נא להכיר: השופט המחמיר והביקורתי שזיכה את אלון חסן

השופט יואל עדן חתום על כמה מהפסיקות היותר ביקורתיות כלפי מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות, אך סנגורים מעידים דווקא ש"הוא מבית שמאי ככל שזה נוגע לענישה" • זרקור לשופט המזכה

השופט יואל עדן / צילום: אוריה תדמור
השופט יואל עדן / צילום: אוריה תדמור

את ניצני האקטיביזם של השופט יואל עדן - השופט שזיכה בשבוע שעבר את אלון חסן מכל האישומים נגדו בפרשת נמל אשדוד - ניתן היה לזהות כבר בהיותו עורך דין. בשנת 2007, בסמוך למינויו לשופט בבית משפט השלום באילת, עתר עו"ד עדן נגד הסדר הטיעון שהוצע בזמנו לנשיא המדינה, משה קצב. עדן מונה לשיפוט עוד בטרם הסתיים הבירור של עתירתו, והיו מי שמתחו ביקורת על המינוי שלו בצל ניהול העתירה על-ידו כעותר ציבורי, המייצג את עצמו.

בשנים הראשונות לכהונתו, עסק עדן בעניינים מקומיים באזור אילת. בפסקי הדין הבולטים שלו הטיל על ישרוטל קנס של 150,000 שקל בגין זיהום מפרץ אילת; זיכה צעירה מאישומים של שבועת שקר ומסירת ידיעה כוזבת בכוונה להשתמט משירות ביטחון, לאחר שקיבלה פטור מגיוס והחלה לנהל אורח חיים חילוני כמה חודשים מאוחר יותר; ובהחלטה מקומית אחרת גזר עדן על תושב אילת קנס של יותר ממיליון שקל, אחרי שהאיש השתלט על שטח ציבורי בעיר ועשה בו שימוש כלכלי פרטי.

כבר בשנת 2013 שודרג עדן מבית משפט השלום ומונה לכהונת שיפוט בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. לדברי עו"ד דני אליגון, יו"ר מחוז דרום בלשכת עורכי הדין, זה היה "קידום מהיר מהשלום למחוזי. הסיבה היא שכולם היו תמימי-דיעים שמדובר בשופט ראוי, חרוץ, שמבצע את עבודתו נאמנה, בעל ידע נרחב בתחומים רבים. לכן, אנשי הנהלת בתי המשפט בשעתם מאוד רצו את המינוי שלו. עדן עשה חיל בבית המשפט באילת, גם מבחינת ניהול ההליכים, גם מבחינת השקיפות שלהם ומהירות התגובה, ולכן מונה מהר מאוד למחוזי".

במסגרת כהונתו בבית המשפט המחוזי קוטלג עדן כשופט פלילי, ועל אף שהוא מכהן במחוזי רק כ-5 שנים, פרשת נמל אשדוד, שעוררה עניין רב, איננה הפסיקה המעניינת הראשונה שלו.

לפני כשנתיים מתח עדן ביקורת חריפה על התנהלות מח"ש ועל קצין החקירות הבכיר שלה, דובי שרצר. זאת, כאשר החליט לזכות באופן מוחלט 4 שוטרים שהואשמו בהתעללות בעצור, תוך שפיכת מים רותחים על גופו במהלך חקירה. עדן ביקש כי עותק מהכרעתו יועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה, וחתם את פסק דינו במשפטים הבאים: "היחידה החוקרת, המחלקה לחקירות שוטרים, הוצבה למשמר על המשטרה והתנהלותה. מהראיות שבאו בפניי ביחס לחקירה זו עולה תמונה המעלה את הצורך במשמר, גם של מי אשר הופקד על המשמר".

אף שעדן חתום על שתיים מהפסיקות הביקורתיות ביותר כלפי מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות, עו"ד אבי חימי, שייצג את הנאשם המרכזי שזוכה בהליך שבו מתח השופט עדן ביקורת על מח"ש, מספר כי הוא, חימי, מייצג בתיקים בפני עדן עוד מהיותו שופט שלום באילת, וכי מדובר ב"שופט מאוזן, שלא ניתן להדביק לו תדמית. הוא שופט כל מקרה לגופו ויודע גם להעניש בחומרה כשצריך. אפשר להגיד שהוא מבית שמאי ככל שזה נוגע לענישה".

עו"ד חימי מוסיף כי מההתרשמות שלו מדובר ב"אחד השופטים ההגונים ביותר שקיימים במערכת המשפט, מנהל את המשפטים ביעילות, נותן לכל אחד, גם לתביעה וגם לסנגורים, להביע את דעתם באופן מלא וחופשי, קשוב ומכבד את הבריות". חימי הוסיף כי עדן הוא שופט "פתוח, מרוסן ולא מקובע, אלא בודק כל טענה לגופם של דברים".

חימי ציין כי הדבר שמייחד את השופט עדן הוא חריצותו יוצאת הדופן: "מה שמייחד אותו זה שעות העבודה הרבות שהוא מסוגל לעבוד ביום. תיק הוכחות מתחיל בשמונה וחצי בבוקר, ובשבע בערב עדן שואל 'למה אין יותר עדים'. הוא מקדיש את חייו לבתי המשפט, שומע תיקים ברצף ופתוח לשמוע כל טענה".

"מרתון של שבועיים בפגרה"

דברים דומים בשבחו של עדן אומר עו"ד לוליק אסל, שייצג את מנכ"ל נמל אשדוד לשעבר שוקי סגיס בפרשת נמל אשדוד: "השופט עדן קידם את התיק, כמה שרק היה אפשר, קבע ישיבות במהלך הפגרה, דבר שאיננו מקובל, ועשה מרתון של שבועיים ימים במהלך הפגרה על-מנת לקדם את התיק. הוא שמע בקשב רב את כל טענות הצדדים, והכריע בכולן אחת לאחת, בצורה מסודרת".

עו"ד אסל הוסיף בנוגע להחלטתו של עדן לזכות את כל הנאשמים בפרשת נמל אשדוד, כי "הכרעתו היא מבחינתי נקודת-מפנה במשפט הפלילי בישראל. אנחנו עדים להחלטה שעצם ההחלטה שמכנים אותה 'אמיצה' היא הבעיה המרכזית. המשפט הפלילי מורה לנו שאל לו לבית המשפט להתרשם ולהיות מושפע מרעשי רקע ומאמירות שנזרקות לאוויר בדבר שחיתות. יש להילחם בשחיתות, אך אין בשום אופן לברוא אותה. בית המשפט לא זיכה את הנאשמים מחמת הספק, אלא קבע שאין ספק בחפותם". 

עדות לגישה המחמירה של עדן מבחינת רף הענישה, ניתן למצוא בערעור שהגישה המדינה לפני מספר חודשים על קולת העונש שהוטל על הסמפכ"ל בדימוס, ניצב ניסים מור, לאחר שהורשע בעבירות של הטרדה מינית והפרת אמונים. השופט עדן היה זה שסבר בדעת מיעוט כי יש להחמיר את ענישתו של מור.

בפסיקתו כתב עדן כי "הענישה בגזר הדין אינה נותנת מענה ראוי והולם לחומרת המעשים והיקפם, לסדרתיות בביצועם ולמשמעותם הקשה כלפי המתלוננות, קורבנותיו של המערער".