חג החירות של אלון חסן: זוכה מכל האישומים בתיק נמל אשדוד

מכה למשטרה ולפרקליטות: זיכוי מלא לחסן, היו"ר לשעבר של ועד עובדי נמל אשדוד • גם מנכ"ל הנמל לשעבר, שוקי סגיס, ודוד חסן, קרוב משפחתו של אלון, זוכו מכל האישומים • השופט: "החקירה הייתה מוטה; הראיות הנסיבתיות הנטענות לא הוכחו בחלקן הגדול"

אלון חסן / צילום: רפי קוץ
אלון חסן / צילום: רפי קוץ

מכה לפרקליטות: אלון חסן, היו"ר לשעבר של ועד עובדי נמל אשדוד, זוכה מכל האישומים נגדו.

"החלטתי להורות על זיכוי שלושת הנאשמים מכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום" - כך פתח היום (ה') השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע את הכרעת דינו בעניינים של אלון חסן; יהושע סגיס, שהיה מנכ"ל הנמל; ודוד חסן, בן דודו של אלון; שהואשמו יחדיו בכתב אישום חמור שניהלה נגדם פרקליטות מחוז דרום.

הקראת פסק הדין המפורטת ומנומקת של השופט עדן ארכה זמן רב, אך די היה במשפט פתיחה זה על-מנת לתת את האות לחגיגות מצד הנאשמים שזוכו, ולביצוע חשבון-נפש מצד הפרקליטות והמשטרה. 

פרשנות: זיכוי אלון חסן: קו פרשת המים בהתנהלות התביעה והמשטרה | חן מענית

לאחר זיכויו אמר היום חסן: "אני רוצה ללכת הביתה לנוח אחרי הרבה שנים שאני נאבק על החפות שלי, כשמהיום הראשון אני טענתי שאני חף משפע. אני האמנתי בדרך והלכתי איתה עד הסוף. אני שמח שבית המשפט זיכה אותי מכל אשמה מהטענות שהגישו נגדי ואחר-כך מדברים אחרים. אנחנו נלך הביתה וננוח, נקרא את הכרעת הדין כמו שצריך, ואחרי החג אנחנו נמשיך את החיים. בית המשפט אמר שבצורה הכי ברורה שאני עשיתי את העבודה שלי, וכשנשפטתי, נשפטתי כמו שצריך, במסגרת העבודה שלי". 

אלון  חסן  / צילום: רפי קוץ
 אלון חסן / צילום: רפי קוץ

זיכוי מוחלט

פרשת השחיתות בנמל אשדוד פרצה לחיינו לפני כ-4 שנים, כאשר יו"ר ועד עובדי הנמל הכל-יכול, אלון חסן, נחשד כי ניצל את כוחו בנמל על מנת לקדם אינטרסים כלכליים שלו ושל מקורביו.

חסן טען לכל אורך הדרך כי הוא חף מפשע, וכי הטענות שהופנו כלפיו נבעו ממאבקי כוחות פנימיים בנמל ולא נשענו על ראיות של ממש.

לאור זאת, גם כאשר פנה אל חסן עו"ד רונאל פישר, חשף בפניו פרטים חסויים מהחקירה המתנהלת נגדו והציע לו לפעול לסגירת התיק נגדו תמורת תשלום, ויתר חסן על ההזדמנות והעדיף לדווח למשטרה על ההצעה שקיבל, דיווח שהוביל בסופו של דבר להסתבכותו של פישר. 

הזיכוי המוחלט של שלושת הנאשמים בפרשה היום בולט במיוחד לאור הסדרי הטיעון אליהם הגיעו נאשמים אחרים בפרשה, האחים אורי ויניב בלטר, שהיו שותפיו לעסקים של אלון חסן וחברת דנה לוגיסטיקה, שהייתה בבעלותם. השניים הודו והורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוחד), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ועוד. אורי בלטר ריצה עבודות שירות, ואילו יניב נשלח למאסר, והם נדרשו גם לשלם קנסות. 

האחים בלטר ודאי העדיפו לחתום על הסדרים שנתפסו כמקלים ביחס לאישומים שיוחסו להם, על-מנת להימנע מניהול הליך משפטי ממושך ולהסתכן בעונשים חמורים יותר. מעניין מה הם חושבים היום על ההסדרים עליהם חתמו.

סוגיית היקפי הסדרי הטיעון במשפט הישראלי היא סוגיה כבדת-משקל, שעוררה כבר לא מעט שיח ציבורי ואקדמי סביבה ומצדיקה דיון מעמיק ונפרד מהכרעת הדין הנוכחית. אך הסיפור הנוכחי בולט במיוחד נוכח העדויות המוכרות של סנגורים שונים על לקוחות שחתמו בעצתם על הסדרים מרשיעים, גם כאשר האמינו בחפותם, והכול משיקולים של ניהול סיכונים ביחס לאחוז ההרשעות הקיים בישראל.

ביקורת על רשויות האכיפה

חסן העלה במסגרת משפטו טענות רבות באשר לחקירה שנוהלה נגדו, וטען למעשה כי החקירה נגדו הייתה "מזוהמת" ו"מוטה". השופט עדן ציין בהכרעת דינו כי אותן טענות כונו על-ידי חוקרי המשטרה שהעידו במשפט כ"רעשי רקע".

בהקשר להגדרה זו קבע השופט כי "המסכת הראייתית הרחבה שבאה בפני, מביאה למסקנה כי אותם 'רעשי רקע', כהגדרת גורמי החקירה, הם הצליל המרכזי שהיה עליהם להאזין לו, וכי 'רעשי הרקע' הם הדברים הנטענים כנגד הנאשמים".

יחד עם זאת, השופט הדגיש כי הכרעתו לא מתבססת על אותם "כשלים" שהוא מצא שנפלו בהליך, אלא על המסקנה כי "המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכח המיוחס לנאשמים בכתב האישום".

לחסן ולנאשמים האחרים בפרשה יוחסו אישומים חמורים שכללו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, קשירת קשר ועבירות נוספות.

השופט עדן ערך בחינה סדורה ומפורטת של כל אישום ואישום, והסביר, במסגרת פסק דינו שנפרס על פני 258 עמודים, כיצד הגיע למסקנה כי אף אחת מהעבירות באף אחד מהאישומים שיוחסו לשלושת הנאשמים - לא הוכחו ברף הנדרש להרשעה פלילית.

בסיכומו של הניתוח של אחד מהאישומים, רשם השופט: "הראיות הנסיבתיות הנטענות לא הוכחו בחלקן הגדול. כל שנותר הוא למעשה בקשה להגיע למסקנות על בסיס 'השערות נסיבתיות'. כך הוא בחלק גדול מהאישומים".

בניתוח של אישום אחר, רשם השופט: "אין כל בסיס לאמור בכתב האישום... עמדת המאשימה היא עמדה העומדת בניגוד לאינטרס של המדינה, האינטרס הכלכלי, כמו גם בניגוד להוראת תקנות הנמלים, ובניגוד למתבקש מהגיון הדברים". 

השופט עדן הקדיש פרק שלם מפסק הדין לנושא התנהלות חקירות המשטרה בפרשה, ולא חסך בביקורת על התנהלות רשויות האכיפה.

כך לדוגמה התייחס לטענה כי שיחה שניהלו חוקרי המשטרה עם עד מרכזי בתיק, במסגרתה הוא קיבל החלטה להפוך לעד מדינה, לא תועדה: "מדובר בפעולה שהיא בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה... לא רק לפתחה של היחידה החוקרת יש להעמיד עניין זה של העדר התיעוד. פרקליטים מלווים היו לחקירה זאת... ועולה השאלה האם נעשה בירור בעניין זה. אין מדובר בעניין קטן, שולי או זניח. מדובר במרכז בחינת עדותו של עד מדינה, אשר על סמכה מבקשת המאשימה להרשיע אדם".

השופט מתח ביקורת גם על הפרקטיקה של רשויות האכיפה להשאיר את תיקי החקירה של עדים מרכזיים בפרשה פתוחים, ולסגור אותם רק בסמוך למועד מתן העדות שלהם בבית המשפט. בהקשר זה ציין השופט: "מצב בו אך בסמוך לעדותו של עד, יורדת ממנו העננה של היותו חשוד בפלילים, ולגבי חלקם מדובר בעבירות חמורות, איננו יכול לסלק לגמרי את סימן השאלה, שמא יש בכך כדי להשפיע באופן כזה או באופן אחר על עדותו. מדובר בעדים אשר עדיין, לאור סמיכות הזמנים, חוששים מאימת החשדות שהופנו כלפיהם. התמשכות קבלת ההחלטות באופן זה ובהיקף זה היא בעייתית". 

האם הפרקליטות בדרך לערעור?

תגובת פרקליטות מחוז דרום (פלילי): "כתב האישום הוגש מלכתחילה לאחר שהפרקליטות סברה שקיים סיכוי סביר להרשעת המעורבים בעבירות המיוחסות להם, ויש לזכור כי חלק מהמעורבים בפרשה הודו, נטלו אחריות והורשעו כבר בתחילת הדרך ונדונו לעונשים משמעותיים. לאורך כל הדרך העמידה הפרקליטות לנגד עיניה את החשיבות הציבורית בהבאת הדברים להכרעה עובדתית, משפטית וערכית על-ידי בית המשפט. בית המשפט פרש את חומרי הראיות שהוצגו בפניו באופן השונה מעמדת הפרקליטות, ובסופו של דבר קבע כי יש לזכות. זה תפקידו של בית המשפט וזאת השיטה. יודגש כי הפרקליטות בדקה את עצמה בכל שלב ושלב לאורך ההליך, מתוך מטרה לעשיית משפט אמת וצדק, ומתוך אמונה כי הראיות בתיק מהוות בסיס להרשעת הנאשמים. הפרקליטות תלמד את ההחלטה היטב ותבחן את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה". 

עו"ד לוליק אסל, שייצג את יהושע סגיס, מסר ל"גלובס": "הזיכוי הזה היה זיכוי צפוי. עוד בשימוע נטענו בדיוק אותן טענות, אשר זכו להתעלמות מצד הפרקליטות. אבל מסתבר שיש שופטים בבאר-שבע, ובית המשפט קיבל היום את כל טענותינו, אחת לאחת, כשם שנטענו בשימוע, כך הפכו חלק מהן להכרעת הדין, ואף למעלה מכך באשר לטענות אחרות שהתבררו במהלך המשפט. התוצאה היא זיכוי דרמטי ומהדהד".

מזוודת השטרות והמארב לרונאל פישר

עו"ד רונאל פישר, מי שהיה סנגור מוכר, מואשם שסחר ועשה שימוש במידע סודי מחקירות משטרתיות שהתקיימו בלהב 433, עבור לקוחותיו. את המידע השיג פישר באמצעות רפ"ק ערן מלכה, מי שהיה קצין משטרה בלהב 433 ונשלח לעונש של 8 שנות מאסר בעקבות המידע שמכר לפישר בתמורה לשוחד.

לפני כ-4 שנים קיבל פישר מידע חסוי ממלכה בדבר החקירה החסויה המתנהלת כנגד אלון חסן ובעלי תפקידים נוספים בנמל אשדוד. פישר, על-פי האישום המיוחס לו, מיהר להיפגש עם חסן, לחשוף בפניו פרטים חסויים מהחקירה המתנהלת נגדו, להתריע בפניו כי הוא עומד להיעצר במסגרת החקירה, והציע לו לפעול לסגירת התיק נגדו באמצעות קשריו בתמורה לתשלום.

חסן החליט לדווח למשטרה על ההצעה המוזרה שקיבל מפישר, והסכים לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש על-מנת לתעד את פישר בשעת מעשה. מאותו שלב החלו חוקרי מח"ש לתעד את הפגישות המפלילות בין פישר לחסן, כולל הפגישה אליה הגיע חסן מצויד במזוודה עם שטרות שקיבל מהחוקרים. לאחר העברת הכסף לפישר, זינקו עליו החוקרים ועצרו אותו.

חסן קיבל מעמד של עד מדינה במסגרת ההליך המתנהל בימים אלה נגד פישר בבית המשפט המחוזי בירושלים, וגם ערן מלכה העיד נגדו במסגרת ההסדר אליו הגיע עם מח"ש. 

עו"ד עמית בר, פרקליטו של רונאל פישר, מסר בתגובה לזיכוי של חסן: "אנחנו לא הופתענו, ואנחנו שמחים על הזיכוי. זו הוכחה מוחלטת לכך שרונאל נתן לחסן ייעוץ מעולה לאורך כל הדרך. מטעמי חיסיון אנחנו לא יכולים לפרט כמובן, אבל ברור שמי שהנחה את חסן לאורך החקירה ועוד לפניה היה רונאל וצוות המשרד שלו, שליוו את חסן כמעט מהיום הראשון. עכשיו ברור לכולם שכל השמועות והרכילות הזדונית על רונאל כאילו פגע בחסן, הם תוצאה ישירה של שקרים של עדי המדינה, בהם ערן מלכה".