עננה של חוסר ודאות רובצת מעל עוד חברה שבשליטת אריסון

חברת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי מתריעה: "קיים חשש לסנקציות מצד הבנק העולמי" • בשל החקירה הקבוצה הפקידה 250 מיליון שקל בקרן חילוט כ"סכום תפוס"

בשנים האחרונות סובלים שני הבנקים הגדולים במשק, לאומי והפועלים, מההשלכות של חקירה מצד גורם זר, שלא ממש מתחשב במעמדם בישראל. במקרה של שני הבנקים הללו, הראשון בשליטה צפה של הציבור והשני בשליטת שרי אריסון, מדובר בממשל האמריקאי שחקר חשדות לסיוע בהעלמות מסים, במה שהסתיים עבור לאומי בקנס אדיר של כ-400 מיליון דולר, ומבחינת הפועלים עלול להסתכם בסכום גבוה יותר. עתה חווה עוד חברה מרכזית בשוק ההון הישראלי את החשש המתלווה לחקירה של גורם בינלאומי - עם כל ההבדלים שבין המקרים, ותחת ההנחה שהנסיבות עודן בבדיקה וכלל לא ברור אם מידת החומרה דומה. במוקד ההתרחשויות חברת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי, שגם היא בשליטת אריסון, אשר פרסמה בשישי האחרון את דוחותיה ל-2017.

ממש ברגע האחרון לפני ליל הסדר שחררה שיכון ובינוי  דוח שמגלה כי לצד ירידה ברווח בשל מימושים ניכרים שביצעה ב-2016, לצד פעילות עסקית שממשיכה להיות איתנה, היא חווה עתה אתגר מאוד לא פשוט עבורה בגלל החקירה על שוחד באפריקה שמתקיימת כנגדה. את השפעות החקירה היא לא יודעת לצפות, אך ברור שיש להן פוטנציאל נפיץ במיוחד עבורה - מה שמגמד במידה רבה את הפעילות העסקית הלא רעה של החברה וגם פותח צוהר לחששות לגבי העתיד.

סכנה למכרזים עתידיים

חקירת פרשת השוחד לכאורה של חברת שיכון ובינוי, נוגעת לחשד לפיו בכירים בחברה מהקבוצה שילמו שוחד לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה. במסגרת החקירה נחקרו, בין היתר, נושאי משרה בקבוצת שיכון ובינוי בהווה ובעבר. בחברה גם מגלים כי בחודש פברואר התקבלה פנייה ממחלקת INT בבנק העולמי, שאחראית על חקירה וקביעת סנקציות בקשר להאשמות למרמה ושחיתות בפרויקטים שממומנים על-ידי הבנק העולמי. מחלקה זו בוחנת עתה את הטענות לגבי "חוסר יושרה" ולפיה בכוונת הבנק העולמי לבצע הליך ביקורת "בקשר עם מספר פרויקטים בקניה".

אז מה קורה עם החקירה באפריקה, שמסתמנת כבעלת פוטנציאל סיכון ניכר עבור החברה? מדוחות שיכון ובינוי מתברר כי בעקבות בדיקות הרשויות, החברה הפקידה סכום של 250 מיליון שקל בקרן חילוט כ"סכום תפוס", שניתן על מנת לשחרר חשבונות של החברה לצורך המשך הפעילות השוטפת.

עוד מוסיפים בשיכון ובינוי כי "אין בידי החברה להעריך בשלב זה את תוצאות הליכי הביקורות של הבנק העולמי ואת החשיפות בגינן", תוך שמצוין כי "קיים חשש להטלת סנקציות על-ידי הבנק העולמי שהן בעיקרן השהייה לתקופה קצובה מהתמודדות במכרזים עתידיים של פרויקטים הממומנים על-ידי הבנק העולמי, לצד סנקציות אפשריות אחרות מסוג של השבת כספים שהתקבלו מהלוואות שהועמדו על-ידי הבנק העולמי או תיקון נזקים". נזכיר כי במקביל מתנהלת חקירת משטרה בנושא בישראל, שכוללת גם מנהלים בכירים בעבר בקבוצה.

מה זה אומר, סנקציות מהבנק העולמי? שיכון ובינוי מנהלת פרויקטים מול הבנק העולמי, לא במדינות העוגן עבור החברה, כי אם באתיופיה, טנזניה, גוואטמלה וקניה. מנגד, רוב הפעילות של SBI היא בניגריה - שם אין לשו"ב שיתוף-פעולה עם הבנק העולמי. לפיכך, ככל הידוע, לבנק העולמי קשר לפחות מ-5% מהצבר הזמנות הנוכחי של שיכון ובינוי, במידה ויחליט להטיל סנקציות על פרויקטים שכבר יצאו לדרך (מה שלא ברור מאליו).

ואולם, לסנקציות מהבנק העולמי יכולה להיות השפעה על עוד גורמים בינלאומיים, כשבהקשר זה נציין כי לשיכון ובינוי שאיפה להתרחב לשווקים חדשים, למשל באמריקה הלטינית. ומה יקרה באפריקה? "בחברה ממשיכים לעבוד כרגיל ולא יוצאים מאפריקה", כדברי גורם מעורה.

הושהו תגמולים למנכ"ל SBI

כמו-כן, החברה מעלה את האפשרות שלחקירה האמורה תהיה השפעה על חלק מהסכמי האשראי וההלוואות שלה, שבהם יש הוראות לפיהן במקרים בעלי השפעה מהותית לרעה על עסקי תאגידי הקבוצה, רשאים המלווים לנקוט בסנקציות שונות, ביניהן העמדה לפירעון מיידי. החברה מציינת כי גם בהיבט זה היא אינה יכולה להעריך את מידת החשיפה לנוכח חקירות המשטרה ובדיקות הבנק העולמי.

אגב, החברה גם השהתה את תשלום המענק השנתי בגובה של 803 אלף שקל לרוני פלוך, מנכ"ל SBI - החברה הבת שנמצאת במרכז החקירה, וגם החליטה להשהות או לחסום את המניות החסומות שלו שהבשילו בסוף 2017 גם מעבר לתקופת החסימה, כשהתשלום האמור יינתן בעתיד בהתאם לנסיבות שיתבררו.

כדי לסכם את הנקודה המהותית הזו, נציין כי בדוחות כתוב כי "בשלב מקדמי זה אין ביכולתה של החברה להעריך את החשיפות הנובעות מחקירות המשטרה, הליכי הביקורות של הבנק העולמי, הפנייה לתביעה הכללית בשוויץ, הבדיקה הפנימית והליכים אחרים אשר עשויים להתפתח בארץ ובעולם, אם וככל שקיימות, כמו גם את החשיפות הפוטנציאליות לחברה וההשפעות שיכול שיהיו על כלל היקף פעילותה, תוצאות פעולותיה ותזרימי המזומנים שלה בעתיד. אם יתברר כי בוצעו פעולות בלתי חוקיות בקשר עם האמור לעיל, עלולה להיות לכך השפעה מהותית לרעה על החברה, שבשלב זה אין ביכולתה להעריך". אגב, על רקע החקירות ו"אי-הוודאות באשר להשלכותיהן, החליט דירקטוריון החברה שלא לחלק דיבידנד, ולבחון חלוקת דיבידנד במהלך 2018, בהתאם להתפתחויות".

הדוחות פורסמו רגע קט לפני כניסת החג; המניה הגיבה בירידות של כ-4%

מניית שיכון ובינוי, שהגיבה היום לדוחות בירידה של כ-4% בניגוד לכיוון המסחר הכללי החיובי בבורסה, השלימה צלילה של יותר מ-30% בקצת יותר מחודש, מאז נודע לראשונה במהלך חודש פברואר על החשדות למעורבות עובדיה בפרשיית שוחד. שנה אחורה מציגה המניה ירידות דומות והיא משקפת לשו"ב שווי נוכחי של כ-2.3 מיליארד שקל. כמו-כן, חמש סדרות האג"ח שלה, שנסחרו גם הן היום במגמה שלילית, נסחרות בתשואות בטווח של כ-1.5%-4%, כאשר מרבית הסדרות, שהיקפן המצרפי מסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל, מציגות גם הן תשואה שלילית מאז פורסמו החשדות בנוגע לחברה, בטווח של כ-2%-7%, אך בראייה לשנה אחורה דווקא רושמות עליות של כ-2%-3%.

הדוחות של שו"ב ל-2017 פורסמו ביום שישי האחרון בשעה 15:17, כשכולם כבר היו עמוק בהכנות לארוחת ליל הסדר. בחינת מועדי הפרסום של הדוחות של שו"ב מלמדת כי בשנים עברו נהגה החברה שלא לחכות לדקה ה-90, או אפילו לזמן פציעות - מועדים שמאפיינים חברות שרוצות להסתיר הפסדים וכשלונות ולברוח מתשומת-הלב הציבורית. עבור חברה גדולה ומוכרת כמו שו"ב זה דבר לא אופייני.

ביחס לסוגיה זו, בסביבת החברה מסבירים כי זו תולדה של קושי שנוצר מהחקירה. "לעשות דוחות תחת חקירה כשחלק מהמנהלים מנועים מלדבר, זה לא דבר פשוט. זה מייצר קושי, גם בחברה וגם מחוצה לה, למשל במשרדי רואי החשבון שרוצים לראות שהחברה עשתה את כל הבקרות", אומר גורם בסביבת שו"ב בהתייחס לכך שהחברה "דווקא כן הגיעה עם הדוחות 'על הבאזר'", וזאת לא מתוך כוונה לדחות ולמסמס. עוד אומר אותו גורם מעורה כי "יש חברות שמפרסמות ברגע האחרון. שיכון ובינוי היא חברה גדולה שפועלת בשקיפות ושידעה שתזכה לכותרות - זה לא היה כדי להסתיר".

תוצאות שיכון ובינוי ב-2017: פעילות ערה בצל ירידה ברווח ל-231 מיליון ש'

החקירה על השוחד באפריקה היא המשמעותית ביותר מבחינת החברה, אך היא לא ההתפתחות היחידה שמאפיינת את עסקיה של הקבוצה, שחוותה בשנה החולפת גם מאבק שליטה מפתיע מצד משפחת דיין וקרן אפולו בחברה הבת החשובה ADO, שפועלת בתחום הנדל"ן בברלין, בירת גרמניה, וכן מחיקה באלקון.

אז איך נראים הדוחות? בשורה העליונה ההכנסות מביצוע עבודות וממכירות צמחו ב-2017 בכ-19.7% לכ-6.44 מיליארד שקל, כשהרווח הנקי הסתכם בכ-230.9 מיליון שקל - ירידה ניכרת לעומת 445.8 מיליון שקל ב-2016, אז נהנתה החברה מרווחים משורת מימושים.

עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה ברווח הגולמי בפעילות קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל, וכן מכך שב-2016 נהנתה החברה ממכירת ההשקעה בחברת ההפעלה במתקן ההתפלה בחדרה, ממכירת 49% מפרויקט אגירה שאובה בגלבוע, וממכירת 50% מהזכיין בפרויקט לסלילת ולאחזקת כבישים בקולומביה, וזאת לצד רווח שנרשם באותה שנה גם בגין שיערוכים.

לצד זאת, ב-2017 "צבר ההזמנות בתחום הקבלנות ויזמות הבנייה" קטן בכ-17.2% לסך נוכחי של כ-11.8 מיליארד שקל. ברמה רבעונית ירד הרווח של החברה ברבעון הרביעי ב-2017 בכ-46% לכ-149.9 מיליון שקל.

כמו-כן, הקבוצה מדווחת שמכירת 2.6% ממניות ADO הניבו לה ברבעון הרביעי רווח לפני מס של כ-26 מיליון שקל. מנגד, היא רשמה הפרשות של כ-82 מיליון שקל בגין אלקון, שמטפלת בשפכים תעשייתיים, וזאת בגלל תזרים מזומנים נמוך.

בהכנסות ממכירת דירות של הקבוצה נרשמה קפיצה, כשבארץ נרשמה עלייה של 8% בהכנסות לעומת 2016, לרמה של 1.38 מיליארד שקל, ובאירופה עלייה של 70% לכ-248 מיליון שקל. החברה מכרה כ-1,100 יח"ד, מחציתן בפולין, ורכשה קרקעות של כ-1,300 יח"ד בישראל.

למרות הקשיים במדינות אפריקה רשמה החברה עלייה של 13.6% בהכנסות מפעילות קבלנות תשתיות ובנייה בחו"ל לרמה של כ-1.8 מיליארד שקל, בעיקר על רקע חידוש עבודות בפרויקטים שונים בניגריה, מביצוע עבודות בפרויקט בקולומביה ובניית כביש אגרה בטקסס. בפעילות התשתיות ובנייה בישראל נרשמה צמיחה של 27% בהכנסות, לרמה של כ-3.5 מיליארד שקל, בעיקר על רקע גידול בהכנסות מפרויקט אנרגיה סולרית גדול באשלים ופרויקט להקמת מפעל נוסף של אינטל בקריית גת, וכן מהכנסות שנרשמו עקב הקמת מכשול באזור עוטף עזה. לצד אלה, פעילות האנרגיה המתחדשת הניבה ירידה של 18% בהכנסות, לכ-37 מיליון שקל, ובתחום הזכיינות גם נרשמה ירידה.

בסביבת החברה מציינים כי בתחילת 2018 כבר יש כמה מימושים, כגון מכירת מנהרות הכרמל, שכבר תומכים ברווחיות של השנה הנוכחית. לדברי היו"ר משה לחמני, "במהלך השנה התקדמנו משמעותית בביצוע באשלים, אגירה שאובה, בפרויקטבטקסס, בקונדינמרקה בקולומביה וכן בביצוע בקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב" כשהמנכ"ל, יובל דגים, הוסיף: "עסקת פורטפוליו הזכיינות צפויה לתרום משמעותית לתזרים המזומנים ולרווח של החברה".