם לבין אחרים התקיימו יחסי שוחד"

איש העסקים שאול אלוביץ, בעל השליטה בחברת בזק, ורעייתו איריס אלוביץ, החשודים במתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגישו היום (ג') לבית משפט השלום בת"א בקשה לביטול חלק מצווי תפיסת הנכסים שהוצאו נגדם במסגרת חקירת תיק 4000 - פרשת בזק-וואלה.

במסגרת החקירה הוצאו נגד הזוג אלוביץ ארבעה צווי תפיסת נכסים. בין היתר, הוטל צו מניעה על ארבע דירות של הזוג ברחוב יהונתן בתל אביב וברחוב יואב בעיר ועל נכסים נוספים שלהם. כמו-כן נתפסו שלוש מכוניות - רכב מסוג מרצדס בבעלות שאול אלוביץ, רכב מסוג אאודי ששייך לפי הנטען לבן, ליאור אלוביץ, ורכב מסוג אאודי בבעלות איריס אלוביץ. בנוסף, נתפסו חשבונות בנק וחשבונות ניירות ערך ופוליסות ביטוח שבבעלות הזוג אלוביץ.

בני-הזוג אלוביץ מבקשים - באמצעות עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר - משופט בימ"ש השלום בת"א, עלאא מסרוואה, להורות על שחרור כל הנכסים של איריס אלוביץ שנתפסו על-ידי המשטרה ובכלל זה חלקה בנכסים המשותפים לה ולבעלה. הזוג מבקש גם מביהמ"ש להורות על שחרור לאלתר של מכונית המרצדס של שאול אלוביץ ועל שחרור פוליסות הביטוח שעל-שמו, שנתפסו גם הם במסגרת החקירה. כמו-כן מבקשים האלוביצ'ים מביהמ"ש להורות על שחרור מכונית האאודי של הבן, ליאור אלוביץ ועל שחרור חשבונות בנק שבהם חסך הזוג אלוביץ עבור ילדיהם, שנתפסו על-ידי המשטרה.

בנימוקיהם לבקשת שחרור הנכסים טוענים בני-הזוג אלוביץ כי הם "כופרים במיוחס להם וכופרים מכל וכל בטענה כי ביניהם לבין אחרים התקיימו יחסי שוחד".

"שחרור המחויב מהמציאות"

הזוג אלוביץ טוען בבקשתו כי כלל הנכסים שבבעלות איריס אלוביץ שנתפסו על-ידי צווי התפיסה "אינם רכוש שנעברה בו עבירה, אינם רכוש שעומדים לעבור בו עבירה, הם לא ניתנו כשכר בעד ביצועה, ולא שימשו אמצעי לביצוע עבירה וגם אינם עשויים להיות ראיה בהליך פלילי". לפיכך, טוען הזוג, "בהעדר זיקה בין הרכוש התפוס לבין העבירות המיוחסות לאיריס אלוביץ - לא מתגבשת עילה לתפיסת הרכוש".

באשר לבקשה לשחרר את פוליסות ביטוח שבבעלות שאול אלוביץ ושנתפסו על-ידי הרשויות, טוענים בני-הזוג אלוביץ כי "שאול אלוביץ הגיע לגיל 70 ועל כן הוא זכאי לממש חלק מפוליסות הביטוח שברשותו", ולפיכך לדבריהם, "שחרור פוליסות אלה שהגיע מועד פרעונן שהן פרי עבודתו הקשה רבת השנים, מחויב המציאות".

לבקשה צירף הזוג אלוביץ תצהיר של עו"ד עמי ברלב, סמנכ"ל מטה בקבוצת יורוקום שבבעלות אלוביץ. לדבריהם, "מתצהיר זה עולה שהכספים ששולמו לחברת יורוקום תקשורת בגין פעילותו של שאול אלוביץ כיו"ר או כדירקטור במסגרת הסכם הניהול עם בזק, מעולם לא שולמו או הועברו לשאול אלוביץ, אלא שימשו את יורוקום בלבד לצרכי החברה".

לפי הבקשה, עוד עולה מהתצהיר של עו"ד ברלב כי "תמורת עסקת בזק-יס, העומדת במוקד החשדות, מעולם לא שולמה או הועברה לאלוביץ אלא לחברות מקבוצת יורוקום ושימשה לפרעון חוב בנקאי של החברות ברובם המוחלט".

לפי הנטען בבקשת האלוביצ'ים, עו"ד ברלב קבע בתצהירו כי "מזה שנים ארוכות לא משך אלוביץ כל דיבידנד מחברת יורוקום תקשורת או בזק, אלא ביצע אף תרומת בעלים בסכום העולה על 30 מיליון שקל במזומן לצורך תפעול פעילות החברות בקבוצה, וכן ביצע תרומות בעלים בהיקף משמעותי נוסף לאורך השנים האחרונות".

הקלות לבזק תמורת סיקור אוהד

שאול ואיריס אלוביץ נעצרו לפני כחודש במסגרת סבב החקירות השני בתיק 4000, אז פשטה המשטרה על ביתם ותפסה רכוש בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. בין היתר, עוקלו חשבונות הבנק של בני-הזוג, נתפסו כלי רכב, חפצי אומנות, תכשיטים ופריטים נוספים שנלקחו מביתם.

השניים חשודים בקיום מערכת יחסים שוחדית עם נתניהו, שבמסגרתם נתניהו קידם לכאורה את ענייני בזק במשרד התקשורת בתמורה לסיקור מוטה לטובת משפחת נתניהו באתר "וואלה" מקבוצת בזק. זאת בנוסף לחשדות נגד בעל השליטה בבזק ונושאי משרה בכירים בה, שהועברו לפני מספר חודשים לבחינת הפרקליטות, שלפיהם החשודים נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וגרפו בתוך כך מאות מיליוני שקלים.

לאחר שחרורו של אלוביץ ממעצרו למעצר-בית בן 10 ימים, הגישו עורכי-דינו בקשה לביהמ"ש להורות למשטרה להעביר לעיון הזוג אלוביץ את צווי התפיסה שעמדו בלב תפיסות הרכוש שלהם. זאת, לאחר שהמשטרה סירבה להעביר את הצווים לעיונם. המשטרה הסכימה להעביר לסנגורים של הזוג את רשימת הנכסים שנתפסו, אך הזוג אלוביץ דרש להעביר את הצווים עצמם. בבקשתם לקבלת הצווים נטען כי אי-העברת הצווים, שניתנו במעמד צד אחד, לעיונם של בני-הזוג, מונעת מהם את היכולת לבחון אם הצווים ניתנו כדין, ואם הנכסים שנתפסו בפועל נכללים כולם בצווים שמכוחם הם נתפסו.

השופט מסארווה (אשר החליף את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בדיוני המעצר והתפיסות בתיק בעקבות "פרשת המסרונים"), קיבל את בקשת הזוג אלוביץ, תוך שהוא קובע כי ברירת המחדל היא שצווי חיפוש ותפיסה אינם נחשבים לחומר חסוי, ולכן ניתן להעבירם לעיון החשודים עוד בטרם הגשת כתב האישום בעניינם. "הכלל הוא בדבר פומביות ושקיפות, ורק החריג הוא בהטלת חיסיון והסתרה מטעמי סודיות", ציין השופט. "ברירת המחדל היא שצו שהוצא נגד אדם יופקד בידיו על-מנת לאפשר לו לממש זכות להעמיד את הצו (שניתן במעמד צו אחד) תחת שרביט הביקורת השיפוטית. לאחר שקיבלו את הצווים לידיהם, הגיש היום הזוג אלוביץ את הבקשה לשחרר חלק מהנכסים שנתפסו.