שוויון בהשכלה: חינוך טכנולוגי ייתן לפריפריה הזדמנות להצליח

לא הרבה השתנה מאז המצב המתואר בסדרה החשובה "סאלח, פה זה ארץ ישראל" של דוד דרעי, לפחות לא בתחום החינוך. צעירי הפריפריה עדיין מודרים מהמקצועות הטכנולוגיים ומוסללים כמעט אוטומטית לעבר החינוך המקצועי. גם היום מישהו אחר קובע עבור ילדי ירוחם, שדרות ועיירות הפיתוח האחרות איך ייראה המשך החיים שלהם בלי לתת להם את האפשרות לעשות את הבחירה בעצמם. רק שהפעם, אף אחד לא יוכל להגיד כי זה משרת את המטרות הציוניות. בקרוב יחסרו אלפי מהנדסים, וישראל תצטרך לייבא עובדים זרים גם בתחום זה. רק יישום מיידי של ההסכמות לרפורמה במכללות הטכנולוגיות תעצור את ההידרדרות.

החלטת משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה בעניין הרפורמה במכללות הטכנולוגיות היא הניסיון הרציני הראשון לשנות את המצב המתסכל של הצעירים, בעיקר בפריפריה המוחלשת.

מזה שנים רווחת הטענה כי ישנה הסללה של תלמידים מעוטי יכולת לחינוך מקצועי, החל מלימודי התיכון ובהמשך גם בהכשרות המקצועיות, שאינן מתנהלות ברמה מספיק גבוהה ולמעשה מובילות את הבוגרים להתפרנס בשכר נמוך ולחיים באזור קו העוני.

השקעה של כ-500 מליון שקל במכללות הטכנולוגיות תבטיח לסטודנטים לימודים מגוונים ברמה גבוהה. זו בשורה גדולה, לתושבי הפריפריה, לתעשייה הישראלית המשוועת לכוח-אדם איכותי ומיומן להייטק, לחינוך הישראלי, ובעתיד הנראה לעין - למדינה כולה.

המטרה היא להוביל את הסטודנטים ללימודי תעודה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר אשר תבטיח להם עבודה במפעלים ובתעשיות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. בדרך זו, יהוו הסטודנטים הבוגרים לחוד החנית בתחומם, מה שיאפשר להרוויח משכורות הרבה יותר גבוהות. המדינה תרוויח בזכות העלייה בפריון העבודה של מפעלי התעשייה, שכיום בישראל הוא נמוך ביותר לעומת מדינות ה-OECD.

נתוני מרכז אדוה, שפורסמו לאחרונה, מראים כי הנדסאות וטכנאות מחשבים, למשל, הם מקצועות שהשכר החציוני בהם עומד על 14,700 שקל בחודש; בהנדסה ואדריכלות - 18,900 שקל בחודש. אלה דוגמאות למקצועות שנלמדים במכללות הטכנולוגיות, וההשקעה העתידית של המדינה תבטיח כי גם הסטודנטים מהפריפריה יקבלו תוכניות לימודים עדכניות, עם המרצים הטובים ביותר, מה שיגדיל בתורו את הביקוש לסטודנטים הבוגרים על ידי מפעלי התעשייה.

במשק קיים מחסור בכוח-אדם מוכשר בתחומי הטכנולוגיה. דוח חדש של רשות החדשנות קובע כי בעשור הקרוב ישראל צפויה למחסור של 10,000 מהנדסים. מהדוח עולה כי היעדר כוח-אדם מיומן וזמין הוא החסם המרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההייטק הישראלי. מחברי הדוח מעריכים כי אף שממשלת ישראל מחויבת לנקוט פעולות מיידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה רלוונטית לתעשיית ההייטק, האפקט של פעילות כזאת אינו מיידי - וייקח כעשור. "לכן", נכתב בדוח, "נדרשת פעילות מיידית".

כבר החמצנו דורות אחדים של תלמידים בפריפריה מחוסר יכולת של המערכת לספק להם לימודי מקצוע ברמה גבוהה, ומכאן גם נוצר הדימוי השלילי לחינוך המקצועי, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם בהן החינוך המקצועי הנו ברמה גבוהה ומבטיח קליטה כמעט מיידית בשוק העבודה, ובעיקר בתעשיות הטכנולוגיות המפותחות.

אין לי ספק כי דווקא בישראל ניתן לשנות את המצב מן היסוד ולהפוך את החינוך המקצועי, להיות חינוך מבוקש. זהו האתגר האמיתי של מדינת ישראל.

■ הכותב הוא מנכ"ל World Ort קדימה מדע.