דוח המבקר: מנכ"ל האוצר מנע בחינת חלופות לזיכיון קצצ"א

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב, נמנעו במהלך השנים 2015 ו-2016 מהגשת המלצות שנוגעות להיערכות המדינה לתום תקופת זיכיון המשנה של חברת קצא"א. הדבר מנע מהשרים הרלוונטיים לקבל החלטות מושכלות לטיפול בפעילות החברה בתום הזיכיון - כך עולה מדוח מבקר המדינה. נציין, כי זו הפעם הראשונה שהמבקר מפרסם דוח ביקורת על החברה.

קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) היא חברה פרטית ומדובר בזיכיון שניתן לה מכוח החוק לעסוק בנפט. מועד תום תקופת הזיכיון שאליו מתייחס הדוח הוא 25 בפברואר 2017, ותקופה כולה נמשכה 49 שנה. על חוק הזיכיון אמון שר האוצר, והוא כולל סוגיות של היתרים, זכויות ורישיונות שקשורים להקמה, הפעלה ותחזוקה של קווי צינור הנפט, תוך פטור ממסים והיטלים.

מהדוח עולה, כי האוצר לא עשה עבודת מטה מספקת כדי להיערך לקראת מועד תקופת הזיכיון של קצא"א, וזאת חרף דוחות קודמים שפורסמו בשנים 2000 ו-2003. המבקר קובע כי מנכ"ל האוצר באב"ד לא הגיש לשר משה כחלון המלצות בנושא, זאת למרות עמדת החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו שקבעה כי יידרשו מספר שנים להעברת נכסי הזיכיון לרשות המדינה.

נזכיר, כי בקיץ 2016 הטילה הממשלה על כחלון להפיץ בתוך כחודש תזכיר שכולל את תיקוני החקיקה הנדרשים על-מנת להסדיר את פעילות הגורם שיפעיל את נכסי קצא"א עם פקיעת תקופת הזיכיון. חודש לאחר מכן גיבש היועץ המשפטי של האוצר תזכיר חוק בנושא, ובהמשך הממשלה אישרה העברת הצעת החוק לחקיקה בכנסת. אלא, שלפי ממצאי הביקורת, תהליך ההכנה של הצעת החוק היה לקוי באופן שפגע במידה ניכרת בתהליך קבלת ההחלטות. המבקר מצא כי מנכ"ל האוצר הכתיב לצוות בינמשרדי שדן בסוגיה לגבש את הזיכיון החדש במתכונת של 'חברה אחודה', ובכך מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות שייתכן שהיו מועילות יותר למשק, כמו פיצול פעילות קצא"א במקטעים ובאתרים השונים בענף תשתיות הדלק. תגובת האוצר למבקר הייתה כי באב"ד קבע את המתווה בהתבסס על עבודת מטה של מנהל רשות החברות הממשלתיות, ועל כך כותב המבקר כי עבודת המטה לא הייתה מספקת.

מהדוח אף עולה כי מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה שהיה שותף לעבודת הצוות הבינמשרדי בעניין הזיכיון, טען כי ההסדר הסופי שהוצע בעניין החברה לא גובש במסגרת דיוני הצוות וכי למשרד היו הסתייגויות מנוסח התזכיר שהוגש. המבקר העיר בעניין זה למנכ"ל האוצר "כי דבריו בדיון של ועדת שרים שדנה בנושא ולפיהם הגיע להבנות עם משרדי הממשלה - לא עלו בקנה אחד עם תשובת משרד האנרגיה", וכי הוא לא יידע את ועדת השרים על מחלוקות שנותרו עם משרד האנרגיה". המבקר העיר גם למשרד האנרגיה על כך שלא יידע את מזכירות הממשלה על הסתייגויותיו בנושא טרם התקבלו ההחלטות.

בנוסף, האוצר לא העביר לרשות ההגבלים העסקיים את תזכיר הצעת החוק בנושא והיא נחשפה אליו רק כשעלה לאתר של הממשלה. הרשות טענה כי התזכיר לא עסק בסוגיות שנוגעות לתחרות וכי לא מצאה שיש בו כדי להשפיע על הריכוזיות בענף תשתיות הדלק, ולכן לא הביעה דעתה בנושא ואף לא בחנה אפשרות להכריז על קצא"א כמונופול במקטעי הפעילות השונים שלה. על כך העיר המבקר כי "יש ספק אם הרשות בחנה לעומק את הכשלים התחרותיים שנבעו מהיותה של קצא"א חברה אחודה ודומיננטית במקטעי הפעילות השונים בענף תשתיות הדלק".

מהאוצר נמסר כי "האמירה כי מנכ"ל משרד האוצר מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות משוללת כל בסיס ואינה עולה בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות של אגפי המשרד". 

מדוברות קצא"א נמסר כי "החברה מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. בנושא סיום הזיכיון - "כשנתיים טרם מועד פקיעת הזיכיון הגישה קצא"א לממונים דוח הערכות מפורט, בו הסבירה כיצד בכוונתה להערך לתום תקופת הזיכיון. עם זאת, ההחלטה הסופית בדבר עתידה של החברה נתון בידי הממשלה והיא שקבעה גם בסוגיית תום הזיכיון, והכנסת גיבתה החלטתה בחוק.

"בנושא החוף האקולוגי באילת - "מאז כניסתו לתפקיד פעל יו"ר קצא"א לפי הנחייתו של שר האוצר, משה כחלון, להחזרת רצועת חוף בת חצי ק"מ של חוף קצא"א והחוף האקולוגי באילת- לציבור, ולשמחתנו המהלך הושלם עוד בקיץ שעבר וזכה לשבחים מצד מבקר המדינה."

הליקויים העיקריים:

- מנכ"ל האוצר ומנהל רשות החברות לשעבר נמנעו מהגשת המלצות שנוגעות לתום תקופת הזיכיון של קצצ"א

- האוצר לא עשה עבודת מטה מספקת

- תהליך ההכנה של הצעת החוק היה לקוי

- האוצר לא העביר לרשות ההגבלים את תזכיר הצעת החוק