ארגוני עובדים: לשפוך אור על התאגדויות כמו קק"ל וההסתדרות

בשקט בשקט עבר לאחרונה, בהובלת שרת המשפטים איילת שקד, מהלך שעשוי להתגלות כהיסטורי. אחרי שנים ארוכות שבהן ארגונים גדולים וחזקים במדינת ישראל - ובראשם ההסתדרות - פועלים ללא כל פיקוח או חובת גילוי מינימאלית אפילו כלפי חבריהם, נסללה הדרך לחייב את אותם ארגונים להתנהל באופן דומה לכל תאגיד במדינת ישראל.

ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים הוותיקים, אשר מתיימרים לייצג עובדים ומגלגלים מאות מיליוני שקלים בשנה, אינם כפופים לחוק הישראלי כיום. הם כפופים לחוק העותומאני - זה שמסדיר את פעולתן של אגודות עוד מלפני ימי המנדט. אותם ארגונים לא חייבים בגילוי דוחות כספיים, אין להם חובת מינהל תקין ובגדול - הם לא חייבים שום דבר לאף אחד. גם לא לחברים שלהם. זהו כר פורה לשחיתות, הלבנת הון, לתשלום בעבור אתנן פוליטי ולצמיחת מבנה ארגוני המעודד עריצות. גם חוק העמותות מ-1980 שביקש לקבוע נורמות חדשות, החריג את האגודות העותומאניות בזכות כוחן הפוליטי.

היעדר שקיפות מעודדת תופעות של מעילה בכספים ושימוש בספקים לצרכים אישיים כפי שנוכחנו לדעת במשפטו של יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים. השחיתות בענייני כספים הולכת יד ביד עם שיטת בחירות מורכבת המרכזת כוח רב בידי בכירי הארגון שמכהנים לתקופות ארוכות, כמו זו הנהוגה בארגון המורים.

ההתנהלות הבלתי תקינה בארגונים הנהנים מחסות החוק העותומאני, איננה השתקפות של תוהו ובוהו בלבד אלא של שחיתות מאורגנת. הכספים באגודות אלה הם חור שחור ומרחב סמוי מן העין שבו ניתן לבצע עסקאות אסורות הרחק מעיני הציבור. מכאן לדוגמה, ברורה המוטיבציה לקשר הטוב שבין פוליטיקאים לבין ההסתדרות. חוץ מהסיוע הנדיב שעובדי ההסתדרות מעניקים לעיתים בפריימריז לאלה שהם חפצים ביקרם או לשרי אוצר שמבקשים לקנות קצת שקט; בעולם שבו מינויים פוליטיים מפוקחים באדיקות ותרומות לפוליטיקאים הן מוגבלות עד מאוד, "המרחב האפל" של חלופת כספים וג'ובים של האגודות העותומאניות יכול לשמש גוף מושך עבור פוליטיקאים.

ההסתדרות הכללית איננה הגוף היחיד שמתנהל כך, אך היא מהווה סמן קיצוני של התופעה.

במשך שנים פעלו בתנועה לאיכות השלטון להחלת שקיפות על האגודות. אל מאבק זה הצטרפו גם פורום קהלת, העיתונאי העצמאי תומר אביטל ואחרים. כעת, במהלך בזק של שרת המשפטים, עברה החלטת ממשלה להעברת סמכויות הפיקוח על האגודות העותומאניות ממשרד הפנים לרשות התאגידים במשרד המשפטים. העברת הסמכויות, קיבלה את ברכתה של הכנסת וכעת נעשה צעד משמעותי שיוכל לאפשר בעתיד הקרוב פיקוח על האגודות הללו.

ההסתדרות, ארגוני המורים או ארגונים אחרים שנהנים מהמעמד העותומאני, אינם מצטיינים בהכרח בייצוג חבריהם או בדמוקרטיה תוססת, ולא במקרה. כאשר שליש מהעובדים במקום העבודה מסוגלים לכפות ייצוג על עובדים אחרים ולחייב אותם בתשלום לארגון העובדים מבלי לחייב את ארגונים אלה בדין וחשבון, נוצרת קרקע פורייה במיוחד לריכוז כוח, ואיתו סיאוב ושחיתות. טוב עשתה שרת המשפטים שבחרה לשנות מציאות עגומה זו, אך עליה להמשיך באותו הקו ולוודא שמשרדה אכן פועל למען הטלת הפיקוח על האגודות העותומניות. רק מהלך אמיץ שכזה יאפשר לאור השמש לחטא את האגודות מתחלואיהן ויביא למהפכה בטיב ייצוג העובדים ולמתן דרור לחופש מהתאגדות במדינת ישראל.

■ הכותב הוא מנכ"ל תחרות - התנועה לחירות בתעסוקה.